"עולם החינוך, הטכנולוגיה והיזמות קרוב לליבי"

בשנת 1996 עלה אסטבן סוקולסקי לארץ ישראל מארגנטינה, הוא הגיע לקיבוץ חצרים שבדרום ושם החל כבר באותה שנה לעבוד במחסנים בנטפים. אחרי השירות הצבאי עבד אסטבן במחלקת ההזרקה של נטפים תוך כדי לימודים לתואר ראשון בהנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון. לאחר סיום התואר התחיל לעבוד כמהנדס במחלקת הפיתוח, התקדם להיות ראש צוות והיום הוא סמנכ"ל הפיתוח של החברה, כשבראש מעייניו נמצא החינוך והתרומה לקהילה.

"כל מה שקשור לעולם החינוך, בעיקר לטכנולוגיה ויזמות, מאוד קרוב לליבי. חינוך של דור העתיד ושמירה על הסביבה שלהם זו מטרה עליונה בעיני", סיפר אסטבן ל'באר שבע נט'. אסטבן השתלב בפרויקט תעשיידע בבית הספר רגר בבאר שבע בכיתות ז' במסגרתו הוא עוזר לילדים לפתח מוצר משלב הרעיון, פיתוח המוצר ועד הכנת תוכנית עסקית ושיווקית. "בשנים האחרונות השתתפתי, יחד עם השותפים שלי בנטפים, בפרויקט תעשיידע ואנחנו השתלבנו בפרויקט בבית ספר רגר", הוסיף אסטבן, "בשנה הראשונה המוצר שפותח היה מערכת השקיה ביתית ובשנה השנייה עציץ עצמאי שמודד מה הצרכים של הצמח, כמובן תוך חינוך לקיימות וחדשנות".

מעבר לעבודה של כסמנכ"ל בנטפים אתה תורם ומעורב בקהילה, ספר על העשייה הקהילתית שלך בתקופה האחרונה

"בנוסף לפרויקט תעשיידע, כבר שנים רבות שאני מלווה סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון, במטרה להקנות להם ניסיון תעשייתי לצד הלימוד האוניברסיטאי. יחד עם הסטודנטים אנחנו ניגשים לבעיה הנדסית אמיתית וקיימת בחברה ופותרים אותה תוך שילוב בין הידע התיאורטי שרוכשים באוניברסיטה לבין התנסות בעבודה תעשייתית אמיתית. כך אני מנסה לתרום את חלקי בעיצובו של דור העתיד, דור של מהנדסים טובים יותר שיעזרו לנו לשמור על המובילות הטכנולוגית של ישראל. גם בקהילה שבה אני גר, אנחנו בשלבי הקמה של מיזם חינוכי חדש, קלטא-טק, מרכז טכנולוגיה, חדשנות  וקיימות בקיבוץ חצרים, מרחב תרבותי-חינוכי המזמן אתגרים סביבתיים-חברתיים דרך יזמות ויצירתיות רב גילאית תוך התנסות, למידה, שיתופי פעולה וחשיפה לתעשייה. מיזם גדול וחשוב שאני מקווה שיתחיל לפעול בקרוב, אחרי עיכובים שהיו בגלל הקורונה".

חינוך להתנהלות סביבתית מקיימת

מעבר לכך, בשבועות האחרונים אסטבן זכה במקום הראשון בתחרות הקיימות שערכה נטפים בקרב עובדיה עבור המיזם שפיתח "עציץ מטפטף בבנייה עצמית" אשר יפותח בחודשים הקרובים ויוטמע בתוכניות העבודה של נטפים, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך בעשרות בתי ספר.  התחרות הייתה בין עובדי נטפים שהציעו רעיונות, בהם יוכלו להשתמש במפגשים ובהדרכות עם אלפי תלמידים ושישאירו אותם עם חוויה חיובית וחומר למחשבה.

המיזם של אסטבן לעציץ מטפטף מוציא לפועל מערכת פשוטה שלוקחת את המים מעמדות שטיפת הידיים, מטפלת בהם לרמה שיתאימו להשקיה של גינת ירק בבית הספר. את העציץ יכול לבנות צוות נטפים או צוות חינוכי ביחד עם כיתה בבית הספר. ניתן לפתח את הרעיון יחסית במהירות בעזרת שני מכלים וקצת חול. כל זה במטרה להנגיש לילדי בית הספר את הרעיון של טפטוף בצורה פשוטה וויזואלית כדי שיראו איך זה עובד ומה היתרונות.

