תכירו: אלעד דוד, המורה לגיטרה ולאמנויות לחימה שכתב שיר על בעיות שינה
27.07.25 / 07:57
המוזיקאי אלעד דוד (44) נשוי לשני ופעיל בתחום המוזיקה מעל 24 שנים ועל תקן מורה לגיטרה שמלמד בכל אזור הדרום ועד המרכז, שניגן בעברו כגיטריסט בלהקת ״כלבי פבלוב״, מעל עשר שנים. לפני כשנה עזב את הלהקה כדי להתמקד במוזיקה שלו בעיקר, ולפני כחודש וחצי הוציא אי פי חדש שעוסק בבעיות שינה, בניית עתיד משותף ועוד, אבל עם הרבה אופטימיות למרות כל הקשיים. ועם כל זה, הוא גם מדריך קרב מגע והגנה עצמית.
אלעד דוד נולד וגדל בבאר שבע והתחיל את יחסיו המסורים עם הגיטרה בגיל 12. מבחינה מקצועית החל את קריירת חייו כשהחל להופיע ברחבי העיר בגיל 16 לערך, למד בבית ספר 'עמית' ואחריו במקיף ד׳ (לידיעה: שניהם כבר לא קיימים). בתקופת התיכון הייתה לו להקה מאד פופולרית בעיר, יחד עם חברים ממקיף ו׳ ומקיף ז׳, שנקראה 'אונומטופיאה' - יחד היו מנגנים רוק קלאסי וגם חומר מקורי פסיכדלי ומיוחד שאיתו הופיעו יחד במשך תקופה ארוכה.
בצבא שירת בחיל האויר ומיד לאחר השחרור התחיל ללמוד בבית ספר 'רימון'. במקביל המשיך לנגן חומר מקורי עם כמה להקות ומוזיקאים בעיר וגם בלהקות קאברים, כמו ״הטרנטות״. ניגנתי גם בהרכב מחווה מעולה לאליס אין צ׳יינס, ואפילו ניגנתי בעבר עם מתופפי המדבר". "במקביל ללימודים ברימון גם התחלתי כבר ללמד מוזיקה במספר מקומות" שיתף אלעד. "בגדול עסקתי רק בזה עד בערך גיל 34, שאז עברתי חווית גרושים מאד טראומטית, והחלטתי לנסות תחומים אחרים. מאז הרבה דברים השתנו, והיום אני גם עוסק בכושר ואומנויות לחימה. מדריך קרב מגע והגנה עצמית".
בשנת 2009 הצטרף ללהקת 'כלבי פבלוב' כגיטריסט מוביל ונגן יוקללה, והתמקד בעיקר בלהקה שניגנה בעיקר חומר מקורי ומגוון בעברית, יותר רוק וקצת תיאטרלי שמושפע מהרבה סגנונות. "הופענו בכל הארץ, במועדונים, פסטיבלים והתארחנו בתוכניות טלוויזיה" נזכר לאחור. "הוצאנו גם שני אלבומים ועוד מספר סינגלים. בערך לפני כשנה החלטתי לעזוב את הלהקה ללכת בדרך חדשה, ולהתמקד בעיקר במוזיקה שלי".
הוצאת אלבום בכורה?
"כן הוצאתי. מאז ומתמיד היה לי הרבה חומר מקורי שישב במגירה בשביל שיום אחד אקליט כמו שצריך ואוציא אותו לאור. ואז הגיעה הקורונה. ובזמן הזה שהייתי הרבה בבית, שדרגתי את האולפן שלי ועשיתי בערך שמונה קורסים של מיקס ומאסטרינג. למדתי וחקרתי מלא והחלטתי להוציא את המוזיקה שלי בעצמי. בינואר 2022 הוצאתי את האלבום הראשון שלי, שנקרא Grass is blue, אלבום אינסטרומנטלי מאד מגוון, עם קטעי מוזיקת עולם אקוסטיים, קטעי פולק, פיוז׳ן ואפילו קצת רוק כבד. ומאז לא הפסקתי להוציא עוד מוזיקה ולהשתפר כל הזמן במה שאני עושה".
