רוקד לבד
11.08.21 / 17:00
רון בוחניק היה בן 22 כשעלה לתודעה במוזיקה בזכות שיתוף הפעולה שלו עם קרן פלס בלהיט "שקופים" שזכה למיליוני צפיות והשמעות. אבל הדרך של הזמר הבאר שבעי לא תמיד הייתה קלה והיום אחרי שנת שתיקה הוא יוצא עם סינגל חדש "רוקד לבד". בראיון ל'באר שבע נט' מספר רון על האודישן הראשון בחייו ("הרגשתי שהתנפץ לי חלום בתור ילד"), על השנה בה היה חסר בית ("אחת החוויות החזקות בחיים שלי"), על הקורונה שעצרה הכל ("חזרתי אחורה בזמן") ועל האלבום החדש שבדרך ("עשיתי שינוי בתפיסה של מי אני")
כאשר רון בוחניק קיבל במתנה גיטרה לבר המצווה נוצר החיבור שלו למוזיקה. באותו הרגע הוא נכנס לחדר בביתו בבאר שבע ולא יצא ממנו עד שלמד לבד את כל האקורדים והחל לשיר. מאז הוא הפך לאחד הזמרים המבטיחים והמסקרנים בתעשייה, עשה אודישן ב"הכוכב הבא", פרץ ללב של כולנו עם "צבעים" ששר עם גיל ויין ואז עם הלהיט הענק שלו ושל קרן פלס "שקופים". חזרנו עם רון לרגעים של תחילת הדרך, לאתגרים שליוו אותו לאורך השנים, לפציעה בצבא ששינתה אותו ולדרך החדשה אליה הוא יוצא עכשיו אחרי שנה של שתיקה, עם סינגל חדש וקצבי "רוקד לבד".
אבל כמו כל דבר טוב בחיים, הכניסה של רון לעולם המוזיקה לא הייתה קלה כשהוא עובר בדרך משברים לא פשוטים אבל גם לומד לצאת מהם חזק יותר ולהיות נאמן למי שהוא. "אף פעם לא סיפרתי את זה בראיונות אבל כשהייתי קטן, בערך בן שמונה, הגיע לבאר שבע פסטיגל עם כוכבים מ'השיר שלנו' והיו אודישנים לילדים שיבואו לשיר איתם", סיפר רון ל'באר שבע נט', "אז הלכתי לאודישן ושרתי את "הבלדה שלי עלייך" מ'השיר שלנו' ולא קיבלו אותי. זה ריסק אותי ובתור ילד גרם לי לחשוב שאני לא זמר טוב ולא יכול להיות זמר טוב כי אמרו לי שאני לא יודע לשיר. האודישן הזה חסם אותי והרגשתי שהתנפץ לי החלום... אבל כן אהבתי תמיד לשיר ואחרי שהייתה לי גיטרה ולמדתי לשיר לעצמי, התחלתי בגיל 15 לחזור קצת לשיר גם מול אנשים".
חשבת בתור נער על קריירה כזמר או שזה לא עבר לך בראש בתקופה הזו?
"זה תמיד היה סובב סביבי בין הפנטזיה לבין המציאות, בהתחלה לא האמנתי שזה באמת יכול לקרות, שאני יכול להיות זמר ולעשות מזה קריירה בגלל כל מיני סטיגמות למשל שאין בזה כסף, שאני לא מספיק טוב... אבל בו זמנית המשכתי לעשות מוזיקה, בגיל 15 אבא שלי לקח אותי לאולפן להקליט שיר, היה לי הרכב וניגנו יחד אבל זה באמת היה יותר כתחביב. ואז בגיל 19 הגעתי לאודישן של הכוכב הבא ומשם הכל השתנה".
עוד לפני "הכוכב הבא" עברת פציעה לא פשוטה בצבא- כיצד היא השפיעה על מי שאתה היום?
"הייתי ילד עקשן שתמיד חשב שהוא יודע מה הוא רוצה. התגייסתי למסלול מסוים כדי לרצות אחרים, כדי להסב גאווה להורים והלכתי לשירות קרבי ייעודי לקצונה בחיל תותחנים. בפועל סבלתי מכל רגע, זה לא היה בשבילי, הייתי מישהו אחר כדי להשיג את המטרות בצבא, הייתי מצטיין טירונות והיו מרוצים ממני אבל בפנים היה לי רע. ואז נפצעתי בכף היד ושיחררו אותי מהשירות מוקדם. היו לי בהתחלה שנים מאוד קשות של חרדות ותחושה של נפילה, מתוך המקום הזה לא הייתה לי ברירה אלא להתחיל לשחרר את העקשנות שלי ופשוט לזרום עם העולם. החלטתי להפסיק לרצות אחרים, הפסקתי לחפש תשומת לב ונתתי לדברים פשוט לקרות, ואז הבנתי שמה שאני רוצה לעשות זה מוזיקה".
