ח"כ יאיר לפיד מבטיח: אדבר עם רוביק בנוגע למצב כדורגל הנשים בעיר

יום רביעי. השמש שוקעת על בירת הנגב. בין הבניינים שנשקפים מהמגרש הרעוע במקיף ו' ניתן לראות את הגוון הכתמתם הולך ונעלם לו והחושך משתלט. תכונה חריגה נרשמת במקום. לא רק רכבי החובבנים שמבלים במקום ומשחקים כדורגל או של בנות הפועל באר שבע נמצאים במשטח האפר.

"מי מגיע?" שואלת אחת השחקניות באדום שבדיוק שורכת את נעלה. "הבנתי שחבר כנסת. בא לדבר איתנו, לנסות לעזור לנו בנושא המתקנים " עונה לה חברתה תוך כדי שהיא שקועה בטלפון הסלולרי, מציצה במבט אחרון לפני שהיא מתמסרת לאהבתה הגדולה, הכדור העגול. "וואלה? מפתיע. בדרך כלל אנחנו לא מעניינות אף אחד" משיבה בייאוש הראשונה. "בתכל'ס? בטח יהיה פה פסטיבל. אבל אני חושבת שיש בן אדם אחד ששווה שנפסיק בשבילו אימון – אליניב ברדה" אומרת השנייה, סוגרת את המסך, ועולה על המגרש.

הסיבה לכל ההמולה היא ביקור מיוחד של פמלייתו של מספר 2 במפלגת "כחול לבן", חבר הכנסת ושר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. במסגרת קמפיין שטח נרחב, שכבר צבר כמה וכמה בדיחות ברשת, מסתובבים בכירי המפלגה באוטובוס ממותג, כחול, כזה שאי אפשר לפספס ועליו הודבק שם המפלגה. בעוד כמה דקות יגיע הרכב הגדול לחנייה הקטנה במקיף ו', אבל עד אז, השחקניות בשלהן.

כעשרים הנשים שמתרוצצות על המגרש הן שחקניות הפועל באר שבע. בוגרות שישחקו החל מספטמבר בליגה השנייה וכאלה שישחקו בליגה שלישית, נערות, ילדות. אין אחת שלא עושה זאת מאהבה טהורה. תשוקה עזה לכדור העגול, וסביר להניח שלא מעט מהן ספגו על כך עלבונות בילדות, בנעורים, ובתקווה שלא גם בבגרותן, מי מהן שהגיעה לשלב הזה, וזאת משום שחתך הגילאים על המגרש רחב.

הבנות מתחילות במשחק אימון של 11 על 11, גופיות צהובות וכתומות על חצי מהשחקניות – על מנת למנוע בלבול. מאחוריהן ניצב "חדר הלבשה" שנראה כמו בוטקה מורחב. "תופתע לגלות כמה הוא גדול כשנכנסים פנימה" תאמר ליאיר לפיד מאוחר יותר המאמנת, השחקנית, המנהלת, ובעצם (כמעט) כל דבר באגודת הפועל באר שבע נשים, אנדראה ברחולץ. היא אחת מהנפשות החיות מאחורי מאבק גדול שמנהלת האגודה מול עיריית באר שבע בדרישה הפשוטה לשוויון.

"אני פשוט אוהבת את הכדור"

"תמסרי לה" פוקדת ברחולץ לקשרית שרצה על הקו המאולתר, כשהיא מעיפה מבט מדי כמה שניות לסלולרי, על מנת לא לפספס את ההודעה על הגעת לפיד. דקה לאחר מכן, אחת השחקניות מעיפה את הכדור מעבר לחומה. בסופו של דבר, תגלה ברחולץ כי הוא נכנס בדיוק לשלולית בוץ לא רדודה, וכשתביא אותו היא תנער אותו מספר פעמים על מנת להוריד ממנו את כל מה שמיותר. נדמה שהיא כבר רגילה לכך.

לקראת השעה 19:40 "הנשר נחת". האוטובוס חנה, וממנו פרקו שלושה חברי כנסת, שני מאבטחים וסוללה של עוד כעשרים יועצים, עוזרים וצלמים שמנציחים כל רגע. החבורה פוסעת לעבר המגרש, דורכת על החול, ונכנסת כשאת לפיד מלווים ברחולץ, יו"ר הקבוצה, מיכאל ראובן ואשתו, עורכת הדין מיכל ראובן.

