יוחאי אירח עשרות אלפים בחווה שלו, ונהרג בעת מילוי תפקידו: ''החיוך לא ירד מפניו''

אבל גדול בדרום: יוחאי גור הרשברג בן ה-52, הוא הרוג בתאונת הדרכים הקטלנית אמש בצומת שדה תימן. הרשברג, נהרג בעת מילוי תפקידו, שכן הוא סא"ל במיל' יוחאי גור הרשברג ומפקד יחידת איתור נעדרים בעוצבת האש (אוגדה 98).

הרשברג מוכר לציבור הרחב בתור בעליה של חוות ''פיליפ'', אשר ממוקמת לא הרחק מבאר שבע ומארחת מידי שבוע אלפי מבקרים. החווה, שהפכה עם השנים לאחד הסמלים של ההתיישבות בנגב ובדרום בכלל נוסדה על ידי אביו של יוחאי, פיליפ הרשברג ז"ל בשנת 1950, מיד עם תום מלחמת העצמאות.

החווה עוסקת כיום בחקלאות, בתיירות, סדנאות ועריכת טיולים עם חמורים (להם מהווה החווה בית מקלט). בשנת 1993 נפטר פיליפ בגיל 85. מאז, הועברה החווה לידיו של יוחאי, שניהל אותה יחד עם משפחתו ואף עבר להתגורר בה משנת 1997. עם היוודע מותו הבוקר, ספדו לו רבים ממכריו.

חמי אוקסנה כתב: ''רגע אחד אחרי שהשלמתי את שמירת הלילה, הטפטוף היומי המחריד במסגרת "הותר לפרסום" הביא אליי הבוקר את ידיעת מותו של ידידי משכבר הימים יוחאי הרשברג האיש והאגדה, "יוחאי מחוות פיליפ", בן גילי, מפקד יחידת איתור הנעדרים בעוצבת האש (אוגדה 98), שנפל בתאונת דרכים צבאית ליד בסיס שדה תימן''.

''יוחאי, איש גדל גוף ורחב לב במיוחד, איש של אדם ואדמה, איש של עצי זית, וכרמים, וחיטה ומכונות ותיירים ורעיונות אין סופיים ואין סוף סיפורים מצחיקים מתוך המציאות העצובה. מעציב אותו מותו של איש המשפחה יוחאי. מעציבה אותי האירוניה שבה האיש שמדינת ישראל חרתה על דגלה מלחמת חרמה נגדו ונגד החווה שבבעלותו, שגררה אותו לאין ספור דיונים יקרים בבתי המשפט, שרדפה אותו והוציאה אין ספור צווים נגדו, נפל כשמדי צה"ל לגופו בעת שירותו המסור את אותה המדינה בדיוק, זו שבצד אחד ביקשה להרוס את מפעל חייו ובצד השני קיפדה את חייו. צר לי עליך יוחאי ועדיין מוקדם מדיי עבורי להבין את משמעויות מותך''.

צביקה שלמה, חברו של יוחאי מ"החווה של צביקה" הסמוכה לחוות פיליפ, סיפר: "הכרנו לפני 30 שנים כשהוא הגיע לחווה. יוחאי הוא הבן של המייסד, פיליפ. הוא המשיך את דרכו המפוארת של אביו, שמר על הקרקעות, עסק בתיירות וחקלאות. הוא היה איש שמח, החיוך לא ירד מפניו. הוא עזר תמיד לכל מי שנתקע בשטח - מטיילים או חקלאים. הייתה בו נתינה אין קץ. עם כל הקשיים של הרשויות הוא נלחם כדי שהחווה תמשיך להתקיים. הוא עשה המון מילואים בלי קשר למלחמה. היו לו המון חברים בדואים, הוא היה סמל לדו-קיום".