אמונה בדרך
ואכן אחרי שהשתחרר מהשירות הצבאי, העלה רון לרשת סרטון שלו שר קאבר וזה יצר עניין אצל אנשי ההפקה של "הכוכב הבא". "התקשרו ושאלו אותי אם אני רוצה לבוא לאודישן והחלטתי ללכת על זה כי לא היה לי מה להפסיד", נזכר רון, "הגעתי לאודישן ועברתי אותו כשכולם נתנו לי כחול והייתי בהלם. פתאום שופטים שאני מכבד כמו מוקי, קרן פלס, הראל סקעת באים ואומרים לי שיש לי פוטנציאל שאני לא מממש. זו הייתה עבורי כמו חותמת מהעולם שאני טוב וזו פעם ראשונה שהבנתי שאולי זה לא רק בראש שלי, זה היה כמו בום בחזה". ואכן רון עבר את האודישן הראשון בהצלחה אך לא המשיך לשלב הנבחרת, מבחינתו מה שהשתנה באותו רגע היה האמונה שלו בעצמו: "אפשר לקבל באודישן כן או לא אבל מה שמשנה זה שאתה מאמין בעצמך, זה מה שגרם לי להמשיך".
בוחניק החל לעבוד על שירים משלו והוציא סינגלים כמו "שבילי חול", "כמעט שיר אהבה" ו"תסלחי", ואז נוצר החיבור בינו לבין גיל ויין, חיבור שגם הוליד את הלהיט המצליח "צבעים". "התחלתי להופיע איתו בפרויקט שלו, הופענו בכל המועדונים בארץ ואחרי תקופה הקלטנו סקיצה לשיר יחד, "צבעים", והיה לזה קסם. את השיר שמעתי בפעם הראשונה כשהוא כבר היה בחוץ", משתף רון. אבל לצד ההצלחה של השיר, רון עבר מסע עם עצמו ואף מצא את עצמו במשך שנה חסר בית. "כל החיים שלי עבדתי, מגיל מאוד צעיר, בכל מיני עבודות מזדמנות אבל בגיל 23 החלטתי שזהו, שאולי אני עושה כסף אבל זה עושה לי רע בנפש. אז כש"צבעים" התפוצץ והתחלתי לעשות קצת כסף מהמוזיקה הבנתי שמספיק. אבל באותה תקופה פתאום נפרדתי מבת זוג שהייתה לי, לא היה לי איפה לגור בבאר שבע או בתל אביב ומצאתי את עצמי כמו סוג של הומלס".
אז מה עשית?
"להתפרנס רק מהמוזיקה לא היה פשוט, זה היה קשה, היה מצב שלא היה לי מספיק כסף לשלם שכר דירה, חייתי משבוע לשבוע. אז הייתי משכיר חדר ב-air bnb או עושה סאבלט, גר אצל חברים או שפשוט ישנתי ברכב... חשוב להסביר שלא היה לי בית לא כי לא רציתי אלא פשוט כי שחררתי מהכל. הרגשתי שאני פשוט אסתגל למצב, הייתה לי הזדמנות לגלות מי אני וזו הפכה להיות אחת החוויות החזקות בחיים שלי. חוויתי בזמן הזה שקט, רעש, אנשים, זרמתי וגיליתי מה עושה לי טוב. אני באמת מאחל לכל אדם שאני אוהב תקופה כזו של להיות חסר בית, לחיות בצורה דינאמית. מה שמפחיד אנשים זה חוסר יציבות, שאנחנו לא יודעים מה קורה איתנו מחר, אבל אני חייתי שנה שלמה בלי לדעת מה קורה, זה היה מפחיד אבל גם היה מדהים".
ספר על החיבור בינך לבין קרן פלס, איך הכל התחיל?
