"נגבה היא בית בשבילי, שם ראו אותי כמו שאני רואה את עצמי"

$(function(){setImageBanner('1dfceed1-0a87-4f1e-afca-ecc0f47ffecd','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33920,'Image','');})

היא רק בת 21 אבל כבר הספיקה לעבוד ברדיו כנערה, לשרת ביחידת ההסרטה של חיל האוויר תחת דובר צה"ל, לעשות תואר ולעבוד בחו"ל, להפיק פודקאסט משלה וכיום היא כבר בעלת עסק עצמאי לליווי עסקים. הודיה בן חמו מבאר שבע משתפת בראיון ל'באר שבע נט' איך הצליחה לא להישאב למקומות שליליים מהסביבה אליה נחשפה בילדות בשכונה ד' בבאר שבע, בעיקר בזכות התמיכה אותה קיבלה בפעילות בעמותת 'נגבה'. כיום היא דוהרת קדימה לעבר החלומות שלה בזכות הכלים שרכשה והאמונה שלה בעצמה

"גדלתי בבית מאוד חם ועוטף, בית שהוא חממה. בית ספר חב"ד שלמדתי בו וגם מועדונית נגבה 'פרנק לוי' היו במרחק הליכה מהבית. ההורים שלי תמיד שמרו עלי אבל כן נחשפתי לחברות שקצת יותר חוו דברים שונים ולא נעימים כמו אלימות... יחד עם ה"חממה" שעטפה אותי בבית, אני יכולה להגיד שהסביבה שלי הייתה פחות טובה... אם זה סחר בסמים, עבריינים, אלימות במשפחה, ודברים שפחות רצינו להיחשף אליהם", כך שיתפה את 'באר שבע נט' הודיה בן חמו, ילידת באר שבע.

הודיה כיום בת 21, ולמרות שנחשפה בילדותה בשכונה ד' לסביבה פחות טובה שיכולה להוביל אותה למקומות שליליים, מצאה עצמה בגיל צעיר כחניכה בעמותת 'נגבה' שם קיבלה תמיכה ומעטפת שעזרו לה לפתח את האמונה שלה בעצמה ולצעוד קדימה לעבר החלומות שלה.

"אני רוצה להגשים את מי שאני, לעזור לאנשים בדרך וגם לתת לאנשים שעזרו לי את תחושת הגאווה שהם עשו משהו טוב"

הודיה בן חמו, צילום פרטי

סיפרנו לכם בעבר כאן ב'באר שבע נט' על עמותת 'נגבה' והמתנדבים המסורים שלה, אך הפעם נקבל הצצה לעשייה החשובה של העמותה מזווית שונה, כזו של בוגרת 'נגבה'. אז למי שלא מכיר, העמותה הוקמה בשנת 2006 בבאר שבע על ידי עולים מצרפת, בשיתוף עם ארגון “חסידות” הצרפתי, וב-2011 פעילות העמותה התרחבה גם לירושלים. חזון העמותה הוא שוויון הזדמנויות, ולשם כך מספקת רשת מועדוניות לילדים ומועדונים לבני נוער בשכונות מצוקה, המאפשרת להם התפתחות ומיצוי פוטנציאל אישי, תוך כדי מתן כלים אשר ישמשו אותם להגשמת שאיפותיהם וחלומותיהם.

'נגבה' מקדמת שיטות חדשניות המשלבות מרכז למידה והוראה מתקנת לשיפור ההישגים הלימודיים בשילוב עם פעילויות העשרה, העצמה אישית, חברתית וערכית באמצעות פעילות חברתית והתנדבותית, טיולי שטח ומחנות קיץ. בין השאר, העמותה פועלת לחשיפה לעולמות תוכן חדשים, העשרה באמצעות תכנית מובנית וחוגים לפתוח כישרונות אישיים, הרחבת האופקים על ידי פעילות תרבותית מגוונת: תיאטרון, מוסיקה, אומנות פלסטית ,יצירות ועוד. נכון לשנת הלימודים תשפ”ב, נגבה מפעילה בהצלחה רבה תכניות לכ-250 ילדים ובני נוער.

הודיה באיזה גיל הצטרפת לנגבה? ספרי על החוויות שלך מהמסגרת הזו, הרגשת שבית נגב הוא מקום שמסייע לך להתפתח ולצאת לדרך עצמאית?

"הצטרפתי ל'נגבה' בכיתה ב' או ג'. בתור ילדה תמיד אהבתי ורציתי ללמוד דברים חדשים. "יום שאת לא לומדת הו יום מבוזבז" זה האני מאמין שלי. בנגבה תמיד הייתה סביבה מאפשרת, הרגשתי שאני יכולה לדבר איתם על כל דבר, בנגבה זרמו עם הרעיונות שלי. כשרציתי לראיין את קלוד קדוש וקלוד מאיר ז"ל, מייסדי העמותה, ישר הם חשבו איתי איך אנחנו יכולים להגשים את המטרה. הסביבה והתמיכה הזו חשובה לילד. נגבה זו מסגרת מטורפת, מדהימה, היא בית בשבילי, והסגל הנכון יכול להרים את החניכים. עד היום יש לי את החברים הכי טובים משם, הם חברים לכל החיים גם אם לא נדבר עשר שנים".

כבוגרת 'נגבה' יש אירוע/מקרה מסוים שזכור לך במיוחד מהתקופה שמלווה אותך?

"יש משפט שהמדריכים אמרו לנו: 'אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותנת לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך, ואז היית נוכחת לדעת עד כמה הינך אדם מיוחד'. זה משפט שמלווה אותי, בנוסף אליו אני זוכרת שסיימנו שנה, וכמו סוף כל שנה המדריכים היו כותבים לנו איחולים וברכות. באחת הברכות כל המדריכים כתבו לי דברים שנגעו בי מאוד, ואחד מהם כתב: ״אני מאחל לך להגשים את עצמך תמיד בדיוק כמו שאת עושה עכשיו, שתמשיכי להפיץ את האור שבך בכל חדר אליו את נכנסת, אני צופה לך גדולות (חסר לך שלא)״ המשפט הזה ריגש אותי מאוד, ובמיוחד ה-'חסר לך שלא', שנתן לי את ההרגשה הזו שיש אנשים שרואים בי את מה שאני רואה בעצמי. אני רוצה להגשים את מי שאני, לעזור לאנשים בדרך וגם לתת לאנשים שעזרו לי את תחושת הגאווה שהם עשו משהו טוב- אם זה ההורים שלי המדהימים שלי זיוה וגבריאל, והאחיות שלי - בתאל, מאי, אליה ונועה שתמיד כאן לתמוך בי. וגם המדריכים: רותם, נדב, תהל, נוי, כנרת, ועד המורים בבתי הספר, באשל הנשיא, ובכל מקום".

"נפל לי טיל בבית פעמיים בתור ילדה, החוויה הזו גרמה לי לפחד מרעשים קטנים כדוגמת בלון שמתפוצץ... אני מאמינה שכדי לטפל בפצע צריך שהוא יגליד, לא לנבור בו או לחסום אותו, וכך עשיתי"

 הודיה בן חמו, צילום פרטי

הודיה אם כן החלה ללמוד ביסודי בבית ספר חב"ד, משם למדה ארבע שנים בבית הספר נתיב מאיר ובמקיף ה' ולאחר מכן הגיעה לאשל הנשיא, ובמקביל במהלך כל התקופה המשיכה להשתתף בפעילות 'נגבה'. "תמיד שאלו אותי האם עברתי כל כך הרבה מסגרות עקב קשיי הסתגלות, אך הסיבה היא שתמיד רציתי להתקדם", משתפת הודיה, "בכל בית ספר ראיתי הזדמנות עבורי, אם זה בכיתה המדעית בכיתה במקיף ה' ואם זה בתחום התקשורת שרציתי באשל הנשיא. ערב אחד הגעתי הביתה והבנתי שבאשל הנשיא יש לי מקום להתפתח בתחום ולהיכנס לרדיו. הודעתי להורים שבשנה הבאה שם אני נמצאת! אבל לאחר שהתחלתי לבדוק, הבנתי שהמגמה הייתה כבר סגורה".

למרות זאת היא מספרת שלא וויתרה על האפשרות ללמוד רדיו בצורה מעשית בבית הספר: "אפשר לומר ש'ישבתי על הראש' של מנהל הרדיו ולא הפסקתי לפנות אליו עד שייתן לי צ'אנס. הגעתי לבסוף לראיון המיוחל ולא הפסקתי לדבר! רק שיראה שיש לי מספיק ידע. המנהל יצא לאחר הריאיון, לחץ לאבא שלי את היד ואמר לו: 'יש לך בת פלפלית'. לאחר מספר שבועות התקשרו אלי והודיעו לי שאני הולכת לעבוד מאוד קשה ברדיו. התקבלתי! ידעתי שאני הולכת למקום שיפתח אותי, התחלתי לשדר בכיתה י' בשנת הכשרה ברדיו".

במקביל התחילה הודיה ללמוד תואר ראשון בתקשורת, קולנוע ושיווק ובגיל 18 התחילה לעבוד ברדיו דרום, גם שם בזכות ההתמדה והנחישות שלה הצליחה להתקבל לעבודה: "בכיתה יב' התקשרתי לאחת המנהלות ברדיו דרום ואמרתי לה שאני ממש רוצה לעבוד שם. היא אמרה לי שבגיל 17 זה לא רלוונטי. ביום ההולדת 18 שלי התקשרתי אליה שוב, אמנם היא סיננה אותי כמה פעמים, אך לבסוף הגעתי לריאיון. התחלתי חפיפה ולמדתי הכל". בצבא שירתה הודיה ביחידת ההסרטה של חיל האוויר תחת דובר צה"ל שם יזמה פרויקט פודקאסט העוסק ביציאה לקצונה. היא שירתה בבסיס תלפיות שם פיתחה פודקאסטים לסגל בית הספר ואף הייתה מועמדת להצטיינות הרמטכ"ל לחדשנות בזכות עשייתה והפרויקטים שהובילה. כמו כן, גם כשהפכה כבר להיות בוגרת 'נגבה', חזרה הודיה לקבוצות והעבירה קורס עיצוב גרפי לחניכים.

"בתור ילדה תמיד אהבתי ורציתי ללמוד דברים חדשים. 'יום שאת לא לומדת הו יום מבוזבז'- זה האני מאמין שלי. בנגבה תמיד הייתה סביבה מאפשרת, התמיכה הזו חשובה לילד"

הודיה מראיינת את רוביק דנילוביץ', צילום פרטי

ספרי איך המשכת והתקדמת

"לאחר הצבא התחשק לי לחוות את חוויית העבודה המועדפת ולהנות בבמה אז התחלתי לעבוד בצוות הבידור בים המלח. באותו הזמן הייתי יומיים בשבוע בירושלים, עבדתי על שתי הפקות לסרטים שיצאו בארצות הברית, יומיים הייתי בבית, וכל השאר עבדתי בצוות הבידור. החלטתי להמשיך להתקדם ושלחתי קו"ח מסודרים ל'ישראל בידור'. בגלל ששידרתי ב- FM 106 שלחו אותי לעשות מבחן וזימנו אותי לריאיון. לאחר מכן זימנו אותי להתחיל חפיפה לחלק ממנהלי העמוד של המקום, העבודה הייתה בהרצליה, מה שאומר שמשש בבוקר הייתי יוצאת ובתשע בלילה הייתי חוזרת הביתה. במקביל כחלק מהתואר הייתי צריכה לסיים את חובת האנגלית שלי. רציתי מאוד  לשפר את האנגלית שלי והחלטתי שבמקום שאקנה קורס ללמידת אנגלית שלא באמת ילמד אותי, אטוס לחו"ל לכמה חודשים, אטייל ואעבוד. טסתי לצרפת, הונגריה ועוד מקומות. עבדתי שם במכירות בעגלות, התחלתי לצלם בעלי עסקים ולעזור להם בשיווק- בהתחלה בחינם, ולאט לאט גם בתשלום".

היו גם קשיים בדרך?

"קושי רציני שחוויתי הוא שנפל לי טיל בבית פעמיים בתור ילדה, זה קרה בשנים 2009 ו-2014. החוויה הזו גרמה לי לפחד מרעשים קטנים כדוגמת בלון שמתפוצץ... התגברתי על זה בעזרת כתבה שעשיתי ברדיו בבית הספר על פוסט טראומה עם המון אנשים שחוו טראומות, כמו הבמאי גיל קרני ואייבי מוזס. התחקיר לקח לי כשנה, במסגרתו ראיינתי ונסעתי להמון מקומות. עשיתי עליו את הבגרות שלי בתקשורת- "לחיות רגיל עם פוסט טראומה. אני מאמינה שכדי לטפל בפצע צריך שהוא יגליד, לא לנבור בו או לחסום אותו, וכך עשיתי".

מה את עושה היום?

"כבר כשהייתי בת 19 רציתי לפתוח עסק לשיווק אז ניגשתי ליעוץ עסקי של מועדון היזמים, ופתחתי עסק לליווי עסקים שכולל קידום ברשתות החברתיות, כתיבה, קריאייטיב, קופירייטינג ועוד. אחרי שמונה שנים של ניסיון בתחום, היום אני כבר שלושה חודשים בעלת עסק עצמאי. במקביל התחלתי להוציא פודקאסט עצמאי שלי שנקרא: "לעזאזל עם גיל 20". באותו היום שהחלטתי להוציא אותו- הקלטתי שמונה פרקים. המטרה שלי היא להפיץ אותו בכל מדיה: יוטיוב, אינסטגרם, אפל מיוזיק, ספוטיפיי, ממש הכל. זה הפודקאסט הראשון שלי שמתפרסם תחת השם שלי. היום אני גם לומדת NLP- תהליך טיפול של ניתוב לשוני פיזיולוגי. התחום מדבר על שינוי פיזיולוגי במוח במטרה להיות שמחים יותר. התחלתי לטפל בקרובים ובלקוחות כדי לעזור לאנשים סביבי, המטרה היא לכבוש את העולם ולהגיע לראיין כמה שיותר אנשים".

מה מבחינתך החלומות להמשך הדרך העצמאית? איפה נראה אותך בעוד 10 שנים?

"אחת המטרות שלי היא לפתוח סוכנות בין הגדולות בישראל שתשנה את המדיה, ללוות בעלי עסקים ולתמוך בהם בכל תחומי התקשורת והשיווק וללמד אותם לשווק את עצמם בצורה הטובה ביותר. בנוסף הרצון שלי הוא להמשיך ליצור פודקאסטים שישנו לאנשים את העולם. אני רואה זכות בלעזור לאנשים, אם אשנה לבן אדם אחד את התפיסה להאמין בעצמו- זה טירוף עבורי".

רוצים להכיר יותר את עמותת 'נגבה' ולקחת חלק? מוזמנים לפנות לאתר, לפייסבוק ולאינסטגרם

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('b6ddc06c-1ed3-43b3-beac-1bc13c3075c8','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה