שלושה דורות של יצירה: האמנית שירה K ממשיכה את המסורת המשפחתית בתערוכה חדשה
22.08.26 / 09:36
היא דור שלישי לאמנים, שצמחה מיצירת מדבקות ברחובות ירושלים ועד לתערוכות בעקבות ה-7 באוקטובר. הוא גדל בשכונת רמות בעיר ומשלב בינה מלאכותית, פסיכדליה ותנועה. יחד, שירה כוכבי וסאן בן שטרית הפכו את האהבה שלהם לבאר שבע וליצירה למיצב "WHITE MIRROR" בתערוכת "הניצוץ". שיחה על כאוס, טכנולוגיה, והרגע שבו אנחנו חייבים להביט פנימה.
בתוך מציאות של מלחמה, כאוס והצפה בלתי פוסקת של מידע, קל מאוד לאבד את הקשר עם עצמנו. התחושה הזו עומדת בלב המיצב "WHITE MIRROR", יצירתם המשותפת של שירה כוכבי (הפועלת תחת שם האמן SHIRA K) וסאן בן שטרית, בני זוג ואמנים תושבי באר שבע. המיצב מוצג בימים אלה בתערוכת "הניצוץ" (THE SPARK) שאצרה יערה זקס במפעל טרה הישן בתל אביב – תערוכת ענק המאגדת 50 אמנים שהפכו 43 חדרים וחללי משרדים ליצירות עצמאיות.
שושלת של צבע: משלטון הצלבנים ועד קולנוע פאר
עבור שירה, האמנות היא מסורת משפחתית הנטועה עמוק בשושלת של שלושה דורות. סבה, גרשון "ג׳יקה" כוכבי ז״ל, היה אמן וצייר קירות ירושלמי מוכר. הוא עיטר את בתי הכנסת "יד יוסף" ו"אהל משה" בנחלאות, ויצירתו המפורסמת ביותר היא "נופי הארץ" – פנורמה עצומה באורך 80 מטרים שצייר ב-1973 במסעדת "לידו" בצפון ים המלח, בהשראת מפה צלבנית. אביה של שירה, יובל כוכבי, המשיך את דרכו, כשהוא משלב בין ציור בשבתות בבוקר לבין עבודתו כשף ומסעדן במסעדת "ג'ורג'י" שבבעלותו.
בגיל 15, ככלי להתמודדות רגשית, מצאה שירה את קולה הייחודי בציור. שנה לאחר מכן כבר הפיצה את ציוריה כמדבקות ברחובות ובברים של ירושלים. עם השנים פיתחה שפה המשלבת פופ-ארט, פוינטליזם, דמויות רנסנסיות ומוטיבים של ליצנות, כשהיא עוסקת בזהות, התמכרות למדיה והצורך בתשומת לב.
אירועי ה-7 באוקטובר טלטלו את יצירתה. היא החלה סדרת קומיקס אמריקאי שהפכה במהרה לעדות כואבת על המלחמה, החטופים וקהילת הנובה. הסדרה, שכללה 33 עבודות, הוצגה בקולנוע "פאר" בתל אביב. באותה תקופה גם יזמה ואצרה את תערוכת "חרבות של תקווה" בשיתוף עמותת תומר בן חורין והמרחב החברתי, בה השתתפו מעל 80 אמנים, ניצולים ומשפחות שכולות. בין הפרויקטים הנוספים שלה ניתן למנות ציור קיר בספרייה הלאומית, תערוכת רחוב בכיכר אתרים, ומיצב לזכר אוריה איימלק גושן ז"ל בפרויקט "רקמת חיים".
טכנולוגיה כחומר גלם: העולם הדיגיטלי של סאן בן שטרית
בעוד שירה מגיעה ממסורת של מכחול וקנבס, סאן בן שטרית, שגדל בשכונת רמות בבאר שבע, מביא אל היצירה את ממד הזמן והתנועה. הסטודיו של אמו היה המרחב הראשון בו למד כיצד מחשבה הופכת לדימוי, אך עם השנים נמשך אל המרחב הדיגיטלי, לעולמות ה-VJ, הווידאו בזמן אמת, וה-Projection Mapping.
הוא משלב בעבודתו כלים כמו After Effects, TouchDesigner, Resolume ובינה מלאכותית (AI) גנרטיבית. עבורו, טכנולוגיה אינה רק כלי קיבול, אלא חומר יצירה שאפשר לשבש, לפרק ולהרכיב מחדש. סאן יוצר אינטראקציות חיות שמגיבות לסאונד, לקהל ולחלל, ומחבר בין פסיכדליה למערכות מתוכננות המגיבות באופן אינטואיטיבי.
החיבור בין השניים הוליד לא רק זוגיות, אלא גם השתקעות משותפת בבאר שבע (שירה עובדת כיום כמקעקעת בסטודיו "ג'אמיז" בעיר העתיקה). יחד הם יצרו את "WHITE MIRROR" עבור התערוכה של זקס – סגירת מעגל מרגשת עבור שירה, שביקרה בתערוכה של האוצרת כבר בהיותה בת 16 וחלמה להציג בה - "המציאות שבה אנחנו חיים עלתה מיד. הכול מרגיש מהיר ורועש, החדשות אינן עוצרות. שאלנו את עצמנו איך בתוך כל זה אנחנו עדיין מצליחים לקבל השראה ולהתחיל ליצור."
המיצב מתפקד כהצפה חזותית מרהיבה: על קירות שחורים תלויות כ-80 עבודות של שירה בתוך מסגרות עתיקות ומוזהבות, המזכירות גלריה רב-דורית. ביניהן משובצים עשרה מסכים המציגים אנימציות של סאן, אשר פירק את ציוריה של שירה לשכבות והעניק להן תנועה. המסגרות מתפקדות כחלונות למציאות מעוותת, כשהלופים החוזרים של האנימציה מדגישים את חוסר היכולת שלנו לעצור ולעכל את אירועי התקופה.
ובמרכז כל הכאוס הזה – מוצבת "המראה הלבנה". המראה לא מייצרת דימוי נוסף, אלא מחזירה לצופה את השתקפותו שלו. זהו לב ה"ניצוץ": הרגע שבו אדם מנתק את המבט מהמסכים ומההתראות, ומפנה אותו פנימה. שם, בתוך השקט התעשייתי, מתאפשרת שוב היכולת לנשום, למצוא בהירות ולחזור אל המציאות ממקום יציב הרבה יותר.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
