כיצד הגנים שלנו משפיעים על תהליך הזדקנות בריא יותר?
04.04.21 / 13:21
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הצליחו לזהות את הגנים המשפיעים על תהליך הזדקנות בריא יותר, כשהם מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות ומצאו גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
"אחד הגורמים העיקריים להזדקנות הוא הצטברות של נזק לא מתוקן לדנ"א, כאשר כל תא בגוף נאלץ להתמודד עם אלפי חבלות בכל יום", אמרה ד"ר טבורה טויבר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, "בעוד שרובן מתוקנות, המערכות הביולוגיות אינן מושלמות ונותר נזק כלשהו שבהמשך עלול להוביל למחלות ניווניות כגון פרקינסון ואלצהיימר. נזק זה משפיע הן על הדנ"א עצמו והן על הקוד האפיגנטי. במחקר מצאנו מספר גנים שניתנים לשינוי באמצעות דרכים מאוד פשוטות כמו הגבלה קלורית".
ד"ר דבורה טויבר וצוותה מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב חוקרים במרץ בשנים האחרונות את הגנים המרכזיים בתהליך ההזדקנות שלנו. במחקרם האחרון, זיהו החוקרים מספר מצומצם של גנים המשתנים בהזדקנות פאתולוגית לעומת הזדקנות בריאה. עוד גילו החוקרים כי שינויים פשוטים באורך החיים, למשל בניית תפריט תזונה עם הגבלה קלורית, יוכלו להפוך את השינויים בחלק מן הגנים הללו. ממצאיהם בנושא פורסמו לאחרונה בכתב העת Aging.
במחקריהם הקודמים, מצאו החוקרים כי הגן SIRT6 משחק תפקיד מרכזי בתיקון נזקי DNA, והוא משמש בתור הגורם הראשון שמגיע במקרה של שבר דו-גדילי ל-DNA – סוג הנזק המסוכן ביותר לתא. בתור הגורם הראשון בזירה, הוא מיד ניגש למלאכת התיקון במקביל לגיוס חלבונים ופקטורים נוספים הקריטיים לתהליך התיקון.
מכיוון שהזדקנות בכלל ומחלות נוירו-דגנרטיביות בפרט מלוות במגוון רחב מאוד של שינויים, צוות חוקרי האוניברסיטה השווה עכברים עם גן SIRT6 פגום לעכברים צעירים או מבוגרים לעומת גן SIRT6 תקין. בזכות הידע המוקדם שצברו החוקרים על הגן, הם הצליחו לצמצם את רשימת הגנים המשתנים בהזדקנות ובנוירודגנרציה, לגנים שעלולים לנבא האם מוח מסוים נע לעבר הזדקנות בריאה או פאתולוגית. בנוסף לכך, הצליחו החוקרים לקבוע מי מהגנים הללו יכולים לשמש כמועמד לטיפולים בהזדקנות פאתולוגית – כלומר גנים שהשינוי בהם הוא הפיך. בעתיד, בדיקה של השינויים בגנים הללו תוכל להצביע האם אנחנו בדרך להזדקנות בריאה או לא.
"ככל שמתבגרים צוברים יותר נזקי דנ"א ותיקונם הוא תנאי הכרחי לאריכות חיים. כל התערבות קלינית שתביא להאטה או לבלימה של מות תאי עצב תתבטא בשיפור משמעותי באיכות חיי החולים ובני משפחותיהם וזו המטרה שאנחנו רואים לנגד עינינו במעבדה", מוסיפה ד"ר טויבר.
על המחקר עמלו צוות החוקרים: דניאל שטיין, אמיר מזרחי, אדם סרצקי, ד"ר אלפרדו גרסיה ונזור, זאב סלובודניק, שי קלוסקי, ומוניקה עינב מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף: אנסטסיה גולובה, וד"ר יקטרינה חרמייב מכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה במוסקבה, ברוסיה.
ד"ר טויבר עומדת בראש הקתדרה לעתודה מדעית בחקר אלצהיימר ומחלות נוירולוגיות ניווניות על-שם זהבה וחזי ורד. ראוי לציון כי המחקר נתמך על-ידי קרן דוד ואינז מאיירס; מענקי הקרן הלאומית למדע וכן על ידי מענק מכון ברוד-הקרן הלאומית למדע. בנוסף, הפרויקט קיבל מימון ממועצת המחקר האירופית, תחת תכנית המחקר והחדשנות הוריזון 2020 של האיחוד האירופי.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
