תמ"א 38: מה מונע את חיזוק הבניינים הישנים בבאר שבע?

העיר באר שבע מלאה בשכונות וותיקות עם בניינים ישנים ומתפוררים, שעם השנים מצבם מידרדר יותר ויותר, עד כדי מצב של התמוטטות. עדות לכך ניתן לראות בצו פינוי שקיבלו לאחרונה דיירי רחוב קפלן 12 בשכונה ב', בשל סכנה להתמוטטות הבניין, צו שנדחה לבסוף עד להודעה חדשה בעקבות פניות חוזרות ונשנות לעיריית באר שבע. לולא דחייתו, 48 משפחות היו נדרשות לפנות את ביתן ללא פיתרון חלופי.

איך היה ניתן למנוע זאת?

התשובה לכך היא תמ"א 38/1, המתייחסת לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (לעומת תמ"א 38/2- המתייחסת להריסה ובנייה מחדש של מבנה יחיד). במהלך תמ"א 38/1, משפצים קבלנים בניין ישן, בתמורה להוספת מספר דירות לבניין, הוספת מעלית, מחסן, ממ"ד ועמדות חנייה חדשות. הבניין עובר שיפוץ ותוספת דירות, וכך גם הדיירים וגם הקבלן מרוויחים.

מדוע זה לא קורה בבאר שבע?

על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בשנים 2005-2016, 7,000 דירות באזור המרכז עברו שיפוץ תמ"א 38/1, אך בבאר שבע – רק 20. הסיבה להבדל הגדול – כדאיות כלכלית. עלות הקרקע בבאר שבע זולה יותר ביחסית לאזור המרכז ולכן מעדיפים הקבלנים לבצע תמ"א 38 באזורים שיניבו להם יותר רווח. והפיתרון? צריך לבוא מהממשלה, כך אומר אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בנגב "זו בעיה של מדיניות ממשלתית הצריכה לעודד ולסבסד את תמ"א 38 באיזורים, שבגלל מחיר הקרקע הנמוך, אין כדאיות כלכלית לקבלנים להכנס לפרוייקט שכזה. אי אפשר לדרוש מקבלנים להכנס להרפתקאה, שבסופה הפסד. הנושא חייב לקבל משקל ציבורי ממלכתי והסקת מסקנות מעשיות, כי לא יתכן, שבגלל שיקולים כלכליים, אין טיפול משמעותי בסכנות הצפויות מרעידות אדמה לבתים גדולים וישנים בנגב".

צביקה ליבנה, מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, מסביר: "בבסיס ההחלטה של תמ"א 38 היה חיזוק מבנים ישנים, שלא יעמדו ברעידות אדמה. ההחלטה, שאמורה הייתה לטפל בצורך של האזרח, הפכה להחלטה כלכלית, שבה מככבים היבטים של תשואות וכדאיות כלכלית, כאשר המטרה העיקרית נשכחה. בנגב הפך הנתון הכלכלי, ערך קרקע נמוך, לכך שהאזרחים הדרומיים המתגוררים בדירות ישנות, חיים ברמת סיכון גבוהה. על הממשלה לראות את טובת האזרח ולהזרים משאבים, כדי שניתן יהיה גם באיזור הדרום לחזק את המבנים הישנים נגד רעידות אדמה".

בעוד כמה שנים עלול להיות מאוחר מידי

רעידת אדמה חזקה בישראל מתרחשת בממוצע כל 80-100 שנה. רעידת האדמה החזקה האחרונה שנרשמה הייתה בים המלח בשנת 1927, לפני 90 שנה. בממוצע רעידת אדמה נוספת עלולה להתרחש ב-10 השנים הקרובות.

ד"ר רון אבני, מרצה לרעידות אדמה באוניברסיטת בן- גוריון בנגב, מסביר: "רעידות אדמה מוכרות לאורך השבר הסורי אפריקאי, ואם תתרחש רעידת אדמה בצפון ים המלח, זה עלול להשפיע גם על באר- שבע! הסיכון של כל עיר או ישוב נובע מהמרחק ממקום מוקד רעידת האדמה".

ד"ר אבני מדגיש: "כל הבתים המשותפים, שנבנו בבאר- שבע עד שנת 1980 עלולים לקרוס גם במקרה של רעידת אדמה לא חזקה. השיקול הכלכלי של כדאיות הפרוייקט לקבלן הפך את הרעיון הגאוני, שאינו קיים במקום אחר בעולם, לעסק חם במרכז הארץ ולנדיר בפריפריה. דרושה יצירתיות במחשבה והתערבות ממלכתית כדי להביא את הבשורה הזו גם לנגב".