בין החוק למציאות: למה הלכלוך חוזר שוב ושוב - ומי משלם את המחיר?
20.11.25 / 15:00
לכלוך מצטבר, מפגעים תברואתיים וחוסר אונים של תושבים קשי יום בשכונות הוותיקות בבאר שבע – הכול בגלל סעיף אחד בחוק: “שטח פרטי”. העירייה מסירה אחריות, התושבים לא מסוגלים לממן ניקיון, והשפ"פים ממשיכים להיות הבטן הרכה של העיר. האם הגיע הזמן לתקן את חוק העזר העירוני?
התופעה מוכרת היטב, אבל בחודשים האחרונים היא התפרצה שוב ובעוצמה: בשכונות הוותיקות של באר שבע הולך ומתרחב מחדל הניקיון בשטחים הפרטיים הפתוחים, אותם שטחים שנופלים בין הכיסאות ונשארים ללא טיפול - פשוט משום שהעירייה מגדירה אותם כ"שטח פרטי". התוצאה: תושבים, רבים מהם קשי יום, חיים לצד ערימות זבל, ריחות חריפים, עכברים ומפגעים קשים – ללא גוף שיגן עליהם וללא יכולת אמיתית לטפל במפגעים בעצמם.
בשבועות האחרונים פנו ל"באר שבע נט" תושבים משכונות ו' וב', וטענו כי מצב הזוהמה רק הולך ומחמיר. סטודנט המתגורר ברחוב הרב שמחה אסף סיפר: “המצב בלתי נסבל. פסולת נערמת יום אחרי יום, ריח, חרקים ומזיקים בכל מקום. העירייה טוענת שזה שטח פרטי ושזה לא באחריותה. אבל אנחנו אנשים קשי יום, אין לנו כסף למנקה ואין לנו ועד בית מסודר. אף אחד לא מדבר עבורנו”.
לדבריו, מדובר לא רק בשכונה ו' הוותיקה, אלא בתופעה רחבה שמורגשת גם בשכונות ב', ג' וד'. התמונות שנשלחו למערכת מציגות מציאות של שכונות נטושות – סוללות זבל, מקררים מושלכים, צמחייה פראית ומפגעים מסוכנים.
הבעיה איננה חדשה. כבר ב־2022 חשפנו ב"באר שבע נט" את מציאות השפ"פים – שטחים פרטיים פתוחים שבבעלות דיירים, אך ללא גוף מתאם או תקציב טיפול. בשכונות הישנות, שבהן גרים תושבים מעוטי יכולת, שוכרי דירות, קשישים וסטודנטים, אין יכולת לממן ניקיון קבוע או תחזוקה. כך נוצר אזור אפור שבו העירייה פטורה מאחריות, אך גם הדיירים אינם יכולים לשאת בנטל.
התוצאה: אף אחד לא מטפל – והזבל פשוט גדל.
תושבים מספרים על מזיקים שחודרים לבתים, על עכברים, על חרקים ומטרדי ריח. חלקם ניסו לפנות לעירייה, אולם נתקלו שוב ושוב באותה תגובה: “זה שטח פרטי”. אחד התושבים הוסיף: “למי יש כוח וכסף? גם אם נרצה – אין לנו. אין לנו מי שידבר בשבילנו”.
למרות זאת, העירייה כבר הוכיחה במקרים קודמים שאפשר לטפל במפגעים גם בשטחים פרטיים כשקיים איום תברואתי או סכנה ממשית. על פי חוק, ניתן להורות על גינון זמני של מגרשים ריקים כדי למנוע מפגעים – אך השימוש בסמכות זו נדיר.
במקביל, תושבים ואנשי מקצוע קוראים לשינוי חקיקה מקומי או ארצי: הגדלת הסמכות העירונית לטיפול בשפ"פים, הגדרת כל כניסה לבניין כיחידה נפרדת, קידום פרויקטים עירוניים לתחזוקה בשכונות חלשות ומתן פתרונות כלכליים לדיירים ללא משאבים.
השאלה המרכזית שנשאלת היום היא פשוטה: האם בשנה 2025 הגיוני שתושבים קשי יום ימשיכו לחיות בתוך מפגעים תברואתיים רק בגלל שהחוק מקבע את המחדל?
עד שהחוק ישתנה – אם בכלל – השפ"פים ימשיכו להיות הסמל הבולט ביותר לפערים בעיר: שכונות חדשות נקיות, מול שכונות ותיקות שבהן אפילו זכות בסיסית למרחב נקי אינה ממומשת. והתושבים? הם רק רוצים לחיות במרחב שאפשר לנשום בו.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
