תכירו את שנהב ביטון: מהילדה שלא הרימה אצבע בכיתה - ליוצרת שמרגשת את הדרום
08.07.26 / 14:55
שבוע אחרי שפתחה את המופע של רמי קלינשטיין וזכתה למחמאות מהזמר האהוב, שנהב ביטון (26), זמרת-יוצרת, סטודנטית ברימון ומייסדת קהילת "נושמים מוזיקה בדרום", ממשיכה לסלול את דרכה בעולם המוזיקה. בראיון מיוחד היא מספרת על הילדות הביישנית שהפכה לכוח יוצר, על השירים החשופים שכתבה מתוך כאב וריפוי, על הסינגל בכורה החדש ועל החלום הגדול לגעת באנשים דרך המוזיקה.
עד גיל 18, שנהב ביטון הייתה הילדה הביישנית שיושבת בשקט בכיתה. זו שמסתירה את האש הפנימית, לא מרימה אצבע גם כשהיא יודעת את התשובה, ולא באמת מאמינה בפוטנציאל של עצמה. היום, בגיל 26, היא כבר עומדת על במות בביטחון, כותבת, מלחינה, מופיעה, מובילה קהילה מוזיקלית דרומית ומסמנת לעצמה דרך ברורה בעולם המוזיקה הישראלי
תמיד הרגשתי שיש בי משהו שרוצה לצאת ולטרוף את העולם", היא מספרת. "אבל לקח לי זמן להבין את זה בעצמי". את נקודת המפנה היא מייחסת דווקא לשירות הצבאי. "זכיתי במפקד שראה בי כוחות שאני לא ראיתי בעצמי. לפעמים צריך אדם אחד שיאמין בך כדי שתתחילי להאמין בעצמך"
למרות הביישנות, היה מקום אחד שבו תמיד הרגישה בבית: הבמה. "לא היה טקס שלא התנדבתי להשתתף בו. אף פעם לא הבנתי איך אני יכולה לעמוד בביטחון מול קהל, אבל להתבייש לדבר בכיתה. היום אני חושבת שהמוזיקה פשוט בחרה בי".
מילים שהפכו לשירים
ביטון לא גדלה במסגרות מוזיקליות רשמיות, מלבד שיעורי פיתוח קול. במקום זה היא כתבה. הרבה. "כתבתי את מה שלא הייתי אומרת בקול. הכתיבה הייתה העוגן שלי". רק כשהגיעה לבית הספר למוזיקה רימון החלה גם להלחין. "הגעתי בלי ידע כמעט בתיאוריה מוזיקלית, ופתאום גיליתי עולם שלם של תווים, הרמוניות וקצב. משם התחילו להיוולד השירים".
היום היא מסיימת שלוש שנות לימודים ברימון, תקופה שהיא מגדירה כ"מרפאה ומשנת חיים". בשנה הראשונה נסעה מבאר שבע למרכז וחזרה בכל יום, מלאת מוטיבציה. בשנה השנייה כבר נבחרה ליו"ר אגודת הסטודנטים - תפקיד שלא דמיינה שתגיע אליו. "זו הייתה הוכחה עבורי כמה רחוק אפשר להגיע כשנותנים לעצמך הזדמנות" אמרה בחיוך.
הבמה הראשונה - והחשיפה הגדולה
הופעתה הראשונה עם חומרים מקוריים התקיימה דווקא בבית, בבאר שבע, יחד עם חברים שניגנו לצדה. "זה היה רגע מרגש במיוחד. בפעם הראשונה השירים שלי פגשו קהל". לדבריה, רוב היצירות שלה עוסקות במערכת היחסים של האדם עם עצמו: ספקות, ריפוי, כוח פנימי והילדה הקטנה שלא תמיד האמינה בעצמה.