בראש ובראשונה, מציגים לו הנציגים הבאר שבעיים את התנאים שעמם הם נאלצים להתמודד. את השער העקום ששוכב על הגדר, את הדשא שידע ימים טובים יותר. ברקע המשחק ממשיך להתנהל. את השחקניות, בשלב זה, רק הכדור מעניין. לפיד שומע מהמלווים המקומיים שלו שחלקם לא בדיוק "מסתדרים" עם האג'נדה הפוליטית שלו, אך אלו שבשלטון בשנים האחרונות גרמו להם להרבה כאבי ראש וכן הורדת תקציבים בשנים האחרונות, ועל כך הם מזדעקים.

שני חברי הכנסת הנוספים שהצטרפו לסיור הם ראש עיריית דימונה לשעבר, מאיר כהן, איש הנגב בעורקיו והאלופה במיל', אורנה ברביבאי, מי שפרצה דרך והייתה האלופה הראשונה בצה"ל. עם כל הציניות שיכולה להיות בביקורי פוליטיקאים, בעיקר בתקופת בחירות, ניכר על השלושה שהם באו להקשיב. לחוש את השטח. להבין את המצוקות של אלה שקולם לא תמיד נשמע, ושנאלצים להילחם מול גופים גדולים מהם בהרבה.

"חייבת לעבוד בשתי עבודות"

כשברקע יועציו נהנים מההזדמנות לשחק כדורגל, וצלמיו דואגים לתעד כל רגע (למרות שבסופו של דבר לא עלה שום אזכור לביקור עם הבנות ברשתות החברתיות של לפיד), השלושה מתחילים לשוחח עם הבנות, שעצרו את משחק האימון וכיבדו את המבקרים הלא-אופיינים. לפיד מתעניין בגילאים, בשמות ושואל חלק מהנשים עמן הוא משוחח מדוע הן כל כך אוהבות כדורגל ומה הן מרגישות בנוגע לאפליה. התשובות, לרוב, זהות ברוח דבריהן: "אני פשוט אוהבת את הכדור. האפליה? לא כיפית, אבל זה מה יש".

אל לפיד ניגשת השחקנית קרן צ'בטקוב, לה 20 הופעות במדי הנבחרות הצעירות לפני מספר שנים. היא מגוללת בפני לפיד את הקושי שבלהיות שחקנית כדורגל במדינת ישראל: "אני באר שבעית, בת 24. עובדת במרכז הארץ, עד לפני שבוע עבדתי בדימונה. בשביל להתפרנס אני צריכה לעבוד בשתי עבודות". לפיד מהנהן.

"אני צריכה לקום בשעה 4 לפנות בוקר כדי לפרנס עצמי" ממשיכה צ'בטקוב "גרה לבד. צריכה לכלכל את עצמי ולעזור למשפחה. אני מגיעה למצב שאני צריכה להיות בשתי עבודות. אני לא מוכנה לוותר על הכדורגל אבל גם לא על הצד השני, כי אני צריכה את הכסף הזה. אני לא שונה מגבר שמכניס הכנסה יותר גדולה". ראובן אומר: "כל הבנות שלנו עובדות בלפחות עבודה אחת נוספת. לפחות" אשתו, מיכל, מוסיפה: "יש לנו שחקנית שהיא רופאה, ליווינו אותה לאורך כל התואר שלה. יש לנו שחקניות ביס'מ, שמתעסקות בתיווך. מכל מקום". "הן לא יכולות להרשות לעצמן להקדיש את חייהן לכדורגל" מסכם יושב הראש.

גם חברי הכנסת כהן וברביבאי לוקחים חלק פעיל בשיחות עם השחקניות ונשות הצוות. מכל אחת הם שומעים על עצמה, על הסיבה שהיא נמצאת כאן, ועל איך הם – כחלק מ-120 נבחרי הציבור – יכולים לעזור ולשפר את מצבן והרגשתן. ניכר כי חלק לא מבוטל מהשחקניות אמנם נרגשות מהביקור, אך אדישות להבטחות, ורוצות לחזור לשחק עם הכדורים, שבנתיים מושאלים על ידי צוות היועצים והעוזרים.

