גודTALK: שיר בוטאשוילי חולמת על מירי זגורי, לא חוצה את הקו האדום ורוצה קמפיין למזגנים
24.09.26 / 13:47
הכירו את הכוכבים הבאים שיצאו מבית הספר למשחק בבאר שבע. בפינת "גודTALK" שלנו אנחנו מארחים הפעם את שיר בוטאשוילי, בוגרת טרייה, שחקנית קומית בנשמה שלא מפחדת מסירובים. בראיון כנה היא מספרת על המשבר החברתי שעברה, חושפת למה לעולם לא תסכים לעירום מלא, ומסבירה למה נועה קולר היא המודל לחיקוי שלה.
אנחנו כאן ב"באר שבע נט" אוהבים לעלות על הבמה (תרתי משמע), ולתת חשיפה לעשייה תרבותית כאן בעיר. אז ישבנו, חשבנו והחלטנו על פינה חדשה - "גודTALK" שמה, במסגרתה נכיר פעם בשבוע סטודנט/סטודנטית או בוגר/ת מ"גודמן - בית ספר למשחק בנגב". בכתבה הפעם פגשנו את שיר בוטאשוילי, בוגרת טרייה שכבר מסמנת את הפסגה, כותבת סדרה משלה, חולמת על תיאטרון גשר, ובטוחה שבעוד עשור תראו אותה בקמפיין למזגנים.
מתי הבנת שאת והבמה זה סיפור אהבה? זוכרת את הרגע הספציפי שבו נפל האסימון שזה מה שאת רוצה לעשות בחיים?
"אין לי ספק שנולדתי לעולם הזה. עסקתי בזה כל החיים שלי, שרתי שיחקתי ורקדתי מאז שאני זוכרת את עצמי, אמא שלי רצתה שאהיה רופאה אבל עדיין באה עם שלטים כמו אחרונת המעריצות בכל הופעה שהופעתי בה. נפל לי האסימון בכיתה י״ב במופע הסיום. עברתי בית ספר בכיתה ט׳, וזו הייתה תקופה שממש הדחקתי בתוכי את העולם הזה, כי חוויתי משבר חברתי קשה, ולא ממש מימשתי בבית הספר החדש את הכישרון שלי בתחומים האלה. כשהתחילו האודישנים למסיבת הסיום, אני אמרתי לעצמי ״אני אשיר וארקוד וזה מספיק״, אפילו לא חשבתי על לשחק. עשו אודישנים משחקיים לכולם וחברות שלי אמרו לי 'מה אכפת לך תבואי תנסי'.. מפה לשם, התקבלתי מתוך הרבה מאוד תלמידים שרצו כשאני בכלל לא רציתי. זה היה מאוד מרגש. עשיתי שם תפקיד קורע מצחוק ופתאום הרגשתי חיה. אני זוכרת שהכוריאוגרפית באה אליי ואמרה לי ״יש לך איכויות של כוכבת״, וזה כל כך ריגש אותי. כשאת כולם הטרידו הבגרויות, לי לא הייתה שום בעיה להישאר עד שעות לא שעות בשביל חזרות. שם הבנתי שזה הדבר שאני הכי רוצה ואוהבת לעשות".
אם עכשיו אומרים לך "התקבלת, הכל פתוח" – איזו דמות (מהתיאטרון, מהקולנוע או מההיסטוריה) היית מתה לשחק ולמה?
"ואו, הייתי מאוד רוצה לשחק דמות כמו מירי זגורי, או קוקי מהבורר. יש משהו בדמויות האלה, שהכאב שלהן כל כך נוגע ללב, שהן מצחיקות ומרגשות ומדממות מבפנים, וזה כל כך מגוון ומלא בקסם. אני אוהבת את העליבות האנושית הזאת. זה תמיד מרגיש הכי אמיתי ומהקישקע, להיות מכוערת על כל גווניי, להיות הכי פתטית שיש, יש בזה משהו כל כך אנושי וחכם וזה מסוג הדברים שהכי הייתי מאחלת לעצמי להתנסות בהם".
מי השחקן או השחקנית שהיית נותנת הכל כדי לחלוק איתם סצנה?
"נועה קולר. כל מימיקה שלה זה זהב טהור, כל רגע טלויזיוני שלה כל כך מפורט ומרשים, כל כך אנושי וטהור, היא בית ספר למשחק על רגליים האישה הזאת. מעבר לזה שהיא כותבת מחוננת, וכתבה את הדיאלוגים הכי טובים שנכתבו בעיניי, היא שחקנית עם נשמה והלב שלה כל כך על השולחן, והיא פשוט לא מתאמצת. הייתי רוצה לשאוב ממנה כל פיסת ידע שיש לה, לעבוד איתה יהיה כבוד מטורף עבורי והגשמת חלום אמיתית".
איך באמת נראה יום טיפוסי של סטודנטית למשחק? ומה הדבר הכי קשוח שקרה לך בלימודים?
