מיליציה פרטית או משמר שכונתי? סיירת בראל - תיעוד בלעדי מבפנים

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('f2b8a7fc-85f1-483b-84b2-7339c9489aad','/dyncontent/2024/2/7/afde2dd9-10e4-4264-bf89-b9a4f2dab42d.jpg',17457,'קייט 2024 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('f2b8a7fc-85f1-483b-84b2-7339c9489aad','/dyncontent/2024/2/12/182c72f8-f681-49a4-8822-525ebd2cbe85.jpg',16961,'ינאי 0923 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7]]);})

סיירת בראל שהחלה לפעול רק השנה, הספיקה לצבור כבר כמות נכבדת של ביקורת והאשמות, אבל לצד זה, נדמה שהציבור בעיר תומך בפעילות שלה. אז אנחנו בבאר שבע נט יצאנו לבדוק מה קורה בשטח, ולברר - האם מדובר ב"מיליציה פרטית וגזענית" כפי שטענו, או בתקווה הגדולה של הנגב

צילום: מתן זמירסיירת בראל הוקמה בסוף שנה שעברה ע"י הוועד להצלת הנגב, שאחד מראשיו, חה"כ אלמוג כהן נבחר לכנסת הנוכחית במסגרת רשימת עוצמה יהודית. הסיירת הוקמה בשלב הראשוני כמשמר אזרחי-קהילתי של מתנדבים, שבשיתוף פעולה עם המשטרה הייתה אמורה לסייע להגברת הביטחון האישי בבירת הנגב וסביבתה.

אך לקראת תחילת הפעילות של הסיירת במרץ האחרון, החליטה המשטרה לבטל את התמיכה בסיירת ואת כלל שיתופי הפעולה המתוכננים. בזמנו נטען, כי הסיירת קיבלה תרומות ולכן יש מניעה מלשתף איתם פעולה. ההודעה תפסה את חברי הוועד והסיירת בהפתעה מוחלטת. לטענתו של חבר הכנסת אלמוג כהן, מדובר היה בהפרה של ההבטחות שניתנו לחברי הוועד בזמן הקמתה של היחידה - ''בזמנו פנינו למשטרה, שמיד התלהבו מהרעיון. ואני יוכל לומר לך שמדובר היה בהתלהבות בקרב כל הדרגים הבכירים. אפילו הובטח גם לרוביק דנילוביץ' כי היחידה תצא לפועל''. 

לאחר האירועים הללו עלו טענות על הסיירת שמדובר ב"מיליציה פרטית וגזענית" ולכן המשטרה מצאה דרך לבטל את שיתוף הפעולה. למרות שאף אחד מהצדדים לא טען זאת בשום צורה. עם זאת, נדמה שזה הנרטיב שהשתרש בחלקים גדולים של הציבור הישראלי. לכן אנחנו בבאר שבע נט בחרנו ללכת ולראות את פעילות הסיירת בעיניים שלנו ולנסות להבין אחת ולתמיד - האם באמת מדובר במיליציה פרטית או פשוט במשמר שכונתי שמורכב מאזרחים מודאגים?

"אנחנו באים לעשות כל מה שאזרח הכי פשוט יכול לעשות"

בשביל הכתבה, הצטרפתי לסיור הלילי של סיירת בראל, שמוציאה בכל ערב סיור של מתנדבים ברחבי העיר. המתנדבים שפגשתי מגיעים מכל קצוות האוכלוסייה ורובם מעל גיל 35, נשואים עם ילדים. במהלך הסיור יוצאים המתנדבים ברכב הרשמי של הסיירת שנתרם לה, בנוסף לרכבים הפרטיים של המתנדבים המעוטרים במדבקה עם סמל הסיירת, שכוללת תמונה של בראל חדריה הי"ד.

הסיור מגיע לנקודות שונות בעיר שנחשבים מאוימים או לא מספיק מאובטחים. בנוסף, החמ"ל של הסיירת נמצא בקשר עם הרשויות, מתאם בין הכוחות ומכווין אותם לאירועים רלוונטיים. אך לפני שהמתנדבים יוצאים לסיור - מבצע ט', אחד ממובילי הסיירת תדריך בו הוא מדגיש בפני המשתתפים - הסמכות שלהם היא אזרחית בלבד, "אנחנו לא כח יוזם, אנחנו לא בודקים עכשיו לאנשים תעודת זהות. אנחנו כוח מגיב. רק אם ראינו פשע במו עינינו או מישהי באה אלינו אומרת לנו ראיתי מישהו אונס מישהי, ראיתי מישהו דוקר מישהו. רק אז אנחנו רשאים לעכב את החשוד. במקביל, עלינו לעלות מול המשטרה ויש לנו סמכות של עד 3 שעות לעכב בן אדם בסיטואציה כזאת. זאת בעצם הסמכות הבלעדית שלנו, לעכב מישהו בצורה אזרחית".