אי אפשר להכניע את ירין

כלל ידוע של אוהדי כדורגל הוא "לא לערב פוליטיקה וספורט", אבל כאן זה בלתי נמנע. לבין הקורות מוזעקת השוערת הצעירה, ירין טרוסקי. כישרון גדול בעל פוטנציאל להגיע לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי. רק בת 16 וכמה חודשים, אך כבר רשמה מספר הופעות בנבחרות ישראל הצעירות וסחטה מחמאות מקברניטי ההתאחדות. בשיחה המקדימה עם לפיד, מתגלה אצל ירין המקסימה חוצפה חיובית שכלל לא נפוץ לראות אצל ילדים בגילה. "זה לא היה תמיד ככה, הכדורגל תרם לזה רבות, בשביל זה אנחנו כאן, זה כל הקסם" יאמר מאוחר יותר גורם בקבוצה על ירין.

בחזרה למגרש – מאיר כהן סופר "11 צעדים" כמו בשכונה. "מאיר, אלו 11 צעדים של דימונה" מתבדח אחד היועצים. הכדור ניצב על נקודת הפנדל הדמיונית. כהן ולפיד מנסים להכניע את טרוסקי. ארבע הזדמנויות הם קיבלו, אך לא הצליחו. לפיד דווקא לא היה רחוק, כשסיפק בעיטה חזקה ושטוחה, ירין הופתעה, אך הבעיטה חמקה מחוץ לקורה. "לפני מספר דקות היא חטפה כדור לפנים, וקמה כמו לביאה, אז איך יהיה אפשר להכניע אותה?" אמרה אחת הבנות מהפמליה של לפיד.

ח״כ @yairlapid מול ירין טרוסקי, שוערת נבחרת ישראל עד גיל 17. איך זה נגמר? pic.twitter.com/cTrmyfTwy6

— Nave Segal (@Navesegal) July 24, 2019

בראיון בלעדי ל"באר שבע נט" סיכם ח"כ לפיד את הביקור: "ראיתי קבוצה נפלאה של נשים, שמשחקות כדורגל בקבוצה עירונית, שלא מקבלת שבריר אחוז ממה שמקבלים הבנים רק בגלל שהן נשים. לא יכול להיות שב-2019 זו לא אפילו אפליה מוסתרת, אלא גלויה, חסרת בושה וחסרת הגיון לחלוטין".

מה תעשה בנידון?
"אני אדבר עם רוביק. המדינה מעודדת ספורט ואמורה לדאוג לזה שלא תהיה אפליה מגדרית. אין עכשיו כנסת, אם היה ביום רגיל הייתי מטפל לזה דרך הכנסת. יש חלוקה הוגנת של משאבים שהממשלה צריכה לקבוע. בסוף, אני מסתובב בארץ עם האוטובוס הזה ומגיע ממקום למקום ובכל מקום אני שומע צורות שונות של אותו סיפור. סיפור של מדינה שפרקה עול. לא כל כך מעניין את המדינה האנשים הפשוטים, ויש פה ממשלה שלא עושה את העבודה שלה".

אספת את הבנות ושוחחת איתן. מה אמרת?
"אמרתי לבנות שהן פורצות דרך. הייתה הרגשה שאני כועס יותר מהן. הן לא מרירות. הן מתעסקות בספורט שהן אוהבות. הן מודעות לאפליה. אבל הן אומרות אני אעשה את הדבר שלי, אעשה אותו הכי טוב, והן צודקות כמובן. ראיתי אהבה לכדורגל. אני אוהב כדורגל כל חיי. באמריקה היום כדורגל הוא ספורט נשים הכי גדול שיש. אין סיבה שלא יתנו לנשים לעסוק בספורט שהן אוהבות בתנאים נורמליים. זה שיש להן חדר הלבשה שאין בו מקלחת אחרי משחק רק כי שני גברים יושבים באיזה משרד ממשלתי ומריצים דאחקות על בנות שמשחקות כדורגל זה הזוי. תצאו בבקשה מהמאה ה-18 ותגיעו ל-2019" חתם לפיד.

נזכיר כי ברקע הביקור, מנהלת אגודת הפועל באר שבע נשים מאבק משפטי שזכה לתמיכה מהדהדת מקהילת כדורגל הנשים בישראל. העתירה, הדורשת שוויון בחלוקת משאבים וכן דרישה לכספים שלפי הנטען היו הבנות זכאיות להן אך לא קיבלו, הגיעה לערכאות גבוהות ובימים הקרובים צפויה התפתחות נוספת בעניין.