היית גיטריסט של להקת "כלבי פבלוב" מעל עשר שנים – ספר לי על התקופה שלכם יחד ולמה אתה כבר לא מנגן בלהקה?
"תקופה מדהימה שבה באמת היינו כמו משפחה, אבל האמת שרוב הנגנים התחלפו עם השנים ורק אני והסולן נשארנו מההרכב המקורי. (המוזיקה היא של הסולן, רומן). באמת שלמדתי והתקדמתי הרבה עם ההרכב הזה, אבל בתקופה האחרונה גם הכיוון המוזיקלי השתנה לכיוונים שאני פחות מתחבר, וגם ראיתי שזה דורש ממני הרבה יותר השקעה ממה שהייתי מוכן לתת. וכמו שציינתי קודם, רציתי להתמקד במוזיקה שלי ולשים את כל המאמצים בזה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת זמן".
היית מורה למוזיקה – באיזה תחום והיכן?
"לימדתי במתנ״ס אשכול, מתנ״ס מרחבים, קונסרבטוריון עומר, מיתר ולהבים. תקופות מאד ארוכות. לימדתי גם דרך קרן קרב, בנס ציונה, בשוהם ובראשון לציון. וכמובן בבאר שבע באופן פרטי. כיום מלמד באופן פרטי בבאר שבע, וגם מלמד בבית המוזיקה בשדרות".
לפני כחודש וחצי הוצאת שיר חדש שעוסק בבעיות שינה בשם "the sign" - למה בחרת בנושא הזה והאם זה קשור אליך אישית?
"אתחיל מזה שבעצם אני גם שר, וכבר מעל שנתיים מופיע לבד. בעבר ניגנתי ושרתי גם בהרכב של שירה עברית במשך תקופה ארוכה וזה כנראה היה הקפיצת מדרגה העיקרית שלי מבחינת שירה.בין לבין עם כל המוזיקה האינסטרומנטלית שהוצאתי, התחלתי להוציא גם שירים. כל הטקסטים שאני כותב קשורים אלי באיזשהו צורה. לצערי יש לי בעיות שינה, שכנראה נובעות גם מזה שהמוח שלי כל הזמן פעיל - כלומר לאו דווקא בגלל משהו רע. לדוגמא אם אני באמצע עבודה על שיר חדש או שיש לי איזה רעיון לשיר, אני לא מצליח להירדם בגלל שכל הזמן חושב מה אפשר לעשות ולהקליט, ואיך להמשיך אותו וכו׳."
אלעד: "האי פי החדש שלי בשם somnamulist, עוסק בבניית עתיד משותף, התמודדות עם קשיים, גם אישיים וגם בכלל, מאז ה 7 לאוקטובר, תמיד דברים איכשהו זולגים לזה. לפני פחות משנה גם התחתנתי שוב וזה כמובן גם השראה גדולה להרבה מהטקסטים".
למה התכוונת בעניין "הרבה אופטימיות למרות כל הקשיים"?
"כמו שציינתי קודם, עם כל מה שקורה במדינה, ועם הלחץ של העבודה ושל החיים - המרדף הזה אחרי כסף, ההישרדות היומיומית (יש לי שיר גם על זה) לא פשוט. אבל תמיד הטקסטים איכשהו מסתיימים בצורה אופטימית ועם תקווה שיהיה טוב. כנראה שבתוך תוכי אני מאד אופטימי".
קשה לדעתך להצליח בתחום בארץ, אתה עושה עוד משהו כדי להתפרנס?
"קשה מאד בארץ, לדעתי במיוחד בתחום התרבות והספורט. אין מספיק הערכה וזה תמיד נזרק לשוליים. בנוסף המוזיקה שלי היא גם לא ממש מיינסטרים, והיא גם באנגלית. לכן רוב הקידום שאני עושה הוא בעיקר לחו״ל. בימים אלה, בנוסף למוזיקה, אני גם מדריך קרב מגע והגנה עצמית".
מה החלום הבא?
"להתפרנס בכבוד רק ממוזיקה. הקלטות ועבודות אולפן, וכמובן מהמוזיקה שלי. ולגדל משפחה לתפארת שמעריכה תרבות ומוזיקה טובה".
מוזמנים להאזין לאלבום:
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