"ישבתי ערב אחד בבית של חבר, זיו קורן, והייתה לו גיטרה בבית שהוא קיבל מאמיר דדון. אז ניגנתי עליה ושרתי ופתאום הוא אמר לי שאני שר יפה והוא רוצה להעביר את המספר שלי לחברה שלו, קרן פלס, לא ידעתי שהוא חבר משותף שלנו בכלל. לא כל כך התרגשתי מזה כי עד אותה תקופה לא ציפיתי להרבה. אבל שבוע אחרי פתאום קרן התקשרה אליי ונפגשנו באותו יום, הלכנו לאכול יחד ודיברנו איזה שעה... חזרתי הביתה די מבולבל כי לא הבנתי מה קורה ואז קיבלתי הודעה שהיא רוצה שאבוא לאולפן שלה. הגעתי לאולפן שאלתי אם היא רוצה שאשיר לה משהו כי היא בכלל לא שמעה אותי שר. היא ישר הביאה לי סקיצה להקליט, זו הייתה הסקיצה של "שקופים". יום למחרת היא אמרה שזה זה ושבועיים אחרי כבר התארחתי בהופעה שלה בזאפה ושרנו את השיר לפני שיצא. חודש אחרי השיר כבר יצא לרדיו והיה בדרך למקום הראשון במצעדים. זה היה הלם איך הכל קרה מהר, גם לא נשארנו בקשר אחרי "הכוכב הבא", עברו כמה שנים וזה פתאום קרה".
"זו לא בושה להיות לבד"
"שקופים" באמת הפך את רון לאחת מהתגליות הגדולות במוזיקה בשנת 2018, הוא וקרן פלס יצאו יחד למסע הופעות בכל הארץ והופיעו גם בארצות הברית. שנה לאחר מכן הוציאו שיתוף פעולה נוסף שזכה להצלחה "מעבר לנהר". כיום בוחניק בן 26 ומעיד על עצמו שאחרי אותה הצלחה וחשיפה לה זכה, הוא הבין שהגיע הזמן שלו לעבוד על המוזיקה והשירים שלו ולקדם את קריירת הסולו שלו. בהמשך הוציא את הסינגל "לב יפה" ובשנת 2020 את "כמו ירח" ו"זה יכאב לך" וגם שיתף פעולה עם טליסמאן בשיר "שקיעות". "עד הקורונה עבדנו יחד אני וקרן ואז פתאום העולם השתנה, אני חזרתי לגור אצל ההורים בבאר שבע בזמן הזה ומצאתי את עצמי מחדש גם מבחינת המוזיקה", מסביר רון. ואכן לפני מספר שבועות, אחרי שנה של שקט, יצא השיר החדש שלו "רוקד לבד" אותו הפיקו אביחי נפתלי ואליוט מילר, והוא נכתב והולחן על ידי בוחניק עצמו, בדרך לאלבום חדש.
אז איך עברה עלייך תקופה הקורונה? הרגשת שהיא עצרה לך את הקריירה המוזיקלית בשיא? פתאום הרגשת שאתה חוזר אחורה?
"הקורונה הייתה סטירה רצינית כי כבר הצלחתי במשהו, הייתה לי הופעה ראשונה שלי לבד בפברואר. הרגשתי שאני מתחיל את הדרך שלי, חודש אחרי התחילה הקורונה וזה היה קשה. חזרתי אחורה בזמן, פתאום לגור אצל ההורים, בלי אפשרות להופיע וליצור חיבור עם הקהל. זה הכניס אותי לדיכאון, כמו כולם, פחדתי מזה שהטוב שהיה לי יעלם. הייתי משחק במחשב מהבוקר עד הלילה, ברחתי מהמציאות לכמה חודשים. אבל לאט לאט התחלתי לחזור להיות אני, גם בלי קשר למוזיקה, חזרתי ליהנות מהחיים מחברים, משפחה, טיולים, חלומות... פתאום הבנתי שאם אני לא אהיה זמר אז מי אני? הבנתי שרדפתי אחרי הישגים אבל לא נהניתי מזה עד הסוף. פתאום לא הייתה ממני ציפייה אז זה שחרר אותי ליהנות, מצאתי את עצמי מאושר בתקופה קשה על הנייר וזה גרם לי גם לחזור ליצור מוזיקה בשביל עצמי קודם כל. נהניתי ליצור ואז החלטתי להוציא את השיר החדש שלי "רוקד לבד"".
