צל"ש השבוע: הסביבון של אורי

עמותת אורי ע"ש אורי לוי ז"ל הוקמה בשנת 2006 על ידי רוית ושאול לוי, לאחר פטירתו של בנם האהוב והמתוק אוֹרִי לוי ז"ל, שנפטר ממחלה מיטוכונדריאלית קשה והוא רק בן שנתיים ושלושה חודשים. את העמותה הם הקימו כדי לתמוך בהורים המתמודדים עם מחלות קשות ללא תמיכה מאורגנת וכן הורים אשר חוו את תהליך האובדן.

צל"ש השבוע של 'באר שבע נט' הולך לעמותת אורי ולמיזם החברתי החשוב 'הסביבון של אורי'. חפץ המעבר של אוֹרִי היה סביבון, וכך נולד המיזם שמטרתו לשמח ולהפיץ אור. ​בכל שנה בחנוכה מאות מתנדבים ברחבי הארץ, וגם כאן בבאר שבע והדרום, מחלקים כ-10,000 סביבוני עץ מעוצבים במעל ל-250 מקומות שונים בארץ ובעולם- בתי חולים, מרכזי יום לקשישים, מסגרות של ילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים עם צרכים מיוחדים, פנימיות נוער, מרכזי קליטה, ניצולי שואה ועוד. צוותי המתנדבים מגיעים לשמח, להצחיק, להפתיע ולהעניק סביבונים יפיפיים.

אחד מהמתנדבים באזור הדרום הוא עמית כספי, בן 50, נשוי עם שלושה ילדים, מתגורר בכרם שלום בעוטף עזה. "תמיד השתדלתי להתנדב ולעזור בכל הזדמנות, עבדתי בעבר עם רוית מייסדת העמותה, מישהי שעבדה איתנו סיפרה לי שהיא מחפשת מתנדבים שיעשו את חלוקת הסביבונים באזור הדרום", סיפר עמית ל'באר שבע נט', "היא סיפרה לי את סיפורו של אורי והמיזם וזה מאוד נגע לי ללב, פרט לי על המיתר הנכון והחלטתי להצטרף. מאז לקחתי על עצמי את החלוקה של הסביבון של אורי באזור הדרום".

ספר על פעילות העמותה בבאר שבע והדרום

"כל שנה לקראת חנוכה אני מגייס איתי אנשים שרוצים להתנדב ואנחנו הולכים לחלק סביבונים למי שאפשר. לדוגמה בשנה שעברה חילקנו בבית החולים סורוקה וברזילי, לקחתי איתי נערים מהקיבוץ לסורוקה בבאר שבע ולברזילי באשקלון את בני עם חבריו ליחידה בצבא. מעבר לסביבונים עצמם אני גם תמיד דואג לחפש תרומות של סופגניות ומתנות קטנות, להגיע עם מגשים עמוסים כדי לעשות שמח במחלקות הילדים. בשנים האחרונות המיזם גם מתרחב לעוד מקומות חוץ מבתי חולים, מגיעים לכל מקום בו אפשר לשמח אחרים, זה מאוד נחמד ומרגש כל פעם מחדש".

אתה דואג להפיץ את פעילות המיזם גם בחו"ל?

"במסגרת העבודה שלי לפני הקורונה הייתי נוסע הרבה לחו"ל, אז קבוע בכל פעם שאני טס אחרי חודש ספטמבר אני לוקחאיתי סביבונים במזוודה ומשתדל ליצור קשר עם בית חב"ד המקומי, מביא להם סביבונים שיחלקו בחנוכה לילדים. אני עצמי מסתובב במקומות האלה ופשוט מוצא ילדים ונותן להם סביבונים, מסביר להם על המיזם ומצלם אותם. השנה גם הייתה לי כוונה לעשות את זה אבל לצערי בגלל הקורונה זה לא התאפשר".

מפיצים אור גם בימי קורונה

הקורונה, כאמור, שיבשה את פעילות מיזם הסביבון של אורי והמתנדבים הרבים לא יכלו להגיע פיזית למחלקות בבתי החולים. "זה מאוד בער בי ורציתי לשמור על המסורת אבל זו תקופה אחרת אז נאלצנו להתאים את עצמנו לתקופה. השנה לקחנו סביבונים ויצרנו קשר עם קבוצות שונות, למשל נערות בסיכון, ילדים עם מוגבלות, ניצולי שואה... והבאנו לנציג שלהם את הסביבונים, הם דאגו לחלק להם אותם ולתעד", הסביר עמית, "היה לנו חשוב להמשיך לשמח מרחוק, אנחנו לא רוצים לסכן ולהסתכן, אז לא נתקהל ולא נחלק פיזית אבל עדיין נשמור על רוח החג וחלוקת הסביבונים גם מרחוק. בתקווה שבשנה הבאה נוכל לחזור ולפגוש את האנשים, לחוות את המגע האישי והמבט בעיניים".

ספר על רגעים מרגשים שחווית במסגרת הפעילות לאורך השנים

"בשנה שעברה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, חוץ מהביקור במחלקת הילדים, נכנסתי גם למחלקה האונקולוגית וזה היה סופר מרגש. אני זוכר ילדה שהייתה ללא שיער, מחוברת לחמצן ומכשירים, הגעתי ונתתי לה את הסביבון והמבט שהיה לה בעיניים זה משהו שקשה להסביר במילים, לראות את המבט, החיוך על הפנים זה מדהים, זה היה מבט מרגש שחודר אלייך. באותו רגע התחדדה לי עוד יותר המשמעות של מה שאנחנו עושים בעמותה. שבעצם כשטוב לי אני רוצה לשמח אחרים ואז עוד יותר טוב לי, זה מעגל פנימי של נתינה וקבלה, זה בעצם אהבת חינם. עוד רגע מרגש היה כשהלכתי עם משפחתי ועם הבן הגדול שלי וחבריו ליחידה בצבא, לבית החולים ברזילי. הרב של בית החולים חיפש אנשים איתם יוכל להדליק נרות חנוכה ופתאום אנחנו הגענו, אז הדלקנו חנוכייה ושרנו שירי חנוכה, היינו עם חיילים שמשרתים בעוטף עזה יחד עם מטופלים ברגע אחד משמח. זה אחד הרגשים המרגשים ביותר שחוויתי".

מה החשיבות בעיניך של התנדבות ועזרה לקהילה?

"כשמישהו עושה למען האחר זה חוזר אליו, הדבר הכי חשוב כאן הוא לשמח. אתה נותן ואתה בעצם מקבל, זה מה שמניע וזה הדלק שלנו לעשייה. כמובן מעבר לחשיבות הנתינה לצד השני שהיא עצומה, אנחנו בעצם דואגים לעצמנו כדי שיהיה לנו כוח להמשיך ולתת. עצם הנתינה היא קבלה. בנוסף בזמן הנתינה חווים חוויות שאי אפשר לחוות בהזדמנויות אחרות, חוויות מיוחדות שלא אחווה אותן אחרת. יש גם חברויות שנוצרות, היכרויות, יש כאן באמת רק טוב. כל אחד צריך להקדיש מעט זמן שיש לנו למען האחר. מצד אחד אני תמיד אומר שאני מקווה שבחנוכה בשנה הבאה כשנגיע לבתי החולים לא יהיה למי לחלק, אבל לצערי זה לא קורה. אנחנו נמשיך להפיץ את האור ולשמח אחרים כמה שרק אפשר".