תושבי ב"ש אומרים 'לא תודה' לשיקום שכונות

זו הייתה אמורה להיות בשורה מרגשת, כזו שתחדיר אמונה לימים טובים יותר בלבבות התושבים, כי לראשונה מזה 40 שנה, הוכרז במשרד השיכון שכ-280 מיליון שקלים יושקעו בשכונות ותיקות ברחבי הארץ וביניהם גם השכונות הוותיקות בעיר, ג', ד', ודרום.

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט וסגנו ז'קי לוי עמדו מעל הפודיום באולם ביפו והכריזו על יציאה לפועל של פרויקט "שיקום שכונות חוזר". בפרויקט, כך הם אומרים, יתבצע שיקום פיזי של מבנים ושטחים ציבוריים ביישובים הנמצאים באשכול "עד 5" במדד הסוציו-אקונומי (חברתי כלכלי) לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכל זה אמור לצאת לפועל באופן מידי. גלנט ולוי הסבירו כי מטרת התוכנית היא צמצום פערים בין אזור המגורים של אוכלוסיות המרקם הוותיק לאזורי הבנייה החדשה בערים. החברות המשכנות, עמידר ועמיגור, יבצעו את הפרויקט בערים בהתאם לחלוקה האזורית ביניהן. השיקום יכלול, על פי התכנית, שיפוץ חזיתות של מבנים ושטחי ציבור. מבנים המועדים לפגיעה מרעידות אדמה יעברו חיזוק וגם יוקמו מרכזי נוער. בנוסף הצהירו במשרד השיכון שגם פרויקטים חברתיים של פיתוח מנהיגות מקומית יהיו חלק מ'שיקום שכונות'.

"התרגלנו במשך שנים למציאות שבה ליותר מדי אנשים אין", אמר שר גלנט, "הצעדים שבהם נקטנו מאז כינון הממשלה הנוכחית מוכיחים שהפתרונות קיימים וזמינים, ושהדאגה לציבור, ובתוכו השכונות החלשות, לא תלויה בתקציבים, אלא בהסתכלות חברתית. פרויקט 'שיקום שכונות חוזר' הוא לא תוכנית דיור - הוא תוכנית של אנשים ושל קהילה. קהילות חזקות בכל רחבי הארץ הן הבסיס האיתן של החברה שלנו". ח"כ לוי הוסיף: "התוכנית תתניע תהליך אשר בתום השלב הראשון שלו ייהנו כ-40 יישובים מאזורי הפריפריה בנגב ובגליל מעשייה משמעותית רחבה ומקיפה, הן בהיבט החברתי והן בהיבט הפיזי".

אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ

אז מה הבעיה? על פניו הפרויקט אמור להתקבל בידיים פתוחות אצל התושבים בשכונות המתפוררות, אך אלה כבר שבעי הבטחות ולדבריהם, שינוי קוסמטי לא בא לכפר על הבעיות האמתיות בשכונות הוותיקות בעיר. "השיח הוא עם מילים כמו 'קהילתי' ו'מקיים' וכל מיני מילים חמודות כאלה שמרככות את המסר", משתפת אותנו מאיה ברנדווין, פעילה בארגון 'מגמה ירוקה', ארגון שטח אקטיביסטי הפועל במטרה לקדם מדיניות סביבתית צודקת ובת קיימא בישראל ובבאר שבע בפרט, "בפועל תוך כדי ההכרזה, אותו משרד מקדם בניית ישובים קהילתיים חדשים בכל הדרום, זה לא יכול ללכת ביחד. אתה יכול לשקם את השכונה ולשפץ את הנראות שלה, אבל בעצם יותר ויותר אנשים שידם משגת יעדיפו לצאת מבאר שבע ואתה לא תצליח להרים את המוניטין של באר שבע אם ברקע נבנים ישובים חדשים קהילתיים". ב'מגמה ירוקה' מכירים את הנושא מקרוב, הם לא שוכחים להזכיר את הנזק שנגרם לבאר שבע כשהוקמו הישובים עומר ומיתר ותושבים עמידים רבים בחרו לבסס את חייהם שם. "מסיחים את הדעת שלנו מהישובים החדשים על ידי שיקום שכונות", ממשיכה מאיה, "אנחנו מברכים על הפרויקטים האלה זה חשוב אבל אין לזה ערך. התקציב לשיקום השכונות הוא עלוב לעומת התקציב להקמת הישובים החדשים והכל כמובן מגיע מהכיסים שלנו".