ספר על הרעיון שלך לעציץ מטפטף- כיצד הוא יסייע לעודד קיימות בקרב הילדים ובתי הספר?

"קיימות ותרומה לקהילה הם שני דברים שמאוד חשובים לנו בנטפים, אז קיימנו תחרות פנימית שמטרתה הייתה להביא רעיונות לחינוך ילדים ונוער להתנהלות סביבתית ומקיימת, ומה יותר מקיים מטפטוף? ניגשתי לתחרות עם רעיון של הדגמה פשוטה כיצד ניתן לחסוך במים בעזרת טפטוף. הרבה אנשים חושבים שזה מסובך לעבוד עם טפטוף, ולא ממש מבינים איך הדבר הזה חוסך במים. אז כל הרעיון הוא ליצור בכיתה, תוך כדי השיעור, עציץ המושקה בטפטוף, בלי צורך במשאבות מים וחיבור לברז, פשוט עציץ קטן שיקבל מים בטפטוף במשך כל היום ולראות איך הוא מנצל את המים. בתחרות זכיתי במקום הראשון, ועכשיו אנחנו מתארגנים, יחד עם משרד החינוך לפיילוט של אלפי ערכות לשיעור קיימות בבתי ספר".

כולנו עוברים תקופה לא פשוטה עם הקורונה, ספר איך ימי הקורונה עוברים עלייך ברמה האישית?

"אני מאמין שעם אותם האתגרים כמו אצל כולם. במישור המשפחתי עוזרים לילדים עם השיעורים בזום, אני חולק את חדר העבודה עם אשתי בימים ששנינו עובדים מהבית ומבלים הרבה זמן ביחד, וגם לומדים להתמודד עם הנחיית ילדים בזום, אני לא מקנא במורים שלנו, זה בכלל לא פשוט. מבחינת העבודה, אנחנו לא עצרנו לרגע, פשוט הפכנו את המשרד במפעל לחדר עבודה בבית, ואת הישיבות בחדר ישיבות לישיבות בזום. בעיקר בגל הראשון נרתמנו כתעשייה בתקופת הקורונה וניסינו לסייע בדברים שאנחנו יודעים לעשות כמו לייצר חלקי פלסטיק למסכות, ולתרום מהידע ההנדסי שלנו למיזמים שמנסים לפתור חלק מהאתגרים שנולדו בקורונה. כמנהל בנטפים, לנהל את האנשים בלי לפגוש אותם פיזית, זה אתגר לא פשוט, לבטח כאשר העובדים שלך גם עוברים תקופה מורכבת. אני אדם שאוהב להסתובב ולנהל שיחות עם העובדים שלו, לשבת ליד מהנדס צעיר ולראות ולשמוע ממנו מה הוא עושה... כולנו התאמנו את עצמנו וניצלנו את היצירתיות הטכנולוגית של אנשי הפיתוח כדי ליצור את תחושת הביחד גם דרך הזום".

בזמנך הפנוי אתה גם שוקולטייר- ספר על התחביב המיוחד, איך הגעת לעולם השוקולד? מה את הכי אוהב להכין?

"לא הייתי קורה לעצמי שוקולטייר, אני מכין שוקולד ועוד כל מיני מתוקים. אני אישית מאוד אוהב מתוקים, ושוקולד בפרט. לפני כמה זמן נחשפתי לקקאו מבחינה חקלאית, וגיליתי שקקאו לא גדל על המדפים בסופר. ניסיתי ללמוד, אבל גם להתייעץ עם מומחים, והמומחים מבחינתי הם מגדלי הקקאו, לשמוע מהם מה הם עושים עם הפרי המדהים הזה... אז נחשפתי לעולם מרתק, למדתי איך מפולי הקקאו ניתן לעשות אחלה חטיפים, ובסוף הצלחתי גם לייצר שוקולדים תוצרת בית. אני אישית אוהב שוקולד מריר יותר משוקולד חלב אבל אני עושה גם מתוקים יותר ונהנה להכין למשפחה ולחברים".