"צריך להגיד לילד שזה טבעי ונורמטיבי לפחד מחיסון ויחד עם זאת להסביר מה הולך להיות"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('867b88d1-cde8-4a81-80e0-92c24d2cc9a7','/dyncontent/2022/9/29/6d85e308-fcfa-410d-ae1c-105b97c61e18.jpg',15320,'מכללת השף אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('867b88d1-cde8-4a81-80e0-92c24d2cc9a7','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7]]);})

בימים בהם גוברת ההסברה לחסן ילדים מפני נגיף הקורונה, ובזמן שנגיף חדש בשם "אומיקרון" החל להתפשט ברחבי הגלובוס, מסתבר שיש הרבה ילדים שחיים עם פוביה מחיסונים, מזריקה ומחט (נקראת גם טריפנופוביה) עד כדי הימנעות קיצונית שיכולות להשפיע על ההתמודדות שלהם לטווח הארוך. ערכנו שיחה עם ד"ר ויסאם מרעי, פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכולוגית מחוזית במחוז דרום כללית, שתסביר איך ניתן להתגבר על הפוביה ובאילו כלים יש להשתמש להפגת המתח לפני ובזמן החיסון. לגזור ולשמור.

צילום: פרטי

לאחרונה החלה שוב ההסברה למודעות החיסון למניעת מחלת הקורונה בקרב ילדים, ובזמן שכל הקופות החלו במסע שכנוע להורים להביא את ילדיהם להתחסן, מסתבר שלילדים רבים לוקים בפוביה (הפרעת חרדה) חיסונים מרוב פחד מההליך הרפואי. ילדים יכולים להגיב באופן קיצוני למול האחות עד כדי רעידות גוף, צעקות ובכי רב.

בשיחה שערכנו עם ד"ר ויסאם מרעי, פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכולוגית מחוזית במחוז דרום כללית ומרצה במכללה האקדמית אחווה, על נושא הפחד מחיסונים, ממחט או מזרק "מאיים", מבהירה מרעי דבר ראשון שלפחד זה דבר טבעי "פחד מכל הליך רפואי, במיוחד אצל ילדים זה דבר טבעי" מסבירה "לפעמים העוצמות של הפחד והחרדה יכולות להיות יותר גדולות. החרדה מתעצמת במיוחד כאשר לא נעשית הכנה טובה לקראת ההליך, וכן כשההליך נעשה בצורה לא מספיק רגישה. כמובן שיש גם את הפחדים הקודמים של הילד - ילד שסובל מפחדים וחרדות קודמות, ייתכן שמצב החיסון יעצים את החרדה והתגובה שלו למצב תהיה יותר קשה ".

 מה  יכול לעזור לילדים להתגבר על הפחד?

 "חשוב לתת לגיטימציה ומקום לפחד שלהם, לאפשר לבטא את פחד, לא לבטל את הפחד, לא לזלזל בו ולא לעשות בו סרקזם. דבר נוסף שמאוד חשוב בהפחתת החרדה והפחד של הילדים, הוא להכין אותם לקראת החיסון ולדבר איתם לפני שמביאים אותם. ההכנה היא גם דרך זה שמספרים לילדים על התהליך של החיסון, אבל גם שנותנים להם הסבר ורציונל ברור למה חשוב להתחסן, למה לוקחים אותו להתחסן. חשוב שהילד ירגיש שיש לו שליטה על התהליך, לא לוקחים אותו בכוח, אלא מגייסים אותו להיות שותף להחלטה להתחסן. ההסבר למה חשוב להתחסן הוא מאוד משמעותי, כמו להגיד להם שהחיסון חשוב קודם כל כדי להגן עליהם ולמנוע את האפשרות להידבקות ומחלה שלהם עצמם, ובנוסף גם להגן על בני המשפחה שלהם ועל המבוגרים, על אנשים נוספים בסביבה שלהם והגנה על הציבור בכלל, אבל קודם להגן עליו מהידבקות או שיחלה במחלה. דבר שני, חשוב לא להגביר את הפחד של הילד מהמחלה, כמו למשל להגיד לילד אתה חייב להתחסן כי המחלה קשה מאוד ושאתה יכול למות. חשוב להימנע מכל מיני מילים קטסטרופליות שיכולות להעצים עוד יותר את החרדה, ובמקום זה לתת הסבר אמיתי ומבוסס: ילדים עלולים להידבק במחלה אך הסימפטומים אצלם יותר קלים, מצד שני כדי להימנע מהמחלה והאפשרות להדביק אחרים כולל הוריהם ובני משפחתם, חשוב שגם הם יתחסנו. יש להסביר גם שהחיסון מגביר את יכולת המערכת החיסונית שלהם להתמודד טוב יותר מול החשיפה לוירוס ולמנוע התפתחות מחלה".

  מה עושים אם הילד מסרב בתוקף?