תדריך לכוחות. צילום: מתן זמיר

יכול להיות שהמילים הללו נאמרו לטובתי, אבל ממה שראיתי המתנדבים לא מתבטאים או מתנהגים בצורה מתלהמת ובטח שלא גזענית. למעשה, הם אפילו מדגישים לי כמה חשוב להם שלא יהיו התבטאויות פוליטיות במסגרת פעילות הסיירת. האווירה כאן היא יותר של מילואימניקים רגועים, שמוכוונים לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר ולחזור למשפחות שלהם. זה לא מפתיע לכן שרוב גדול של המתנדבים הם בוגרי שירות קרבי או משטרתי.

שאלתי את ט' על הכשירות של המתנדבים בסיירת לבצע את הפעילות המשטרתית שהם מבצעים. לטענתו, בכלל לא מדובר בפעילות משטרתית אלא במה שכל אזרח מוסמך לעשות עם הנשק האישי שלו: "כל החבר'ה האלה היו לוחמים בסדיר. אם אני מספיק כשיר כדי להילחם ולעשות מעצרים, אני מספיק כשיר גם לסייר בעיר שלי עם הנשק שאני מחזיק כחוק. אנחנו לא באים לעשות משהו שאסור לנו. אנחנו באים לעשות כל מה שאזרח הכי פשוט יכול לעשות." בנוסף, חברי הסיירת מבצעים אימונים  באופן שוטף כדי לשמור על כשירותם.

מסתבר גם שיש תהליך סדור יחסית לאנשים שמבקשים להתנדב לסיירת: ראשית, יש את התהליך הממשלתי שכל אזרח בעל רישיון נשק בישראל מחוייב לעשות באופן אוטומטי - "אנחנו כבר יודעים שהבן אדם הזה יש לו אישור ממשרד לביטחון פנים שהוא כשיר נפשית ושאין לו עבר פלילי". לאחר מכן, המתנדבים הפוטנציאליים צריכים להגיע לאתר של סיירת בראל ולמלא טופס התנדבות. אם המתנדב נמצא מתאים, אחד המגייסים של הסיירת יוצר איתו קשר ויבצע איתו שיחות התאמה ראשוניות. גם לאחר מכן, בסיורים הראשונים של המתנדב, הוא יהי מוצמד לאחד ממובילי הסיירת.

צודק מי שיגיד שלמרות ההליך שאליו מתחייבת הסיירת, אין פיקוח על הרכזים שיבצעו את ההליך כראוי. אבל הסיירת לא מספקת אמל"ח נוסף למתנדבים מלבד רישיון הנשק ובסיירת מודעים לכך שאם משהו יפעל בניגוד לחוק, זה ייפגע קודם כל בהם.

צילום: מתן זמיר

תרחיש הייחוס – שומר חומות 2

לאחר התדריך, מתחלקים המתנדבים לרכבים וכל רכב מקבל גזרה לסייר בה. אני מצטרף לח' הפראמדיק וט' שמוביל את הסיירת ברכב הרשמי של היחידה. המשימה שלנו – לסייר במתחם ביג שבמזרח העיר, שם גילינו שביום חמישי, כזה שבו המתחם מלא בבליינים, לא ניתן היה לראות שום נוכחית משטרתית.

עם זאת, קשה היה שלא להבחין בכך שלא נשמעה אף מילת ביקורת על השוטרים. ט' דווקא מעיד על יחסים חמים עם המשטרה: "כשאנחנו פוגשים אותם ביום יום בסיורים, יש יחסים מאוד קרובים. אין פה אגו, כי אנחנו לא באים להחליף את המשטרה, רק רוצים לתרום. כל אחד יודע שאין מה לעשות, היום משטרת ישראל לא גוף מספיק גדול. לכן צריך קצת כוח אדם כדי לפעול במישור הזה, במיוחד אם יש לך פה מקרים כמו שומר חומות".

לא סתם בחרו לציין את אירועי שומר החומות, שנחקקו עמוק בתודעה של אזרחי ישראל לכאן ולכאן. מקימי סיירת בראל והוועד להצלת נגב, מציינים את שומר החומות כ"טריגר שהוביל להקמת הסיירת". מכאן שמעבר לפעילות השוטפת, תרחיש הייחוס שאליו מתכוננים חברי הסיירת בסופו של יום הוא מה שהם מכנים "שומר חומות 2". ט' מתאר את החשש שלו מאיך שאירוע כזה עלול להיראות במקרה שיגיע לנגב: "הכבישים חסומים, אפילו הרופאים לא יכולים להגיע חזרה לתוך העיר כדי להגן על המשפחות שלהם. אתה שומע עשרות טלפונים למוקדים, אומרים אין את מי לשלוח כי אין מספיק כוחות. עכשיו אני לא יכול לבוא בטענות, לבן אדם שאין לו כוחות לשלוח כוחות. אין לו מספיק ניידות כשיש 100 אירועים בעיר אחת ויש לך מספר מצומצם של שוטרים בארגון. אז אנחנו רוצים להיות מוכנים לתרום את מה שאנחנו יכולים".