אז באמת אחרי שנה של שקט יחסית מצידך, יצא הסינגל החדש שלך "רוקד לבד"- ספר עליו
"זה שיר מעבר בין מה שהיה לפני הקורונה להכנה לאלבום והקבלה וההבנה שזה בסדר להיות לבד. זה שיר שכתבתי בתקופה שהייתי בנדודים, הגעתי לדירה של מטר על מטר ברוטשילד, פתאום בשבוע אחד התבטלו לי כל התכניות, לא היו הופעות, מצאתי את עצמי פשוט לבד. מיום ליום הרגשתי שאני מאבד את עצמי, זה היה לבד אמיתי כזה, אבל אמרתי לעצמי אוקיי, אתה מרגיש משהו, קח את הגיטרה ותתעל את זה למשהו חיובי. ככה נולד השיר, שרתי אותו כמה שעות בלופים וזה עזר לי לצאת מהמקום הזה. וזה בסדר להיות לבד, זו לא בושה, גם האלבום החדש, אני לא יודע אם אנשים ישר יאהבו אותו כי הוא אולי שונה, אבל זה אלבום שאני מאוד אוהב".
היום שאחרי
היום, אחרי תקופה לא פשוטה שעבר, רון מרגיש שהוא יוצא לדרך חדשה. הוא עבר לגור במושב בדרום, אימץ כלבה, ונהנה גם מחיי השקט והרוגע. בזמן הפנוי הוא מגיע לקיר הטיפוס בעיר, תחביב שפיתח בשנים האחרונות. "אני כמובן בשישי שבת מגיע להורים בבאר שבע וגם הולך לטפס. זה כמו אוויר לנשימה עבורי בימים לחוצים, אני מאוד אוהב את זה", משתף רון. כששאלנו אותו אם נזכה לראות אותו בעתיד בנינג'ה ישראל, הוא לא שלל: "רציתי כבר השנה ללכת, זה לא הסתדר אבל אני לא פוסל, יש מצב שזה יקרה בעתיד". אחרי "רוקד לבד" בוחניק מתכנן להוציא סינגל נוסף ובחודשיים הקרובים יצא מיני אלבום שלו, רגע לפני מופע החזרה שלו לבמה ב-28 באוקטובר בזאפה באר שבע. "באר שבע זה הבית שלי, יהיה מטורף לעשות את זה, לא ציפיתי שזה יקרה בקרוב וזו סגירת מעגל עבורי לחזור להופיע מול החברים, המשפחה, הקהל שלי".
אתה עובד על אלבום חדש- מה אתה יכול לספר לנו עליו?
"מהאלבום הזה אני סופר מתרגש. האלבום ייקרא 'היום שאחרי', זה אלבום של הבנה ומסקנות על החיים, על מה שיקרה ביום שאחרי כל התקופה הזו. הסינגל הבא שייצא יהיה 'בשביל מה אני נלחם', שיר שכתבתי עם חבר טוב, אלעד טרי, וזה גם השיר הראשון מהאלבום שיצא. בתקופת הקורונה הפסקתי לעשות מוזיקה אבל יצא שהלכתי אליו לדבר איתו וככה נולד השיר, זה השיר שגרם לי לחזור ליהנות מהמוזיקה. באלבום הזה עשיתי שינוי עצום מבחינת התפיסה של מי אני".
איך הקשר שלך עם הקהל הבאר שבעי? תמיד הרגשת את התמיכה מהבית?
"בלב שלם אני תמיד אומר שבאר שבע מכל מקום שהייתי בארץ עד היום זה המקום שאני הכי אוהב. אני באמת אוהב את העיר הזו, אוהב את האווירה והאנשים ובלעדיהם לא הייתי מצליח לעשות הרבה דברים, יש גב ותמיכה בכל דבר שאתה עושה".
אמנם כבר עברת דרך במוזיקה אבל אתה בכל זאת עדיין צעיר- אז אילו עוד חלומות אתה שואף להגשים?
"החלום הבא מבחינת המוזיקה זה להתחיל להופיע באופן קבוע, להגיע לזאפות ולבמות. הצבתי לעצמי יעד שעוד שנה אני אגיע לאמפי שוני, שזה מאוד גדול אבל למה לא לחלום? חיים פעם אחת. חלום נוסף ברמה האישית זה להצליח לעזור לאנשים, יש לי הרבה מה לתרום לאנשים שעוברים חרדה או דיכאון, לנפגעי נפש, אני מרגיש שיש לי עוד מה לתרום בעולם הזה ובעיני אני נמצא בשליחות דרך המוזיקה".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