 "ילדים מפחדים מהזריקה, מהכאב, מהדקירה ומנקודת הדם שהם יכולים לראות לאחר החיסון. אפילו מהמחט עצמה. צריך להגיד לילד שזה טבעי ונורמטיבי לפחד ויחד עם זאת להסביר מה הולך להיות, את התהליך. להסביר מה יקרה, מתי הולכים להתחסן, באיזה תחנה, את מי יפגושו שם, שהחיסון באמצעות מחט, שירגישו דקירה מסוימת, שיכולים להרגיש כאב במידה קלה, אבל הכאב רגעי וזה חולף. אפשר להזכיר שהם התחסנו בגיל צעיר יותר ושהתמודדו טוב עם זה.  להדגיש שההורה נמצא על ידו לעזור לו, וזה משהו שהוא יכול להתמודד איתו. חשוב מאוד גם שההורה לא יכנס להיסטריה בעצמו, כי הגישה של ההורים עצמם לחיסון או לזריקה מאוד משפיעה על הילדים ועל רמת הפחד שלהם ואפילו על עוצמת הכאב שחווים. ההתנהגות שלהם חשובה לפני ובזמן החיסון. אם ההורה ישדר רוגע, נינוחות, תחושה שזה בסדר לפחד וגם  שזה יהיה בסדר, שזה משהו שאפשר לעבור אותו, לא יהיה היסטרי בעצמו או כועס כלפי הילד, אלא יגלה הבנה וקבלה לפחד של הילד - יכול לעזור מאוד בהפחתת הפחד, בהגברת יכולת ההתמודדות של הילד עם הסיטואציה ובהפחתת הכאב שנחווה בזמן החיסון".

 מה עוד יכול לעזור בזמן החיסון?

 "חשוב בהחלט להגיע מוכנים ולהתכונן מהבית. השחת הדעת בזמן הדקירה יכולה לסייע לילד. ניתן להשתש בחפץ או משחק שהילד מביא איתו מהבית שיעזור להשיח את הדעת, כמו למשל כדור לחץ, או דובי שהילד קשור אליו ומשמש בדרך כלל להרגעתו. אפשר גם להשיח דעת באמצעות מוזיקה בזמן הזריקה, כזו שתתנגן גם בדרך לחיסון ומרגיעה את הילד, או אפילו להשתמש בצפייה במסך בזמן הדקירה. אפשר גם לתרגל עוד בבית הרפיה ונשימות שעוזרים בזמן החיסון לעבור אותו בפחות כאב ופחד".

 הרבה מבטיחים לילדים מתנה אחרי או משהו מתוק כפיצוי על החוויה - מומלץ?

"אני פחות הייתי משתמשת בלהבטיח מתנה ומשתמשת יותר בעידוד לפני החיסון וחיזוק לאחר החיסון. חשוב לשאול אותם אחרי שהם מסיימים את החיסון, איך הם הרגישו? לחזק אותם, לשבח  אותם על זה שהיו גיבורים למרות הפחד, שהם התגברו, לספר בתוך הבית  על הדרך שבה הם התמודדו, לחזק יותר את ההתמודדות, זה יותר אפקטיבי מאשר להבטיח להם ממתק. האופן בו הילדים חווים את החיסון ועצם זה שיוצאים מחוזקים והחוויה היא של התמודדות טובה, משמעותית בכך שהיא תורמת לחווית הבטחון העצמי והחוסן שלהם, ועוזרת לילדים להתמודד עם חיסונים אחרים בהמשך החיים ועם הליכים רפואיים שאולי יצטרכו לעבור בהמשך. חשוב גם שחלק מההכנה לחיסון יהיה לבחור זמן מתאים. לא  ללכת להתחסן בזמן שהילד לחוץ, עייף חולה, בזמן שההורה ממהר להגיע לעבודה או שהילד חווה איזה לחץ,  כי לחץ  וכעס של הורה מגביר את הפחד של הילד, את החרדה וההתנגדות".

 צילום: פרטי

מה לגביי חרדה מקורונה בקרב הילדים?

"חשוב להבין שהפחד מקורונה היא דבר נורמטיבי וטבעי. אנחנו נמצאים במצב של חוסר וודאות וחוסר שליטה, לא יודעים מתי המחלה תיגמר ומתי הווירוס יעזוב אותנו. שומעים הרבה שהקורונה פה כדי להישאר, אין לנו צפי מתי זה יסתיים ואנחנו חיים עם זה תקופה ארוכה. החוסר שליטה וחוסר הודאות הם בהחלט גורמים שמעצימים את הפחד של כולם ובין היתר גם את הפחד של הילדים. ילדים חשופים להרבה מידע,  שלאו דווקא מידע מהימן או מדויק. לפעמים  המידע שלהם מגיע ממה שהם שומעים מחברים להם, חלקי מידע ששומעים בתוך הבית משיח, שומעים לפעמים חדשות, או מקבלים חלקיקי מידע במדיה החברתית. אין להם תמיד את היכולת לחפש מקור מהימן שנותן את כל התמונה. כשיש מידע שהוא לא מהימן, ובמיוחד שמתייחס בעיקר להשפעות הקטלניות של הקורונה, שמדגיש יותר את  האחוזים הגבוהים של ההידבקויות, את המספרים הגבוהים של התחלואה והמוות מהנגיף – זה יכול לעורר המון חרדה".

