אסיר שלמד באוניברסיטת בן-גוריון: "צומת דרכים משמעותית"

א׳, אחד האסירים המשתתפים בפרויקט, גבר בן 32, נקלע למעגל של פשיעה כבר בכתה ט', בשל מצוקה משפחתית חברתית מורכבת. "הפרויקט באוניברסיטה היווה עבורי צומת דרכים משמעותית. החלטתי לשנות את עתידי ועתיד משפחתי: זה פתח לי אפשרויות חדשות וגם אם לא אמשיך בלימודי, חשוב לי שהילדים שלי ירכשו השכלה". לשם כך, הוא אף רשם את בנו ללימודי מחשבים בשעות הערב.

בימים אלה הסתיימה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם שירות בתי הסוהר (שב"ס), מחזור נוסף (הרביעי במנין) של התכנית הייחודית "חלונות לחלומות", במסגרתה הגיעו לקמפוס, אחת לשבוע, 15 אסירים, בהם גם א',  ללימודי העשרה בנושאים מגוונים, בתחום מבוא לרפואה, ובהם שיעורים בנושאי מח ומערכת העצבים, בריאות הנפש, סוכרת- פעילות והרצאה במעבדות רובוטיקה ונחיה מרחוק, אשר הועברו על ידי מרצים וסטודנטים באוניברסיטה. התכנית מתקיימת זו השנה השלישית ב-2 מחזורים מדי שנה,  כשאורך כל מחזור- כ-3 חודשים.

טקס הסיום יתקיים באוניברסיטת בן-גוריון מחר, יום חמישי, ה- 31/01, בהשתתפות האסירים ובני משפחותיהם ובמעמד מפקד מחוז דרום של שירות בתי הסוהר, גונדר אשר שריקיורקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס.

פעילות זו מתבצעת במסגרת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, בהובלתה של עו"ד ורד סרוסי-כץ. "האוניברסיטה פותחת דרך קבע את שעריה גם בפני אוכלוסיות שהנגישות שלהן לקמפוס היא נמוכה, מתוך תפיסה שהידע שייך לכולם וכל אחד יכול ללמוד ולהתקדם מהנקודה בה הוא נמצא", ציינה עו"ד סרוסי-כץ.

הפרויקט, ראשון ויחיד מסוגו במוסדות האקדמיים בישראל, נולד במטרה להטמיע באסירים את האמונה שהם יכולים להשתלב בחברה הנורמטיבית וכי כל הדלתות פתוחות עבורם על מנת להגשים את חלומותיהם.

עולם האקדמיה הוא מרחב בו אסירים מרגישים אי נוחות, כביכול מקום שלא מיועד להם. יחד עם זאת, השכלה היא כרטיס כניסה לחברה ולתחושת השייכות ושוויון ההזדמנויות. במהלך הפרויקט הם לומדים שיש ביכולתם לחשוב ולחלום במושגים שלא הרשו לעצמם עד כה. רבים מהאסירים שהשתתפו בפרויקט, ציינו שהיא גרמה להם לחשוב שהם מסוגלים ללמוד, הביעו התעניינות אמתית בלימודים בעתיד וכן העידו שהתחזקה בקרבם המוטיבציה לחזור למוטב. א' מספר כי בעבר נכנס ויצא מבתי כלא מספר פעמים. רק במאסר הזה, הוא החל לשתף פעולה עם הגורמים המשקמים. הוא שולב במפעלי חינוך ובתעסוקה. תפקד כחונך, השתתף בקבוצות, החל הליך משמעותי בו שיתף פעולה וכיום נמצא במחלקת תעבורה בכלא. הוא מספר כי באחרונה הוא השתנה מאד תפיסתי והלימודים באוניברסיטה היו חלק משמעותי בתהליך זה.  "אני חש מיאוס מהמציאות שבה גדלתי ורוצה מאד להעניק חינוך טוב לילדי, על מנת להבטיח את עתידם", הוא מדגיש.

הבאת האסירים ואבטחתם במוסד אזרחי הוא מבצע מורכב המחייב התגייסות של כלל גורמי הארגון והשקעת משאבים רבים. טקס הסיום במעמד המשפחות, למרות מורכבותו האבטחתית הוא מרכיב חשוב בתהליך השיקום של האסיר שמקבל הכרה פומבית על במה בפני משפחתו על מסוגלותו ויכולותיו, אותם לא הכיר או לא האמין בהם בעבר.