למי יש 4 אצבעות בידיים ו5 אצבעות ברגליים?
29.06.16 / 13:08
נמנמן הסלעים, מכרסם בסכנת הכחדה נצפה במפתיע באזור באר שבע. מה הביא אותו לבירת הנגב ומה הסיכוי שלכם לפגוש אותו בשכונה שלכם?
באר שבע היא בירת הנגב, בירת האזור הדרומי של ישראל בו חי מגוון רחב של בעלי חיים, שאת חלקם רובנו לא נפגוש מעולם. לעתים, בעלי חיים אותם איננו רגילים לראות עושים את דרכם ממש אל פאתי העיר, ביניהם מכרסם חביב בשם נמנמן הסלעים.
מיהו נמנמן הסלעים?
נמנמן הסלעים הוא מכרסם אוכל כל, שניזון מחסרי חוליות שונים וכן מחולייתנים קטנים וביציהם (לטאות, שממיות וחרקים). בנוסף, ניזון הנמנמן מזרעים ומפירות. אורך גופו כ-12 ס"מ, ואורך זנבו כ-11 ס"מ. משקלו של המכרסם הקטנטן הוא כ- 30–70 גרם. נמנמן הסלעים הוא בעל חרטום מחודד, עיניים גדולות מסביבן פרווה שחורה וגם אפרכסות אוזניים גדולות. לנמנמן הסלעים יש ארבע אצבעות ביד וחמש ברגל, בעלות טפרים חדים. צבעו הכללי של נמנמן הסלעים בוא בגוון אפור-כסוף, גחונו בהיר מגבו, זנבו ארוך ומסתיים בצבע שחור. זנבו של נמנמן הסלעים נתלש בקלות כדי להימלט מטורפים.
מוצאו של נמנמן הסלעים במרכז אסיה ומצוי בצפון אפריקה ובמערב אסיה. בעבר, היה נפוץ הרבה יותר בישראל אך התחממות האקלים באלפי השנים האחרונות הביאו לצמצום תפוצתו והפכה אותו לזן סכנת הכחדה. בדרך כלל חי המכרסם בין סלעים, באזורי חורש, ונפוץ בעיקר בהר הנגב, בגולן, בחרמון ובערבה. הוא מרבה לצאת רק בלילה ובמשך היום שוהה על קן בין העצים ולכן קשה לצפות בו בטבע בישראל, אבל ניתן למצוא אותו בגנים זואולוגיים במצפה רמון וביוטבתה.
מכרסם או דוב?
נמנמן הסלעים מרבה לנמנם בחודשים הקרים של השנה, ולפעמים גם בטמפרטורות חמימות יחסית. תופעה זו המכונה כ"טורפור" – ירידה בפעילות פיזיולוגית ומטבולית לתקופות קצרות יחסית. זו תופעה שונה משנת החורף של הדובים שמכונה היברנציה, שהיא ירידה בפעילות באופן עונתי קבוע ולאורך זמן.
מתי נראה לאחרונה?
בחורף 2014 צוינו מספר תצפיות מפתיעות של נמנמי סלעים באזור באר שבע וחצרים. נמנמן אחד אפילו נמצא באחד מחצרות הבתים בנווה זאב. עוד זוג נמנמנים אותרו בקיבוץ חצרים כשהם, איך לא, נמנמו. כמה מאות מטרים משם נמצאה נקבת נמנמן בחברת גורים בדלי שרופד בחומרים שנאספו בשטח – מגבונים וצמר כבשים. אלו היו הדיווחים הראשונים על הופעתו של הנמנמן בבאר שבע והסביבה. מאז נצפה לאחרונה נמנמן הסלעים בעיקר במטעי החוחובה בחצרים.
בעקבות התצפיות הוחלט לבצע סקר ראשוני לנמנמנים באזור הנגב הצפוני במטרה להבין את תפוצתו, בתי גידול, וצפיפות האוכלוסייה. ד"ר אודי קולומבוס, שניהל את הסקר, גייס לעזרתו את האקולוג שלומי אהרון ויחד הם ניסו לגלות את צפונותיו של האורח המפתיע מהר הנגב.
"מדובר במין טיפוסי להר הנגב, ולא היה מוכר מאזור זה. לכן התצפיות היו מפתיעות", מספר קולומבוס. "אנחנו לא באמת יודעים עדיין מה גרם להרחבת אזור התפוצה שלו ולמה זה קרה דווקא עכשיו. אולי זה שילוב של תנאי האקלים ושפע המזון שהיו באזור בשנה שעברה שגרם ל'פיצוץ אוכלוסין' בהר הנגב ולדחיקת פרטים צעירים לחפש את מזלם בטריטוריות חדשות ולא מוכרות".
נראה כי הנמנמנים הקימו בית גידול חדש במטעי החוחובה בחצרים המשמשים לגידול שמן. מסקנה זו הפכה פומבית לאחרונה, בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. שם הציגה רשות הטבע והגנים את ממצאי הסקר לאיתור נמנמן הסלעים, שערך עבורה האקולוג שלמי אהרון.
ייתכן שכמה פרטים שנדדו במרחב "גילו" את הגינות של שכונת נווה זאב מצד אחד, ואת מטעי החוחובה מצד שני ומצאו שם שפע מזון (מן החי בעיקר – חרקים ופרוקי-רגליים למיניהם), ומקומות מתאימים לבניית קנים. "מדובר בשכונה בסגנון בנה ביתך, עם גינות גדולות, מטופחות ועשירות בצומח", סיפר קולומבוס על נווה זאב.
האם לנוכחות המכרסם הקטן יש השפעה על תושבי האזור?
"מעבר לחובבי טבע נלהבים, שמאז פרסום הידיעה על הופעתו מנסים מדי פעם לצלם את המכרסם הנפלא והפוטוגני הזה, אין שום השפעה אחרת על חברת בני האדם". מציין קולומבוס. "מדובר במכרסם שפעיל בלילה, שהסיכוי לראותו נמוך ביותר, והתצפיות שלו בעיר היו נקודתיות ונדירות מאוד".
לבסוף סיכם: "אם בכל זאת אתם רוצים לראות אותו, בפעם הבאה שתבקרו בנגב הצפוני כדאי שתחזיקו בהישג יד מצלמה וחושים מחודדים במיוחד, כדי להיות בין האנשים הראשונים שמצלמים את היצור החמוד והפרוותי הזה בביתו החדש". מוסיף קולומבוס.
לתושבי שכונת נווה זאב, פעם הבאה שאתם יוצאים לחצר הבית, תסתכלו מסביבכם, אם תסתכלו טוב טוב, אולי תצליחו לראות את נמנמן הסלעים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