 מה יכול לעזור להם להתגבר על הפחד?

"מה שיכול לעזור להתמודד עם החרדות האלה הם קודם כל להתייחס אליו כפחד טבעי ונורמטיב. שנית, לספק להם מידע מהימן, להסביר על התופעה ועל מה שקורה, לתת מידע גם לגביי אחוזי המחלימים ושל אלה שלא נדבקים, להדגיש את נושא החיסון, החשיבות להתחסן והיעילות שלו, כמה שהוא עוזר. להדגיש את היכולת להתמודד ואיך מתמודדים, איך אנחנו מגנים על עצמנו מאפשרות לחלות ולהידבק, הישמעות להנחיות כמו לשמור על עטית מסכות ומרחק, שטיפת ידיים, הימנעות מהתקהלויות במקומות סגורים. בתקופה זו חשוב גם להתייחס לצרכים של הילדים והמתבגרים במפגש חברתי. לעזור לארגן מפגשים כאלו בחוץ או בקבוצות קטנות, לעזור להם לשמור על קשר עם חברים באמצעים שונים. הבידוד החברתי שהמצב יצר תורם לחרדה ודיכאון אצל ילדים ומתבגרים. חשוב לשים לב מה עובר על הילדים ולהיות ערים לכל שינוי במצבם הנפשי."

חשוב לדבר עם הילדים על מה שעובר עליהם, על הרגשות שלהם, ולחזק את יכולת ההתמודדות שלהם דרך תמיכה ומתן כלים.

"חשוב שההורים ומערכת החינוך יקדישו זמן לשיח על הנושא, שיתנו מקום והתייחסות לחרדות ולפחדים של הילדים בדגש על הגברת החוסן הנפשי והיכולת להתמודד עם המצב. מה שיכול לעזור במצב  כזה הוא, לאפשר לילדים לדבר על רגשותיהם, לשתף מה הם חווים, על הפחד, הבדידות, הכעס והתסכול. חשוב שההורים והצוות החינוכי שפוגש את הילדים יום יום במערכת החינוך יהיו מודעים להשלכות ולהשפעות של המצב על מצבם הרגשי של הילדים, לדעת לזהות תסמינים של מצוקה נפשים ולספק עזרה או להפנות לעזרה מקצועית. יש גם לעודד את הילדים לשתף ולעזור לילדים לפתח מודעות לרגשות שלהם, לעודד אותם לפנות לעזרה ותמיכה במידת הצורך. חלק מהכלים שיכולים לעזור לעודד עיסוק בפעילויות מהנות ומשחררות לחץ כמו התעמלות, ריצה, שחייה או כל פעילות גופנית שהילד אוהב. שמירה על קשר עם חברים חשובה מאוד אחרי תקופת הסגרים, שתרמו המון לבידוד חברתי והגבירו את תחושת הבדידות של הילדים, כי לא אישרו להם לחוות את מה שהכי טבעי לגילם. ילדים שמלכתחילה סבלו מקשיים חברתיים והסתגלותיים , זה בודד אותם יותר. לכן יש  חשיבות גדולה מצד מערכת החינוך ומההורים כן לעזור לילדים לשמור על קשר עם חברים  בשיחות טלפוניות או מפגשים בקבוצות קטנות שיכולות לעזור להם. בנוסף, תמיכה משפחתית ופעילויות משפחתית משותפות עוזרת להפחת החששות, מחזקות את הלכידות המשפחתית ומגבירות את יכולת הילד להיתמך ולהישען על הוריו ובני משפחתו,  כך הם מתמודדים בצורה טובה יותר עם לחצים"

מה צריך לעשות אם ההורים מזבים סימנים של מצוקה?

"במצבים שהורים מזהים  סימנים של מצוקה נפשית קשה יותר, שינוי משמעותית  אצל הילד כמו ירידה במצב הרוח, כעס ורגזנות, קושי בוויסות עצמי, הסתגרות בחדר, ירידה בתפקוד ונסיגה חברתית -  חשוב לחפש עזרה מקצועית ולא להתבייש. חשוב לדעת שבשירותי בריאות כללית התחילו בפרויקט של התערבות במשבר לילדים שתיתן מענה מקוון על מצבי משבר אקוטי, חשוב לפנות לקבלת עזרה במצבים כאלו כדי למנות הידרדרות נוספת והחמרה במצב הנפשי של הילדים".

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('03e495c8-a1e9-4dde-a796-1b7be3495c0a','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,36412,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('03e495c8-a1e9-4dde-a796-1b7be3495c0a','/dyncontent/2024/12/15/9d8d2386-821e-41e6-8d2c-0cea317f3fe9.jpg',18362,'קפאסה 0924 אייטם',525,78,true,36412,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה