גיא שפירו בהספד מרגש לאחמד אבו לטיף ז"ל: "היה ציוני בכל נשמתו"
28.01.24 / 14:04
גיא שפירו, ראש משמרת הביטחון באוניברסיטת בן גוריון, פירסם הספד מרגש לזכרו של אחמד אבו-לטיף ז"ל שנפל באסון ברצועה בשבוע שעבר: "זכינו להכיר אחד את השני בצורה מעמיקה במשמרות הלילה. חונכתי על ערכי הדת, ציונות וקבלת האחר וגם אתה הייתה כמוני רק בגרסה משופרת"
אחמד אבו לטיף אשר היה מוכר לרבים באוניברסיטת בן גוריון כאחד מאנשי האבטחה במקום והיה דמות אהובה במיוחד, נהרג בשבוע שעבר באסון הכבד ברצועה לצד 20 חיילים נוספים כשהוא מותיר אחריו אישה וילדה. כעת, גיא שפירו, ראש משמרת הביטחון באוניברסיטת בן גוריון שעבד ביחד עם אחמד וזכה להכיר אותו לעומק, נשא הספר מיוחד לזיכרו של אחמד אותו כה אהב.
" 'מבחינתי, האנשים שאני חי איתם ועובד איתם הם אחיי ואחיותיי וכולנו חיים ביחד ומכבדים אחד את השני בארץ שלנו, כולנו שותפים לאותו גורל ואנחנו חייבים להיות ביחד ומאוחדים. לצערי יש אנשים שלא מאמינים בשיתוף הפעולה בין המגזרים, מנסים להפחיד, להתגרות ולהרוס את היחסים, להרוס את האמון. אל תאמינו להם ואל תתנו לזה לקרות'. את המילים העוצמתיות האלה לא אני כתבתי, אלא אתה: העלת פוסט לפייסבוק, פוסט שכל מטרתו הייתה לאחד את העם שלנו בתקופה כל-כך קשה, פוסט שהפך בעל כורחך לצוואה האלמותית שהשארת לנו, האנשים הפשוטים, במדינה מלאת אתגרים".
"אחמד יקירי, מעטים האנשים שיש קונצנזוס מוחלט לגבי טוב ליבם ויושר מעשיהם. אתה היית אדם כזה, אדם כל כך טוב- טוב עד כאב. כאב שנשאר בליבנו, הלבבות שעוד דרך ארוכה להם על מנת להיות ראויים לליבך שנדם".
"אחמד יקירי, הייתה לי הזכות להיות רמ"ש ביטחון באוניברסיטה בתקופת הזמן שבה אתה עבדת כמאבטח בה, הייתה לי הזכות לפגוש אותך על בסיס שבועי וללמוד ממך הרבה יותר ממה שלימדתי אותך. כשהעברתי תדריך כניסה למשמרת כשאתה הייתה נוכח, האווירה תמיד הייתה שלווה יותר. הייתה לי הזכות לחייך לצידך באינספור רגעים שנדמה שקפאו בזמן, ולא יפשירו לעולם".
"מי שאינו עוסק בביטחון לא יודע כמה אתה לומד על אדם כשאתה נמצא איתו משמרת שלמה בלילה. כשהרחובות נרגעים, האורות מתעמעמים, הזמן זז לאיטו והמחשבות ונבכי הנפש יוצאים קמעה לשיחת אמת עם המאבטח שמעביר איתך את הלילה ואני אסיר תודה על אותם לילות".
"אחמד יקירי, כמה חיכית להקים משפחה, כמה חיכית להחזיק את בתך הבכורה בידיך. כשציפיתם אתה ואישתך ללידה, היית מגיע לסורוקה יום יום, וכשיצאת מהביקור, היית עובר דרך קבע במוקד הביטחון באוניברסיטה ואומר לכולם- 'הכל בסדר ברוך השם' כשעל פניך חיוך נרגש ועיניך בורקות. זכית להכיר את מנסורה, זכית להחזיק אותה בידיך הטהורות".
"אחמד יקירי, לא היה בך גרם של שנאה לאף אחד, לא איבה, לא קנאה לא כעס. אהבת הארץ הייתה נר לרגלייך והיית האדם הכי פטריוט שיצא לי להכיר בימי חיי, בלי קשר לדת גזע ומין. נלחמת על הבית, עבורך, עבור המשפחה שלך, החברים שלך, העם שלך ולא עניין אותך אם לחבר או לקולגה שלך יש שתי ציצית או כאפייה או מכנסיים קצרות שלא מקובלות בחברה שלך- לכולם היית מסביר פנים, מחייך ודורש לשלומם".
"אחמד יקירי, לימדת אותי שיש אנשים שפיהם וליבם שווים, לימדת אותי שבלי לשים לב אתה מדבר ושם את ידיך על הלב- כאות כבוד, כאות הערכה, כאות לכנות אמיתית. לימדת אותי ש'רצח בעיניים' בעולם הביטחון והגנה על המולדת יכולות להתקיים לצד חמלה אין קץ".
"לימדת אותי איך להיות אדם. כאדם יהודי דתי, חונכתי על שלושה ערכים מרכזים: ערכי הדת, ציונות וקבלת האחר. הוריי עשו עבודה טובה לדעתי, אני חי את כל אחד מהערכים האלה בכל צעד בחיי וכשהכרתי אותך, ראיתי שיקוף שלי מעולם מקביל, אך כזה משופר שלא מותיר מקום להשוואה. כמה אמונה בדרכך הייתה לך, יא אללה, כמה ציונות עד טירוף".
"באחת המשמרות באת אליי ואמרת לי: 'שפירו, אני רוצה שנעשה תמונה, אני ואתה, שנראה לכל העולם שיהודי דתי ישראלי וערבי בדואי ישראלי עובדים ביחד והם חברים כל-כך טובים'. אז הצטלמנו, הרבה יותר מתמונה אחת, כי כל כך נהיננו מהרגע".
"אחמד אחי, השארת לי אלפי זכרונות ועשרות תמונות מחייכות וחור אחד בלב שלעולם לא יגליד. אוהב אותך, מתגעגע אלייך ולוקח אותך איתי תמיד".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