לשם כך, לא מסתפקים בארגון באימוני הירי השגרתיים שהחוק מחייב מכל אדם שמחזיק ברישיון לנשק. מעבר למטווחים, מעבירים את המתנדבים גם אימוני לוחמה בטרור, שיעורי עזרה ראשונה ותרגול קרב מגע. אימונים שבפירוש מיועדים להתמודד עם סיטואציות קיצוניות שנכון להיום, חברי הסיירת לא נפגשים עימם. לכן קשה לדעת בוודאות אם מדובר באימונים מוקצנים ומנותקים, או בצורך אמיתי שיתגלה אם וכאשר הפרעות של שומר חומות הבא יגיעו לנגב.

"לא יכולים לצאת מאיזון", חברי הסיירת במטווח. קרדיט - סיירת בראל

אין לנו את הפריבילגיה של מניעה משפטית

"הם אמרו שיש פה מניעה משפטית בגלל שגייסנו כספים. התגובה האוטומטית שלנו הייתה כמובן שאנחנו נתרום את זה לצדקה, אין לנו צורך בכסף אם אנחנו נכנסים תחת המשטרה. אני למדתי במדינה הזאת שכשיש מניעה משפטית, זה כנראה נוח למישהו" - כך מסביר לנו ט' את הפרספקטיבה שלו, וכנראה גם של הארגון, לנתק הרשמי עם המשטרה שעליו כתבנו בתחילת הכתבה.

כששאלתי אותו למה לדעתו זה נוח למישהו, הוא ענה: "בסוף מי שעומד מעל המשטרה זה שרים וגורמים פוליטיים, אז כנראה שלמישהו זה לא בא טוב. כי בסוף היו גם כל מיני לחצים מצד כל מיני עמותות שמאל שקראו לנו מיליציות, וטענו כל מיני דברים אחרים לגבינו. היה אפשר לראות שהופעל לחץ על גורמים פוליטיים שונים, על מנת שלא יתנו לזה לקרות".

נדמה כי התחושה העיקרית של חברי הסיירת לגבי הנתק שנוצר מול המשטרה הוא אכזבה. אפשר להבין אותם - הסיירת לא הוקמה באלתור של הרגע האחרון, אלא בתכנון קפדני וארוך שבהתחלה קרה בשיתוף המשטרה. מספרים לי שכנס ההקמה שתוכנן היה אמור לכלול עמדות גיוס של המשטרה. למרות הביטול של המשטרה ראשי הרשויות הגיעו לכנס הפתיחה ותמכו בסיירת, ובאופקים אף הגיעו לאחרונה להסכם כי הסיירת תרחיב את הפעילות בתוך תחומי הרשות המקומית.

לטענת המתנדבים, לא ההתנגדות של המשטרה מצד אחד ולא התמיכה של הרשויות מצד שני היא זאת שמעודדת אותם להמשיך. הם מאמינים כי "אין הפריבילגיה להפסיק את מה שהם עושים". בתפיסה שלהם, הנגב בוער ואין זמן אחר, כך שחייבים לפעול - למרות הבירוקרטיה או הפוליטיקה. למרות זאת מדובר למעשה בקרע משמעותי בין המשטרה לרשויות. אמנם עיריית באר שבע שומרת על שיתוף פעולה עם הסיירת, כולל שיתופם בפרויקט 'משמר השכונה', אבל באותו זמן, המשטרה נמצאת בנתק מוחלט ויזום עם הסיירת.

אמנם כל הצדדים מתעקשים על כך שיש אמון מלא בין שלושת הגופים. אם זאת, קשה שלא לחשוב על כך, שאם האמון במשטרה היה כפי שהם מתארים, אז אזרחים לא היו מבצעים סיורים חמושים במטרופולין הגדול בנגב. בסיירת אומרים שהמשטרה לא מתוקצבת מספיק וסובלת מחוסר בכוח אדם ולכן המטרה שלהם היא לעזור למשטרה, אבל למעשה הם יותר מעוניינים לעזור לאזרחים.