יש גם שיר אחד שעדיין מחכה לצאת. "זה השיר הכי חשוף שכתבתי. מצד אחד קשה לי לחשוב על היום שבו הוא יתפרסם, ומצד שני אני הכי רוצה שכל העולם ישמע אותו". במקביל, לפני כשבוע השיקה את סינגל הבכורה שלה:" נעליים אדומות, שיר קיצי, קליל ואופטימי שנכתב והולחן יחד עם שיר דוקטורי, והפיק ועיבד גל כפרי. "אחרי הרבה שירים עמוקים, היה לי חשוב גם להביא שמחה, חופש ואהבה" היא משתפת בנחת.
מה הכוונה בנעליים אדומות?
"הפזמון זה: שמלה לבנה, נעליים אדומות, טבעת שהבאת לי עוד על האצבעות. השקט לא נגמר. שומעים אותו שעות, הלוואי אף פעם לא נלך הביתה מפה. מדובר על שהייתי בחופשה שממש נהניתי בה, וזה תיאר סיטואציה ממש כיפית".
רמי קלינשטיין כבר סימן
אחד הרגעים המשמעותיים ביותר עבורה התרחש בשבוע שעבר, כשנבחרה לפתוח את הופעתו של רמי קלינשטיין במוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע. "זה היה רגע מכונן. רמי שמע אותי בחזרה, אהב את השירים, את הטקסטים והלחנים, ופרגן גם לי וגם לנגנים. לשמוע מילים כאלה מיוצר בסדר גודל שלו, זה חיזוק עצום ותחושה שאנחנו בדרך הנכונה".
נושמים מוזיקה בדרום
לצד הקריירה האישית, ביטון עומדת מאחורי קהילת "נושמים מוזיקה בדרום" - יוזמה שהחלה כקבוצת ווטסאפ קטנה לאמנים בני 18 ומעלה בבאר שבע והפכה בתוך שלוש שנים לקהילה פעילה של מוזיקאים מכל הדרום. "פתאום הבנתי שיש כאן צורך אמיתי. אנשים חזרו ליצור בזכות הקהילה, נוצרו הרכבים, שיתופי פעולה וחברויות שהפכו למשפחה". כיום פועל לצד ביטון צוות של שישה מתנדבים שמקדמים אירועים, מפגשי יצירה ושיתופי פעולה במטרה לחזק את הסצנה המוזיקלית הדרומית".
הדרום ככוח, לא כמגבלה
בניגוד לתחושה הרווחת בקרב יוצרים צעירים, ביטון לא רואה במוצא הדרומי שלה חסרון. להפך. "הדרום הוא הכוח שלי. הבית שבו גדלתי נתן והטמיע בי את הפשטות, הערכים, הידיעה שאפשר לעשות מהלימון לימונדה. כל אלה נמצאים בתוך המוזיקה שלי. המשפחה שלי תומכת בי בכל צעד, ובלעדיהם לא הייתי מגיעה לכאן".
במופע להקה הקרוב בפסטיבל סמילנסקי ב25.8, שבו תצליח שנהב להרים לכם את המצב רוח - תשלב על הבמה שירים מקוריים בעיבודים אישיים, ותספר את הסיפורים שמאחורי היצירות. "אני רוצה שאנשים יצאו עם תחושה של חיבור והטענה מחודשת לנפש" אמרה בחן. אם מישהו ישמע שיר שלי וירגיש שהוא נכתב עליו, מבחינתי זו ההצלחה הכי גדולה שיש".
ומה החלום הגדול? כאן התשובה מגיעה בלי היסוס: "להגיע לכמה שיותר לבבות בעולם. שהמוזיקה שלי תרפא, תחזק ותיתן כוח. כל יום שבו אני זוכה ליצור מוזיקה הוא מתנה".
בשקט, בלי רעש גדול, שנהב ביטון בונה לעצמה מקום מיוחד במוזיקה הישראלית - מקום שמתחיל בדרום, אבל מכוון רחוק הרבה יותר.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
