רוני דלומי: "רציתי שזה יכאיב"

איך את מסתגלת בתקופה המטורפת של מינוס מופעים בקורונה המשוגעת שלנו? "אני פשוט חיה עם זה. המוטו שלי הוא להפיק את המיטב ממה שיש ודי מהר נכנסתי לפאזה הזאת, אבל אין ספק שזו סיטואציה לא קלה. במיוחד בתחום שלנו". ויש פחד? "עם הזמן למדתי שחוסר ודאות זה המצב. אני חושבת שיש לי טיפה את הכלים, דווקא בגלל שאני בתחום הזה, להתמודד עם הפחד".

מה גילית על עצמך בתקופה של השקט הכפוי? "אני אוהבת אקשן, אדרנלין עושה לי כיף ואני מחכה לזה. אמרתי למנהל שלי לא מזמן, אתה זוכר שפעם היה לי בבוקר חזרות ומשם רצתי להקלטות ואז להצגה ואז מחליפה בגדים ומגיעה ונוסעת להצגה אחרת? אז כזה. זה מתיש, אבל אני  כל כך אוהבת את החיים האלה של הריצות והאקשן. את מגלה דברים אחרים בגלל הסיטואציה, כמו להיות בבית עם בעלי אלון, מה שלא היה לי הרבה זמן לפני הקורונה, למדתי לנגן על קלידים ואני יושבת שעות ומנסה לכתוב שירים עם כל היצירתיות שאני מקווה שתצא החוצה בתקופה הזאת, וגם מבחינת הבית את מגלה את הצד שלך יותר לעומק".

בטח אמא ואבא אומרים לך כל הזמן שתעבדו על נכדים "בטח (צוחקת) כולם כולם. מה יש לעשות, למה את מחכה?" היא אומרת תוך שהיא צוחקת על הסיטואציה ומוסיפה: "אבל האמת שאני קשובה לעצמי, בחוכמה וברגישות זה צריך להיות מכלול של דברים. זה יגיע". 

הסינגל החדש שלה שיצא לאוויר העולם לאחרונה בשם "רציתי שזה יכאיב", שכתבה יחד בגאון עם היוצרים הפופולריים רון ביטון וג'וני גולדשטיין, הוא שיר פופ קליט, מרקיד, עם ניחוחות של תשוקה לטינית אופיינית בריקוד שגורם לעיניים של כולם לא להסיר מבט ממנה. והיא כמובן עם אותו קול ענק, רק עם טיפה גון מהפנט של ותק נשי.

את רואה את עצמך קצת אחרת, בוגרת יותר? "אני חושבת שבשנים האחרונות התמקדתי בתיאטרון וזה אפשר לי לחקור את עצמי ואת היכולות שלי, את הצבעים שבי בצורה כל כך יומיומית בחדר חזרות ויום יום בבמה אחרת, בתפקיד אחר וכל פעם זה מצליח להוציא ממני משהו אחר, אני מתבגרת ומתפתחת".

ועל מה נכתב השיר, למה רצית שזה יכאיב? "ממקום של יצירתיות, של בדיון, הגענו לסיפור על מישהי שמבינה שהבן זוג שלה לא מספיק בעניין שלה, אז היא לוקחת את התיקים שלה ועוזבת את הבית בהחלטה חריפה וברורה 'אני הולכת, אני לא מחכה וגם לא בוכה עליך, אבל הלוואי ושזה יכאיב'. רוצה שיכאיב לו שהיא הולכת, כי עדיין אכפת לה והיא רוצה שגם לו יהיה אכפת".

וזה שיר מתוך פרויקט שמצפה לנו? "זה יותר סיפתח לעוד שירים שהם על הכוונת" ומה התוכניות לאחר שהקורונה תדעך? "אני בבלאק להגיד לך, אני כרגע במעבר דירה, כי עברנו לגני תקווה וכל כולי במעבר וזה הרבה עבודה אבל מגניב, אנחנו בשלב שישנים בבית ונחמד לנו. כרגע אין תשובות למה יהיה, אבל יהיה טוב אני בטוחה".

למה את הכי מתגעגעת? "פשוט רוצה להופיע, רוצה במה, להתנהל בחופשיות בעולם ולחבק אנשים, אני כל כך חבקנית ועכשיו חיבוק הפך למפרק אל מרפק, זה ממש הזוי, אבל יהיה מה לספר לנכדים. איפה מלחמת המפרץ לעומת הקורונה. מסכות אב"כ? קטן עלינו לעומת המסכות של היום".