צריך סדר עדיפויות

משרד השיכון אכן מקדם בימים אלה פרויקט גרנדיוזי במיוחד שבו, לפי הפרסומים, יושקעו כ-5 מיליארד שקלים. הקמת עשרת הישובים בין ערד למיתר ישרתו מעטים שידם משגת בניית בית קרקע כפרי בישוב קטן וקהילתי, וכספי הפיתוח יגיעו בכיסו של משלם המסים. הסכום שיושקע בבנייה של ישוב חדש הוא פי 17 מהסכום שיושקע בשיפוץ השכונות הישנות, וזה הנתון שמעלה לתושבי השכונה את הסעיף: "המסרים צריכים להיות הפוכים", מספרת לנו ליזה זוהרי, תושבת ותיקה משכונה ד', "צריכים להשקיע פי 17 יותר משאבים בשיקום שכונות ולהרים את מערכות החינוך של באר שבע כי זו עיר חשובה. תוך כדי שילדים יגדלו למציאות יותר חיובית בשכונות. אני גרה במוקד פשיעה, ילדים משתמשים בסמי פיצוציות מחוץ לבית שלי ולא פעם ראיתי עסקת סמים, המשטרה לא נכנסת לכאן. המתנ"ס כאן הפסיק לפעול ואת המקלט שקרוב לי לבית במקום להפוך למועדון נוער, הפכו לבית כנסת. אז "אם יצבעו לי את הבית זה ישפר לנו את איכות החיים? אני בספק".

שיקום השכונות הקודם שקרה היה קוסמטי וגם הוא לא שרד במרוצת הזמן, "זה לא מה שצריך כדי לשפר את איכות החיים של התושבים", ממשיכה ליזה, "חשוב לצאת בהכרזה ברורה שלא מקימים ישובים חדשים עד שלא ממצים את הפוטנציאל המלא של הישובים הקיימים. להשקיע ולייצר מקומות עבודה בדרום זה מה שירים את השכונות האלה, לא רק מברשת וצבע. חינוך, תרבות וביטחון. אלף דברים שבסדר העדיפויות עומדים אצלנו לפני הקוסמטיקה".

על פי המכון לרפורמות מבניות בעריכת עומר טל כמחצית מהתושבים בשכונות הוותיקות עומדים מתחת לקו העוני כאשר ההכנסה החציונית עומדת על כ-3,000 שקלים, הרבה מתחת לשכר המינימום. בשכונות גרים עולים, פליטים, אוכלוסיות מוחלשות וסטודנטים מנצלים את הקרבה לאוניברסיטה ושכר הדירה הנמוך יחסית. המרכז המסחרי בג' לא עבר שיפוץ או שיקום כבר עשרות השנים ואת מרכז גילת בשכונה ד' מעטרים חנויות נטושות וטיח מתפורר. כל עזרה היא מבורכת, ושיפוץ קוסמטי נעים לעין אבל האבק והשנים יעפילו על הצבע הלבן הבוהק והחדש. כל עוד הבעיות המהותיות של השכונות הוותיקות לא יטופלו וכל עוד משרד השיכון לא יבין את החשיבות הלאומית בהשקעת התקציבים בערים הקיימות במקום פיתוח חדשות, גם אלף גלוני צבע לא ינערו את האבק ולא יעזרו לפרויקט "שיקום השכונות" לשקם באמת את השכונות.