"ב-7 באוקטובר הזמן של כולנו נעצר": המסע המרגש של הצלם הבאר-שבעי מתיעוד ליצירה
15.09.26 / 12:45
אחרי 22 שנים של תיעוד חדשותי, כולל התקף לב בשידור חי ששינה את חייו, הצלם אמיל טבוסוב פותח תערוכה חדשה ומרגשת ב"צלמניה" בבאר שבע. התערוכה, שתיפתח ב-6.10, מוקדשת לאירועי 7 באוקטובר שבהם איבד חברים למקצוע. 19 תמונות בשחור-לבן, שבכל אחת מהן מוטיב של שעון ופרט צבעוני אחד, מבקשות להעביר את התחושה של זמן שעצר מלכת, אך גם להותיר פתח לתקווה.
"אני מצלם מאז שאני זוכר את עצמי", מעיד על עצמו הצלם אמיל טבוסוב. "המצלמה מלווה אותי עשרות שנים – מהימים הראשונים שבהם למדתי לתרגם את העולם שסביבי לפריימים, ועד שהפכה עבורי למקצוע, לשפה ולדרך חיים".
במשך 22 שנים חי טבוסוב בלב ההתרחשות. הוא עבד כצלם וידאו וכאיש סאונד בחדשות, מתוכן 15 שנה בחברת החדשות של ערוץ 2 ועוד כשנתיים וחצי בערוץ 9. "עקבתי אחרי המציאות, תיעדתי אירועים היסטוריים ורגעים אנושיים חשופים, שבהם לא נשאר דבר נסתר. השנים האלה לימדו אותי שלא מספיק רק לצלם. צריך לדעת לראות – גם כשמה שרואים קשה מנשוא", הוא משתף.
אך בשנת 2022, מסלול חייו השתנה בדרמטיות. במהלך שידור חי משדרות, טבוסוב לקה בהתקף לב. "הלב שלי נעצר", הוא נזכר. "התקף הלב שחוויתי באותו רגע היה עבורי לא רק אירוע רפואי. הוא היה הגבול בין ה'לפני' ל'אחרי' – נקודת מפנה בחיים שלי וביצירה שלי".
האירוע המטלטל ההוא, והטרגדיה הנוראה שפקדה את המדינה שנה לאחר מכן, ב-7 באוקטובר 2023, הולידו את התערוכה החדשה שתיפתח ב-6 באוקטובר בגלריית ה"צלמניה" בבאר שבע. התערוכה, שתישא את השם "הזמן נעצר", אינה תערוכת חדשות קלאסית.
"אחרי שנים שבהן המציאות עצמה הכתיבה לי את תוכן הפריים, החלטתי לשנות את היחסים בינינו", מסביר טבוסוב. "עכשיו אני כבר לא מחכה לרגע שיתרחש – אני יוצר אותו. בונה סצנה, מביים אותה ובוחר בעצמי מה ייכנס לפריים ומה יישאר מחוצה לו. בתוך הסטודיו, אני מנסה לעשות את מה שלא יכולתי לעשות כצלם חדשות: לעצור את התנועה, להשהות אותה, להתבונן בה ולבחור בעצמי איזו משמעות לתת לה".
מוטיב מרכזי בתערוכה הוא השעון, שמופיע בכל אחת מהיצירות ובכל פעם מראה שעה אחרת. "עבורי, השעון הוא לא רק כלי למדידת זמן", משתף טבוסוב בגילוי לב. "הוא נושא בתוכו את הרגע שבו הזמן האישי שלי נעצר – כשהלב שלי הפסיק לפעום במהלך אותו שידור – ואת הרגע שבו נדמה היה שהזמן של כולנו נעצר, ב-7 באוקטובר".
הקשר של טבוסוב לאירועי 7 באוקטובר הוא אישי וכואב. שניים מחבריו, צלמי חדשות, נהרגו באותה שבת שחורה יחד עם בני משפחותיהם. "מבחינה נפשית פשוט לא הצלחתי להגיע להלוויות שלהם", הוא מספר בכאב. "ויש עוד רבים שפגשתי בעבר, צילמתי אותם, שוחחתי איתם, ראיינתי אותם. באותו יום שלחתי הודעות לחלק מהאנשים שהתגוררו באזור. לאחד החברים שלי שלחתי הודעה — והוא לא ענה בכלל. אחרי זה הפסקתי לשלוח הודעות. הבנתי למה הוא לא ענה". טבוסוב מדגיש את הכאב המיוחד על האזור בו עבד יותר מעשרים שנה. "תיעדתי שם רגעים רבים, אבל מעולם לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות".
הפרויקט, שהחל באוקטובר 2025 ואינו למטרות רווח, כולל 19 עבודות. "כשפניתי לאנשים וביקשתי לצלם אותם, הסברתי להם מה עומד מאחורי הפרויקט – ואף אחד לא אמר לא", מספר טבוסוב בהתרגשות. "כ-30 אנשים השתתפו בפרויקט, מגיל שנה וחצי ועד גיל 70".
התערוכה בנויה בקונספט ייחודי: כל העבודות מוצגות בשחור-לבן, כבכל אחת מהן פרט צבעוני אחד בולט, שאותו מתאר טבוסוב כ"נקודת חיים בתוך המציאות החשוכה". בנוסף, בכל תמונה מסתתרות פנים, להדגשת הרעיון שכל אחד יכול היה למצוא את עצמו באותה סיטואציה. התערוכה נפתחת ונסגרת עם עבודות צבעוניות של האמנית ל. טבוסובה, המשמשות סמל לתקווה ולעתיד. בתצלום הפותח, השעון מראה את השעה 6:28.
"התערוכה הזו היא המסע שלי מתיעוד ליצירה", מסכם טבוסוב. "ממה שהמציאות בוחרת להראות לי – למה שאני בוחר ליצור מתוכה. אחרי חיים שלמים מאחורי העדשה, אני מבין שהמצלמה היא לא רק כלי שמראה לנו את מה שקיים, היא מאפשרת לנו לבחור מה אנחנו רוצים לראות".
התערוכה תוצג ב"צלמניה" בבאר שבע למשך חודש וחצי, החל מה-6.10.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