"יום של סטונדנט למשחק הוא יום כל כך לא סטנדרטי. אם זה בשנתיים הראשונות, שהלימודים עמוסים במידע והמון חומר עיוני. מגיעים בבוקר, ולומדים לפחות עד שעות הצהריים. ואז עושים המון המון המון חזרות, לכל כך הרבה הגשות, והכל כל כך מגוון, ועד השעות הקטנות של הלילה. לרגע אתה ילד שחולם בהקיץ על הכוח על שהוא רוצה, ורגע אחר כך מנתחים טקסט של צ׳כוב, ומשחקים דמויות מורכבות שסוחבות בתוכן חיים שלמים. בשנה ג׳ זה בעיקר חזרות חזרות חזרות, מהפקה להפקה. אני השתתפתי בארבע הפקות ברצף, היו ימים שמהבוקר היו חזרות להפקה אחת כשבערב יש הצגה להפקה שכבר רצה. אין יום ואין לילה. התקופות הכי קשות שהיו לי היו התקופות של הסל״ח להפקות, שזה בעצם שבועיים ברצף של חזרות טכניות מהבוקר עד הלילה, הקמת תפאורה ותאורה ומיקומים וראנים בלי סוף. אלה ימים שכבר הפכתי להיות הצל של עצמי. אנחנו בתור סטודנטים היינו עושים הכל, מלבנות את הדבר הכי קטן בתפאורה, עד ללשחק. ובמשך שבועיים, מעט מאוד שעות שינה ומעט מאוד מנוחה. אבל היה אושר עילאי בלראות את ההצגה שעבדנו עליה בחדרי חזרות, מקבלת במה ותאורה ומוזיקה והכל הופך לעולם שלם. אין נחת כזאת".
עד כמה רחוק תהיי מוכנה ללכת עבור תפקיד? יש גבולות אומנותיים שלא תחצי?
"אולי היום אני מדברת בקול של שחקנית שהרגע סיימה לימודים, אבל אני באמת מאמינה שבשביל האמת של האומנות הזאת, דברים צריכים להיות אמיתיים, ואני מאמינה שצריך ללכת רחוק ולהעז כי לכל דמות יש את האמת שלה והסיפור שלה. כן אגיד שעליה דרסטית במשקל היא משהו שאחשוש ממנו, אבל לא אפסול עבורו תפקיד, וגם זה נטו כי עברתי ניתוח קיצור קיבה וקיבלתי חיים חדשים במתנה בעקבותיו, אז זה משהו שאני כן חוששת ממנו. אני חושבת שעירום מלא הוא הקו האדום שלי, כי לכל אומנות יש גם הטריקים שלה מה שנקרא, ולא חושבת שיש משהו שיכול להצדיק את זה, וזה משהו שבעיניי אפשר לוותר עליו והוא לא הכרחי".
עולם המשחק מלא באודישנים שבהם אומרים לך "לא". איך את מתמודדת עם סירובים?
"הדרך שלי בתוך העולם הזה לא הייתה ורודה אף פעם. קיבלתי הרבה ״לא״ במהלך השנים, לא התקבלתי לבתי ספר במשך שלוש שנים, עד שהתקבלתי לגודמן וגם לניסן נתיב בתל אביב ואז הייתי צריכה לבחור. ותמיד בכל ״לא״ שקיבלתי, התייסרתי ושקעתי, אבל זה כל כך דחף אותי להמשיך קדימה ולהוכיח לעצמי שאני מסוגלת. היום אני יודעת שכל ״לא״ בדרך היה כדי להגיע ל״כן״ מטורף שהוא ניצחון עבורי. כל סירוב או כל ביקורת הפכו את העור שלי לעור של פיל. אני כן נותנת לעצמי ״להרגיש את הלא״, כי זה כן מבאס ומעציב, אבל נותנת לעצמי יומיים גג של בן אנד ג׳ריס מול הטלויזיה ואז להמשיך להלחם בראבק. מי שרוצה, עושה, עובד קשה, ובסוף קוטף את הפירות. בסוף התחום הזה, ובעיקר בלימודים, מורכב מהמון ביקורת בשביל לפתח אותנו להיות מכונות משומנות שלא מפחדות לקפוץ למים. אז בדיעבד אני מסתכלת אחורה ואומרת תודה על כל ״לא״ שקיבלתי, כי זה הכין אותי לקריירה שלי, בנה את מי שאני היום, וכל ״לא״ שעוד אקבל, לא יפיל אותי אלא ידחוף אותי קדימה ל״כן״ שיבוא בענק ואני אצרח בבית כשהוא יגיע ואעריך אותו כל כך, ובעיקר אהיה גאה בעצמי שהשגתי דברים בעבודה קשה ולא ויתרתי".
ועכשיו לכמה שאלות מהירות:
- אמונה תפלה לפני שעולים לבמה?
"המורה שלי איתי דורון לימד אותנו צורת נשימה ספציפית כדי להכנס מרוכזים לבמה. מאז אני תמיד עושה אותה שנייה לפני שאני נכנסת לבמה".
- ללמוד 20 עמודי טקסט בעל פה או אילתור?
"ללמוד 20 עמודי טקסט בעל פה."
- קומדיה מטורפת או דרמה קורעת לב?
"קומדיה מטורפת ברור."
מסר לאומה: איפה נראה אותך בעוד עשור?
"בפרצוף של כולכם עד שימאס לכם ממני! ועכשיו ברצינות, בעזרת השם אחרי תפקיד משמעותי בקולנוע, ובסדרה משלי שאני עכשיו כותבת, ומשחקת ערב ערב בתיאטרון גשר. וקמפיין למזגנים. אין על מזגן."
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
