קחו אוויר חברים, זה לא יגמר כל כך מהר

אזרחים ישראלים הרוגים, בכירי חמאס שחוסלו, מצב פוליטי נפיץ ב 2 הצדדים, מעידים שהקרב ימשך לפחות עד אחרי סוף השבוע הקרוב.

רק לפני שלושה ימים בלבד אישרה ממשלת נתניהו לקטאר וחמאס הכנסת 10 מיליון דולר לרצועה, וממשלת חמאס מיהרה לחלק אותם בין עשרת אלפים משפחות. יש להם זמן עד הכסף הבא.

בישראל הבינו משום מה רק עכשיו שזה לא מספיק להם, ככל שמתקפלים, כך ביטחונם העצמי של מנהיגי החמאס עולה וגובר.

נכון לשנים האחרונות, החמאס מאוד לא מורתע מאיתנו. הוא ממשיך להתרברב, לאיים ולהציב תנאים.

בימים האחרונים, חמאס בראשותו של מוחמד דף, כבר החל לדבר בלשון של חיזבאללה ונסראללה – קובע אולטימאטום, מציב תנאים, מדבר מגבוה כמו אמריקה אל מדינה קטנה.

כעת ישראל לא יכולה להגיע לרגיעה או הסכמות לפני שהחמאס יפגע קשה מאוד ויצטער על הרגע שתקף... אם ישראל לא תפגע קשות בחמאס ובעזה, הם יהפכו להיות האלילים והנציגים האמתיים של העם הפלסטיני. הם יסבירו להם שישראל מבינה רק כוח ומתקפלת בפני כוח.

האפשרות היחידה העומדת בפני ממשלת ישראל היא – מכה כואבת מאוד לחמאס ולעזה. משהו שייצרב בזיכרון הפלסטיני ויגרום להם לחשוב פעמיים ושלו לפני כל ירי.

התמונות של חברי כנסת ממהרים למרחבים מוגנים בגלל אזעקה היא תמונת ניצחון של חמאס. ישראל צריכה תמונות ניצחון משלה.

המצב הפוליטי הרגיש מעודד המשך לחימה:

בימים אלו של הסלמה קשה בכל רחבי הארץ, דוברי ושלחי ראש הממשלה מעבירים מסרים אל התקשורת והרשתות החברתיות שהחמאס פועל כעת כי הוא חש בחולשה בשל החלפתו האפשרית של נתניהו, וזהו הזמן לממשלת ימין ניצית ומרתיעה. לשכת ראש הממשלה טרחה והפיצה צילום של נתניהו בדיונים בקריה, כשפניו של שר הביטחון גנץ נחתכו ממנה. המשמעות הפסיכולוגית היא שנתניהו רוצה להראות בציבור חזק מתמיד ולא יוכל להתקפל להפסקת אש כמו שעשה בכל השנים האחרונות בלי שידנו הייתה על העליונה. עתידו האישי מונח על כף המאזניים וגם השאלה כיצד הוא ייזכר. מה עוד שמי שממתין להחליף אותו הוא נפתלי בנט שדורש יד קשוחה הרבה יותר מכפי שפעלנו עד היום.

נתניהו ניצל את משבר הקורונה כדי לשכנע את בני גנץ להצטרף לאיחוד בגלל גודל השעה והסכנה של הנגיף.

ההצלחה הזו בוודאי גורמת לו לחשוב שאולי ניתן לשכנע את בנט וסער להצטרף בגלל המצב הביטחוני הרגיש.

בכל מקרה הוא כבר ראה שהמו"מ לממשלת השינוי הוקפא בעקבות המצב הביטחוני.

לסיכום – מהצד הישראלי אין דחיפות גדולה לסיים את סבב הלחימה הנוכחי.

מהצד הפלסטיני/עזתי – הם רוצים לקבל את כל השלטון על העם הפלסטיני וזה כולל את יהודה ושומרון ומזרח ירושלים – הם יצליחו רק אם יתפסו כמנצחים, כמי שהצליחו לקפל את ישראל. גם בתוך עצמם השאלה היא מי יותר חזק, מי יודע להביא יותר הישגים ועד היום הוכח שמי שתוקף ופוגע בישראל, מקבל יותר.

הכבוד זה כל מה שנותר להם ולכן הם לא ימהרו להתקפל כל כך מהר. אין להם מה להפסיד. יש זמן עד שהכסף מקטאר יגיע שוב.

מתי זה יגמר? לא כל כך מהר או עד שצד אחד ממש ייבהל ולשם כך ההסלמה צריכה לעלות עוד מדרגה.

הדרך היחידה של ישראל לסיים את הסבב הזה ואת הסבב הבא הוא לתת מיד מכה כל כך אנושה שתשאיר את החמאס וכל תושבי עזה בהלם מוחלט. 

הדרך היחידה של ישראל לנצח היא לא לעשות חישובי נזקים, להתעלם מהלחץ הבינלאומי ולהבין שמכה אנושה תיצר תמונות קשות, ביקורת קשה בעולם, אבל עדיף פעם אחת ולתמיד מאשר טיפטופים אין סופיים שגורמים נזקים מתמשכים לשני הצדדים.