השוק העירוני יהפוך למחנה יהודה? לא כל כך מהר: "יהיו לפרויקט הזה חבלי לידה קשים מאד''

''השוק העירוני בבאר שבע הולך לשנות את פניו''. את ההבטחה הזאת שמעו תושבי העיר וסוחרי השוק הוותיק לא מעט פעמים בעבר. מזה כעשור שהנושא נידון בישיבות עירוניות שונות, תכנית הוקמו ונגנזו (בתיאוריה) והמון הבטחות נזרקו לאוויר. אבל הפעם, נראה כי השוק אכן הולך להתפתח לכדי אחד השווקים האטרקטיביים בישראל. 

המודל של שווקים דוגמת מחנה יהודה בירושלים ושוק הכרמל בתל אביב, קורצים מאד לפרנסי העיר ולמקבלי ההחלטות, שכן השוק העירוני הישן יצר לא מעט בעיות עבור העירייה - במשך עשרות שנים היה השוק מרכז קניות משגשג, עם שפע וכל טוב שמביא אליו לקוחות מרחבי האזור, אך עם השנים הוא הלך ודעך. מעבר הצרכנים לסופרים הגדולים והממוזגים הביא בהדרגתיות לירידה קשה בהכנסות הסוחרים, שגדלו בשוק עוד בימים שלא היו בבאר שבע מרכזי קניות עמוסים. כך, עם הזמן, "לעשות שוק" הפך לדבר שהרבה מתושבי העיר לא מכירים, וחבל שכך, שכן מדובר באחת החוויות האותנטיות שאפיינו את באר שבע.

אך מה גרם לדעיכה? לא רק המרכולים ומרכזי הקניות, אלא גם ההזנחה הקשה והיעדר הביטחון שספג השוק לאורך עשרות שנים. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2006 מתח בזמנו ביקורת חריפה על עיריית באר שבע בכך שכשלה בניהול השוק העירוני בב"ש. הדו"ח הצביע על היעדר פיקוח משמעותי הכולל הזנחת גגות אזבסט מסרטנים, ליקויים בבנייה, היעדר רישיונות עסק וגם עסקי מזון שפעלו ללא רישיון וסיכנו את בריאות הציבור. מפגעים כמו זבל ברחובות השוק, סירחון וגם מקרי אלימות, הטרדות מיניות, כייסות וגניבות מפעם לפעם גם הם גרמו לדעיכה ובריחת הלקוחות. נציין כי השוק העירוני עבר שיפוץ קל לפני כעשור, גגות האזבסט הוחלפו ביריעות פלסטיק, והפיקוח העירוני גם הוא נכנס לעשות סדר בתוהו ובוהו ששרר בשוק העירוני, ועדיין, השוק הישן והמוזנח, לא חזר להיות כשהיה.

בשנתיים האחרונות, החל וועד הסוחרים של השוק הוותיק בשיתוף פעולה הדוק מהרגיל עם חברת יעדים, ששטח השוק בבעלותה. אם בעבר היה השוק שם נרדף לסוחרים וותיקים ועקשנים, בשנתיים האחרונות החלו להתפתח במקום מספר עסקים צבעוניים, שהכניסו נופח חדש למקום. אז מדוע פיתוח השוק התעכב כל כך הרבה שנים?

בעבר, הועלו תכניות מסוימות לשיפוץ השוק, אשר הובילו לא אחת גם למחאת סוחרים, אשר הרגישו שההסכמים שנחתמו אינם משרתים אותם כהלכה. בעירייה הבינו כי לסוחרי השוק ומשפחותיהם יש כוח אלקטורלי חזק במיוחד, ובמסדרונות העירייה מיהרו לשנות את נוסחי החוזה. הזמן עבר, והמיזמים השונים שניסו להרים את מניית המקום נכשלו כישלון חרוץ, בין אם בגלל נכונות הסוחרים לשתף פעולה ו"לפתוח את הראש להצעות חדשות", או בין אם זאת הייתה דווקא נכונות העירייה לפעול בנושא.

וכעת, נעמד השוק הוותיק בפני תכנית מהפכנית, וכזאת שנראה כי הולכת באמת לצאת לפועל. על פי הדיווח, העבודות על שיפוץ השוק עומדות להתחיל בחודש אפריל הקרוב, כאשר לקבלן המבצע הוקצו חצי שנה לשיפוץ כל רביע (מתוך ארבעה שקיימים בשוק). מחברת יעדים טוענים כי העבודה תעשה באופן צמוד לסוחרים וכאשר יתבצעו עבודות ברביע מסוים, ימצאו אלטרנטיבות לסוחרים אשר יאלצו לזוז ממקומם לזמן מוגבל.

עם זאת, ולמרות ההתרגשות, הכוונה הטובה והעובדה כי למיזם כבר גוייסו 100 מיליון ש"ח, בעיריית באר שבע יודעים היטב כי ביצוע הפרוייקט אינו הולך להיות קל בכלל, אלאל להפך - נראה כי בעירייה מודעים היטב לקשיים השונים שיצוצו במהלך העבודות, קשיים שינועו מבעיות הנדסיות ועד קשיים בשיח אל מול הסוחרים. אי הוודאות ששררה בעבר עקב כוונות שונות לביצוע מיזמים קודמים, הובילה לחשדנות מסויימת אצל הסוחרים, אשר לא רוצים למצוא את עצמם מחוץ לתכניות.

מי שהעלה את הנשוא בישיבת המועצה האחרונה הוא ראש האופוזיציה, משה ינאי, שטען: ''כולם יודעים שהשוק הולך למתיחת פנים. אני יודע וכולם יודעים מה הולך להיות, אבל רוב סוחרי העיר אינם יודעים מה באמת הולך להיות שם? מה יהיה ואיך יהיה, איך בעלי העסקים ימשיכו לעבוד? אנשים רוצים תשובות לדברים האלה. מה יקרה עם הסוחרים ומה ההסכם מכיל?".

מי שענה לינאי הוא ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', שהודה בעצמו כי שיפוץ השוק הינו פרוייקט לא פשוט כלל, ובעבר כבר התנפצו חלומותיו בנושא: "חשוב לי לומר שכבר בכהונה הראשונה שלי בתור ראש עיר רציתי לשנות את פני השוק, אבל לא היו פארטנרים בזמנו והחלטנו לנתב את המשאבים למקום אחר. עכשיו, הצלחנו לגייס קרוב ל-100 מיליון שקל - החלטנו שהשוק יהיה יותר דינאמי, אנחנו נכניס קולינריה, תרבות ותיירות למקום''.

רוביק טען כי הוא נלחמם למען הסוחרים, בני המקום וכי הוא ''אישית נסע בתור ראש עיר לבית המששפט העליון וייצגתי את הסוחרים שלנו''. עוד הוסיף רוביק - ''כעת לרוב המכריע יש ודאות ויש תמיד שיח איתנו. וזה לא רק הכסף, על מנת שפרוייקט יבשיל צריך לעבוד על קשרי קהילה ולהידבר עם הסוחרים. יהיו לפרוייקט הזה חבלי לידה קשים מאד. הסוחרים הבינו את גודל השעה והבינו שמבחינתם תהיה להם תועלת משמעותית. כולם ירוויחו, הלקוחות והסוחרים. די מספיק, השוק צריך להשתנות, כמו ששינינו דברים אחרים בעיר''.