"סוג של ידידים פוגש סיירת"

לעומת הדרמה התקשורתית והסערה הפוליטית, הפעילות של הסיירת די רגועה. אחרי שסיירתי עם ח' וט' במתחם ביג, יצאנו לעבר קריאה מהחמ"ל לרכב שעומד בצורה חשודה בשטח פתוח מחוץ לשכונת מגורים. הקריאה מהחמ"ל נשמעת בין זעקותיו של התינוק של הבחור שמתדרך את המתנדבים. הוא מבקש שיפעלו בזהירות וברגישות, כי למרות הסכנה האמיתית שמדובר בפעילות מסוכנת, יכול מאוד להיות שזה סתם באדם שמחפש מקום נסתר לעשות פעילויות שאין הוא יכול לבצע בביתו. המתנדבים בסיירת ניגשו לרכב המוחשך ברוגע ולאחר שיחה קצרה עם בעל הרכב, הוא הסכים לזוז מהזירה 

אם אתם מחפשים אקשן ואלימות, כנראה שהתנדבות בסיירת בראל היא לא בשבילכם. הפעילות כאן משעממת ורגועה לרוב, מדובר בסיורים ארוכים בערב ללא תמורה, "אף אחד מבעלי התפקידים פה לא מושך משכורת". אירוע השיא שמציינים בפניי הוא לא פיגוע מתגלגל, אלא פעם שחברי הסיירת סייעו בעצירת פורץ. אך יכול להיות שבין הפרסומים והאמירות של מובילי הוועד להצלת הנגב על שומר חומות 2 והפקרות מוחלטת של המשטרה, המסר הזה נאבד. המתנדבים עצמם מספרים לי בגאווה שמדובר בפרוייקט שהוא: "הרבה מעבר לפן האבטחתי".

הם גם שמחים לספר על כל הדרכים שבהם הם תורמים לקהילה: "ראינו כבר הרבה פעמים מישהו תקוע עם גלגל שעצרנו לעזור לו. אתה יודע? סוג של עמותת "ידידים פוגשת סיירת". כי יש פה הכל מהכל. אם אנחנו כבר פה וראינו מישהו שצריך עזרה במשהו, נעזור לו. היה בחור שלא התמצא, הובלנו אותו עם הרכב לאיפה שהוא היה צריך. אנחנו גם יוזמים כל מיני אירועים, הגענו פעם למוריה לאירוע עם ילדים שאחד ההורים שלהם חולה בסרטן. אנחנו משתדלים גם לדחוף לכל מיני אירועים התנדבותיים, כדי להיות באמת חלק מהעיר, חלק מהקהילה".

הגישה הזאת היא יסודית כדי להבין את סיירת בראל. גם הפן של תמיכת הציבור משחק כאן מרכיב חשוב, אין ספק בכך. ט' מספר: "כל מה שקורה פה הוא מאוד עממי וקהילתי. בשנתיים האחרונות הרבה אנשים פה הרגישו ייאוש ותסכול, ו''שהלך הנגב ומפה כבר אין דרך חזרה''. אני מקווה שאנחנו נותנים להם איזשהו ניצוץ של תקווה, שיש להם על מי לסמוך ושיש פה אנשים שבאמת אכפת להם".

זאת כנראה השורה התחתונה, אפשר לבקר ולקטר על הפעילות של סיירת בראל או על התמיכה של הרשויות. אבל בסופו של דבר מדובר באזרחים פרטיים שמקדישים מהזמן הפנוי שלהם כדי לתרום למקום שבו הם חיים. יכול להיות שהפעילות עצמה היא לא נכונה או אפילו שמדובר מאחורי הקלעים במיליציה גזענית" כמו שטוענים. אבל עם העובדה הפשוטה - שהסיירת הוקמה בגלל שתושבים רבים בנגב מרגישים שהפקירו אותם ולאף אחד כבר לא אכפת, אי אפשר באמת להתווכח. כל מה שנותר לראות, הוא האם במבחן התוצאה באמת תעזור הסיירת להגברת הביטחון האישי.

צילום: מתן זמיר

תגובת הוועד להצלת הנגב:
"מטרת הסיירת הינה לתת מענה בעתות שגרה אך גם בעתות חירום,סיירת בראל בתהליך שיפור מתמיד, בימים אנו עובדים על תוכניות הכשרה סדורות עם מיטב המדריכים והכלים בארץ,כפי שנאמר בכתבה, לוחמי הסיירת אינם "חובבי אקשן", אלא אנשי משפחות בוגרים, אחראים, אידיאולוגים ומיומנים שיוצאים מנוחות ביתם בגלל צו השעה.
עבורינו משמרת שקטה היא משמרת טובה, וכפי שיעידו תושבי העיר נוכחותם מורגשת."

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2f7e6b85-7feb-4ca7-8594-83451e90b4c5','/dyncontent/2024/2/13/7362b864-cc10-40c0-b2e8-a5475e0fead2.jpg',17433,'טימור 0224 איטם',525,78,true,32654,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('2f7e6b85-7feb-4ca7-8594-83451e90b4c5','/dyncontent/2024/2/15/eb6dd792-4de7-4b82-aa22-e1b9ea25b93e.jpg',17508,'טובול0224 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה