נירית בקשי קורן (39) מלכת היופי של ישראל לשנת 2000, מלכת הפלאש
26.04.21 / 08:42
נירית בקשי קורן (39) מלכת היופי של ישראל לשנת 2000, הייתה הילדה היפה והאנונימית של מושב 'ברוש', עד שגילו אותה בטיימינג הנכון של נערת טום בוי יפהפייה, תכולת עיניים וחיוך ממיס, ששום גינוני זוהר וטיפוח יתר לא היו בה ולמרות הכל זכתה בתואר שכל ילדה עם קוקיות חלמה ועדיין חולמת בהקיץ: להיות מלכה! כמי שאהבה בעיקר ללכת יחפה בשמש, ניגשה נירית לתחרות, ובלי שאיפה לעשות שלום עולמי - קטפה את הכתר ונהנתה מכל הפלאשים והאהבה, עד שהבינה שלהיות דוגמנית בינלאומית זה לא מבין חלומותיה הכמוסים – צילום דווקא כן.
מלכת היופי ה51 של מדינת ישראל , מנהלת כיום חיים בורגנים ומאושרים עם בעל מצליח ושלוש בנות בתל אביב, משמשת כצלמת מבוקשת לניו בורן, קייק סמאש ואלבומי בת מצווה. בין לבין עוד נהנית מקצת חיי הזוהר כשהיא מצטלמת לאין ספור פרסומות גם כשהיא במרומי גיל 39 ועדיין יפה למות. חמסה חמסה "ביום הולדת האחרון נפל לי האסימון כי הבנתי שזה היום הולדת האחרון שלי של השלושים ו...זה מרגיש לי יותר ואוו מאשר ארבעים" שיתפה בנועם.
יש משהו שונה בהכלה של מלכת יופי להבין שהיא כבר לא ילדה וחשוב לשמר את היופי בכל דרך?
"יש בעיקר בתחום הזה פוקוס על עניין המראה, אבל ידעתי שאני אף פעם לא שמתי מידי פוקוס על המראה, לא הייתי מתאפרת, לא כל היום לבושה בבגדים אופנתיים וצבע ואקססוריז , הייתי מעיין טום בוי, שמה שיש כזה. זה קטע, אני מרגישה את השינוי בעיקר בכפות הידיים, מסתכלת עליהן וזה המדד שלי".
לפני 21 שנה, אחרי שכבר חזרה מתחרות מיס יוניברס העולמית, הרגישה נירית בנבכי ליבה שעולם הדוגמנות יהיה זמני בחייה "לקחתי את זה דיי בפרופורציות" סיפרה על אותה תקופה ורודה: "לא עשיתי מזה סיפור גדול וזה לא השפיע עליי רגשית או חברתית. אנשים סביבי חיכו לראות מה ישתנה בי, אם אהיה יותר שוויצרית או שחצנית או נרקיסיסטית או שאעזוב את החבר, איפה זה בא לידי ביטוי ואני היה לי חשוב לי להראות שמה פתאום, חלילה, אני נשארת אותה אחת, לא אשתנה ואשאר עם החבר. היה לי חשוב להוכיח שלא אני לא אשתנה. אבל זה קרה".
מה קרה?
"בגיל 17 את נערה מתבגרת וזה משמעותי בגיל הזה. את הופכת להיות מנערה לאישה, דברים משתנים ואת לא נשארת עם החבר עשר שנים כדי להוכיח לכולם. מה שכן, הייתי לוקחת ומשנה בהתנהלות שלי בעבר לא להתאמץ מדיי כדי להראות לכולם ששום דבר ישנה אותי, כי בסופו של דבר לא שינו אותי, אני חושבת שהייתי יחסית צנועה."
אני זוכרת שמה שראיתי בעיקר בתחרות מיס יוניברס היה שרוב המתמודדות הן נשים סקסיות גבוהות, עם ציצים ולוק של באתי לנצח.
"הן באות מוכנות לזה עם רעל בעיניים וזה מבדל אותנו מהאירופאים, אנחנו שונים. יש משהו בארץ באנשים, בישראלים שהוא אמיתי, נקי, טהור ובתחרות רוב הנשים שם מתלבשות אחרת, מתוקתקות, הכל במקום ולא שלנו אין דוגמניות ושחקניות מדהימות ואחת אפילו בהוליווד ויש לנו מצעד יפה בעולם, אבל זה תמיד היה ככה, למרות שהרגשתי שונה. אני מושבניקית שלא רגילה ללכת על נעלי עקב ולהתאפר כל יום, זה לא היה חלק ממני, כל השיח והאינטראקציה מול צלמים מלבישות היה זר לי, אבל החוויה מדהימה"
הבנת תמיד למה את לא רוצה להיות במקום שבו רבות חולמות להיות?
"אמרתי פעם לבעלי שכל הזמן היו לי תירוצים למה אני לא נכנסת לעניין של הדוגמנות, כי לא חשבתי שזה באמת מגיע לי. שאני לא אחת של מרפקים, שזה נכון, אבל לא אומר בהכרח שאת צריכה להיות עם מרפקים. היה לי אנטגוניזם, מעיין דיסטנס לעולם הזה בשביל שלא יבואו אליי ויגידו את לא מתאימה, אלא שאני אגיד שאני לא מתאימה, כי זה בא ממני".
אחרי הצילומים ושנת מלכות, נירית הייתה חוזרת הביתה והעדיפה לא להתערבב כל יום במקומות הנכונים כדי להתקדם. לא דחפה ולא שאפה, אבל עם השנים היא שינתה פאזה ונהיתה מודלס מבוקשת, עד היום, לפרסומות כמו אופטיקנה, משחת שיניים אורל בי, נוטלה, מרכז לעיצוב בית, מוצרי ים המלח לחו"ל ועוד הרבה שאתם רואים במסך הטלוויזיה שלכם, כל פעם "אני עדיין צריכה לפעמים את היחס הזה להיכנס לנעליים אחרות" מודה בחן "שמאפרים אותך, מסדרים לך השיער, מביאים לך בגדים. הייתה לי סיטואציה שבה ישבתי שרועה בספה בשביל צילומים ושאלו אותי שם כל הזמן אם נוח לי, ואני אומרת ולעצמי, אוו, כמה זמן לא שאלו אותי אם נוח לי, זה שם אותך במקום אחר"
לא מצטערת שוויתרת על קריירת דוגמנות?
"בכלל לא, שש שנים הייתי באדריכלות, אני שמונה שנים צלמת, מאוד נהנית מהעשייה שלי, אוהבת את היצירה ועושה מה שאני אוהבת."
לפני 12 שנה התחתנה עם בחיר ליבה, גיל קורן, או איך שהיא מכנה אותו, ההפך הגמור ממנה: מנכ"ל קרנות בבית השקעות, אדם אחראי ורציני "הפכים והכל, אבל זה נותן המון" סיפרה בחיוך "הבנות מרגישות שהן צריכות לבחור לאיזה כיוון ללכת. נתתי להן את החופש בחירה, שאנחנו נתאים את מה שהן בוחרות להיות".
לזוג שלוש בנות: מיה בת 8, אלה בת שש ונוגה בת שמונה חודשים "הייתי בטוחה שאהיה אמא אחרת" צוחקת על השאלה איזו אמא היא "אני אמא של חינוך, של בלי ממתקים ולא מסכים, לא יודעת למה לא מצליחה להקיא את זה. נותנת בהגבלה."
קריירה בתחום הצילום החלה לחלחל בה ביתר שאת כשהייתה בהריון עם מיה וניגשה לעשות לעצמה צילומי הריון. באותם צילומים היא מיד הבינה שזה הולך להיות המקצוע הבא שלה ולא אדריכלות שבו עסקה כבר שמונה שנים וההפסיקה להנות ממנו. היא החלה לצלם ניו בורן לחברה אחת ומשם לשנייה ואז זה הוביל לחברה של חברה "וכשהחלו לבקש יותר אמרתי לעצמי שאני עדיין לא צלמת מקצועית ואין לי ציוד" נזכרת "אבל הלכתי על זה וזה פשוט התתגלגל מפה לאוזן. רשמתי על עצמי בפייסבוק וזה פשוט טס מהר. קניתי ציוד מקצועי והתחלתי מה שנקרא להיות רצינית, כי ידעתי שגם ביקורת שאני מעבירה לעצמי צריכה להיות טובה."
ולמדת את התחום?
"שהייתי בהריון עם מיה הלכתי ללמוד צילום כי אהבתי לצלם ומשם הכל התגלגל. זה התחיל כי פשוט חיפשתי אקסטרה לעשות בתקופה הזו והתחלתי להתמקצע בצילומי ניו בורן, קייק סמאש ואלבומים לבת מצווה, אבל רק צילומי חוץ, למרות שיש לי סטודיו ביתי. אני פשוט אוהבת לצלם נקי. גם עליתי על קונספט חדש ולא יודעת למה אני ככה זורמת איתו שנה. זה ספר ילדים עם תמונות של התינוק שלך שמולבשות על רקעים דיגיטאליים וטקסט חמוד, זה מתוק ממש."
ומזהים אותך עד היום?
"מלא וזה קטע. אני לא יודעת איך להסביר, כי הזכייה שלי הייתה בתקופה טרום ריאליטי. תחרות מלכת היופי הייתה הריאליטי של פעם. אנשים זוכרים אותי ומזהים. הקטע הוא שבבית אצלנו לא מדברים על זה ולא סיפרתי לבנות, אבל כשבתי אלה התחילה ללכת לגן עירייה הגננות סיפרו לה , הראו לה סרטונים והיא נחשפה לזה. דווקא מדליק אותה שהיא הבת של מלכת היופי".
ואם אחת הבנות שלך תרצה להשתתף בתחרות דומה, תמליצי?
"אני אזרום. לא משנה מה ירצו לעשות ואהיה בשבילן תמיד, אבל אני לא מאמינה שילכו לכיוון הזה כי היום זה דור אחר. היום תחרויות מלכות יופי כבר לא תופס ואין להן דרישה. הדגש היום על ריאליטי אופנה, בישול וכבר משעמם לקחת 20 בנות, להלביש בבגד ים ולהכריז מי הזוכה".
עם מי את בקשר מעולם היופי?
"רק עם מירית גרינברג המהממת. הבנות שלנו מתעמלות יחד ברמת השרון. גם היא רוצה להתחיל לצלם והייתה פעם תקופה שרצינו להיות שותפות ואמרתי לה בואי אליי לעסק ונפגשנו, אבל זה נשאר בגדר מחשבה בינתיים, למרות שיש מצב שזה יקרה".
על מה את חולמת?
"התחלתי ללמוד תפירה ומאוד נהנית וגם נגרות, אוהבת לעשות עבודות עץ, אני גם אוהבת להתנדב ורוצה תמיד לתת מעצמי, אבל קיבינימט, אין לי תמיד מספיק זמן. אני תמיד נהנית לחלק מנות אוכל לקשישים בימי שישי, אבל אחזור לזה ברגע שנוגה קצת תגדל".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]