צל"ש השבוע: אל"מ במילואים שמעון מלול

שמעון מלול כבר נתן מעצמו למען המדינה די והותר: לאחר שעלה ארצה בשנת 63, ויחד עם משפחתו הועבר לצריפים האפרוריים והחמים של קיבוץ חצרים, התגייס מלול לצבא בשנת 67', שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. את רוב השירות הצבאי שלו ערך בסיני ובעזה, ובמלחמת יום הכיפורים חתם מלול קבע ויצא לקורס קצינים, וכשסיים הגיע לפיקוד דרום. שם המשיך לשרת עד שנת 1995, אז התשחרר לאחר 28 שנות שירות. לאחר מכן, המשיך אל שירות המילואים, כשבטווח לקח חלק בתקופת האינתיפאדה הראשונה, במלחמת לבנון השנייה, בפינוי גוש קטיף ובמבצע עמוד ענן. לבסוף סיים את שנות השירות בדרגת אלוף משנה. 

ודווקא אז, כשחשב שנתן מעצמו מספיק, החליט שמעון להתנדב בארגון נכי צה"ל. תחילה עוד מילא תפקידי התנדבות קטנים, אך עם הזמן התמנה ליו"ר האסיפה הכללית של הארגון, ולפני כשנתיים הגיע המינוי החגיגי - יו"ר מחוז דרום של ארגון נכי צה"ל. תפקיד אותו הוא ממלא עד היום בגאווה. כעת מתגורר מלול בבאר שבע יחד עם אשתו לה הוא נשוי כבר 50 שנה. יש להם ארבע ילדים, ושלושה עשר נכדים.

מה הביא אותך להתנדב תחילה למען נכי צה"ל?

"הכל התחיל עוד ביום כיפור, אז איבדתי את השמיעה לחלוטין, כשהובלנו גשרים לכיוון התעלה. שם למעשה איבדתי את השמיעה, ואחרי המלחמה קיבלתי את הטיפולים הרלוונטים, ובנוסף לכך גם התחלתי להיעזר במכשירי שמיעה שקיבלתי ממשרד הביטחון. אז למעשה מאבק הנכים אינו זר לי לחלוטין. וב-2009 החלטתי באמת להתנדב לארגון נכי צה"ל. מה גם שבמהלך השירות הצבאי שלי, תמיד יצא לי לפגוש חיילי מילואים וסדיר שנפצעו תוך כדי השירות. ואז נחשפתי לכמה מקרים, שבהם משרד הביטחון עשה בעיות לאותם חיילים, מבחינת ההכרה במצבם. והדחייה שלהם בהגשת התביעות, ו"המוות" שעשו להם, הוביל את אותם חיילים לפנות אלינו ישירות. אבל כמפקד בשירות פעיל, לא היה לי דרך לעזור, והרגשתי את חוסר האונים שלהם".

במשך הזמן, הוביל שמעון וצוותו כמה מהלכים חשובים בכל הקשור לטיפול בנכי צה"ל, אבל גולת הכותרת היא ללא ספק רפורמת נפש אחת, לה היה שותף באופן מלא - מהוועדות בכנסת, ועד ליווי נכים דרך התהליך המייגע. במסגרת הרפורמה הורחבה הזכאות לטיפולים לנפגעים, ב-3 קטגוריות: טיפולים אלטרנטיביים, טיפול נפשי לילדי נכים וטיפול נפשי לבני משפחה (אודות הביטוח הלאומי).

לפי מלול, העברת הרפורמה הייתה המטרה העיקרית שלו, מהרגע הראשון שנכנס לתפקידו - "אנחנו בארגון מלכתחילה הבנו את הבעיות העיקריות שיש לנו מול אגף השיקום. ותחילה עוד עברנו כמה וועדות, ונראה היה שהדברים משתפרים, אבל הכל קשור בסופו של דבר לכסף. אז במאי של אותה שנה (2019), ולאחר שכמה וועדות הגיעו למבוי סתום, הגענו להפגנה בקריה, וכשזה לא עבד עשינו הפגנה במשרד האוצר בירושלים, ולא זזנו משם, עד ששר האוצר הסכים לפגוש אותנו. אני יכול לומר לך שמערכות הבחירות האחרונות רק הפריעו לטיפול באותם נכי צה"ל. אבל עכשיו כשסוף סוף נבחרה ממשלה, הרפורמה קודמה, בשווי של כמיליארד שקל. ומ-1 לאוגוסט התחלנו בטיפול לפוסט טראומתיים ולפגועי נפש, ופגועי ראש".

שמעון מספר, כי המהלך יוביל לשינוי מאסיבי בכל הקשור לטיפול עצמו, ולכלים שנתונים בידי פצועי צה"ל - "דאגנו לשער כניסה לאותם עשרות אלפי חיילים, כלומר - אנחנו רוצים שמשרד הביטחון יטפל וילווה את החיילים שנפגעו, ויעזור להם, ללא צורך בחובת הוכחה על החייל, שנאלץ לעבור שבעת מדורי גיהנום. אני יכול להגיד לך שהיום יש מעל 7,000 תביעות שעדיין לא טופלו. והרפורמה אמורה לטפל בסוגייה הזאת, באופן כזה שאותם חיילים וחיילות יוכלו לקבל את הטיפול הראוי להם".

אתה אוהב לתת מעצמך ולעזור לאחרים?

"אני באופי שלי, מאז ומתמיד הייתי שם בשביל האנשים, ואפילו במהלך השירות שלי, ניסיתי כל הזמן להעביר ערכי חינוך למפקדים הצעירים שעליהם פיקדתי. ואהבת האדם היא נושא שמאד חשוב לי, ובגלל זה אני חבר גם בברית "יוצאי מרוקו", ובארגון "לתת". וגם בתפקיד שלי עכשיו, אני לא מסתפק רק בסיוע החיצוני לנכה, וחשוב לי לדאוג לאנשים האלה גם מבחינה כלכלית: אם זה אומר לחלק ארגזי מזון לנכי צה"ל במהלך החגים ולתת מלגות לסטודנטים ולסייע להם. כשאתה עושה הרבה פעילות חברתית אתה מרגיש טוב עם זה, ובנוסף לכך אתה מתחכך עם אנשים, וכך אתה גם לומד על הבעיות שלהם. אני בחודש הבא בן 75, ואני עדיין מוצא לנכון כן לתרום ולסייע".

אתה רואה את מה שאתה עושה בתור שליחות?

"כל החיים שלי זה שליחות – אם זה בשירות המילואים, או ההתנדבות למספר גופים פה בעיר. ובמהלך ההתנדבות לארגון נכי צה"ל בשנים הראשונות, משך אותי הטיפול בנכים, והאתגרים שבהם הם נעמדים מול משרד הביטחון, ושם גם החלטתי לקחת התפקיד צעד אחד קדימה. אני יכול לומר לך שבתחום ההתנדבות, הבאתי איתי את אותם ערכים שעל פיהם חונכתי ופעלתי לאורך כל תפקידיי בצה"ל – יושרה, אהבת האדם ואהבת הארץ".

מה החשיבות בעיניך של העשייה למען נכי צה"ל?

"תראה, הנכה לא מתמודד לבד לגמרי, כי הוא סובל יחד עם משפחתו. וחשוב לי מאד להיות שם למענם. ואני מרגיש שגולת הכותרת היא הרפורמה של נפש אחת. כעת אני מרגיש שאנחנו באמת יכולים להביט לפצועי צה"ל בעיניים ולהגיד להם בלב מלא - "הצדק נעשה".