שפ"פים- השטחים שנופלים בין הכיסאות

אם הסתובבתם פעם ברחובות העיר, כנראה נתקלתם בפארקים היפים והנקיים, בבניינים חדשים וגבוהים ומרכזי קניות מרשימים. אבל אם תסתובבו בסמטאות החשוכות של העיר, תיתקלו גם בשטחים מוזנחים שנראים כאילו הגיעו מעידן אחר, כאלה שאיסוף הזבל העירוני לעולם לא הגיע אליהם, שהתושבים שגרים בקרבתם נותרים חסרי אונים אל מול הטיפול בהם. אלו השפ"פים (שטחים פתוחים פרטיים), שטחים המהווים מטרד סביבתי נפוץ, בעיקר בסביבת שכונות הישנות. בשונה משטח ציבורי פתוח שהקמתו ותחזוקתו מוטלות על העירייה, השפ"פ נמצא בבעלות פרטית, והזכות לבחירת אופי הפיתוח והגינון של השטח שמורה לבעליו.

"שפ"פ הוא שטח פרטי פתוח המשויך לבתי מגורים משותפים" מסביר עומר חיון, עו"ס הקהילה בשכונה ג', בשיחה עם מערכת באר שבע נט, לאחר שביצע מחקר מעמיק ואף פרסם מסמך בנושא בשיתוף עם עו"סים נוספים ממרחב דרום.

"התקנות בנושא בתים משותפים מתייחסות לבניין מגורים משותף כאל יחידה אחת שכל דייריו, כקולקטיב, הם בעליו ובעלי השטחים הפרטיים השייכים לו. הדיירים הם האחראים לתחזוקה השוטפת של הבניין לרבות תשתיות מים וחשמל, גינון וניקיון. אחריות זו חלה על כל דיירי הבניין, גם במקרים בהם, למשל, קיים הסדר ניקיון וגינון בינם ובין העירייה".

מדוע בעיית השפ"פים נפוצה יותר בשכונות הישנות?

"בשכונות הוותיקות יותר נפוצים מצבים בהם רוב הבניינים בשכונה נבנו ע"י חברות דיור ציבורי כדוגמת "עמידר". לחברה תפקיד היסטורי בשיכון מיליוני עולים שהגיעו במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל, ובעבר, היא הייתה האחראית הבלעדית לשטחים הפרטיים המשותפים לבניין.

במרוצת השנים, רוב הבתים עברו לידיים פרטיות. כיום, עמידר לוקחת אחריות על בתים משותפים רק במקרים בהם יותר מ-50% מהדיירים בבניין הם דיירי עמידר. בבתים אלו חיים לרוב אוכלוסיות בעלות רקע סוציו-אקומי נמוך, שוכרי בתים או אוכלוסייה מבוגרת. כיום מרבית הבתים אינם באחריות עמידר ויוצא מצב עגום בו אין אחראי על תחזוקת השטחים הפרטיים מה שמוביל להזנחה איומה הגובלת בבעיות תברואה בבתים בהם הם נמצאים ובסביבתם. האוכלוסייה הנ"ל לא מסוגלת לעמוד בתחזוקת המבנים והשטחים".

מהם הקשיים איתם מתמודדים הדיירים שמתגוררים בסמוך לשפ"פים המוזנחים?

"ראשית, יש קושי רב להגיע להסכמות בקרב הדיירים בנושאים הקשורים לבניין המגורים כולו, לרבות הסדרי גינון עם העירייה. שנית, דיירי כניסות מסוימות דואגים לסביבת כניסתם בעוד שדיירי כניסות אחרות מזניחים את סביבת כניסתם.

במקרים מסוימים העירייה מחליטה לבצע ניקיון בשטחי הבניינים בעצמה, לחייב את הדיירים בהוצאות הכרוכות בכך ולעתים להטיל עליהם קנסות. גם במצב שבו רק דיירים מכניסה אחת אחראים ללכלוך ולהזנחה, העירייה מטילה את דרישות התשלום על כל הדיירים בבניין.

הרשות המקומית אינה מכירה בכניסות לבניין המשותף כיחידות נפרדות לעניין ניקיון השפ"פ שבתחומן, בעוד שחברת החשמל והאגודה לתרבות הדיור כן, לעתים עול התחזוקה "נופל" על דיירים השומרים על הניקיון ונוצר מצב שבו הם תלויים בדיירים שלא מעוניינים או מתקשים בכך.

כל אדם יכול להיכנס לשטחים פרטיים של בניינים משותפים. ישנם אזורים מסוימים בהם השפ"פים מהווים דרכי גישה עיקריות בין אזורים בשכונה. בעוד שדיירי הבניין הם אלה האחראים על ניקיון השטחים הפרטיים, ישנם עוברי אורח שלא שומרים על הניקיון ובכך פוגעים במרחב הציבורי. בנוסף, הרשות המקומית ומשרד השיכון אינם מכירים בכניסות השונות שבבניין מגורים משותף כיחידות נפרדות בנוגע לתחזוקת הבניין והשטחים הפרטיים המשותפים".

סיור קצר בשכונה ד' מבהיר את חומרת הבעיה

בסיור שערכנו בסמטאות כיכר הקניזי שבשכונה ד', נמצאו ממצאים מדאיגים ומסוכנים שמעידים על הזנחה קשה באזור, וזו בולטת במיוחד באזורים המוגדרים כשפ"פים. מ', סטודנטית שמתגוררת באזור מעידה על כך שניסתה לפנות לעירייה בעניין זה, בעקבות שטח פרטי פתוח בסמוך לביתה שהפך למזבלה ענקית. "מאז אמצע אוקטובר 21 אני פונה לעירייה בנושא. לאחר שפניתי בפעם הראשונה הגיעו הפקחים, הם טענו שזה שטח פרטי, למרות שזה נמצא במעבר ציבורי הם לא הסכימו לפנות את הזבל. חשבתי שאם הם כבר יביאו ציוד ואנשים אוכל להצטרף ולנקות גם בעצמי, אבל זה בלתי אפשרי לבד".

מ', שמתגוררת באזור מתחילת שנת הלימודים, חושפת בפנינו תהליך ארוך ומייגע של נסיונות לפתור את הבעיה. "גם בעל הדירה שלי וגם השכן ממולי ניסו לפנות לעירייה, אבל כל פעם מקבלים את אותו התירוץ. השכן כבר ניקה בעצמו את השטח בשנה שעברה, והזבל נערם שוב. אנחנו לא יודעים אם זה שטח לא מאוכלס ולמי הוא שייך, זה לא בית, זה פשוט שטח פתוח בין בתים".

למרבה הצער, ישנם תושבים שבוחרים להמשיך ולהשתמש בשטח כמזבלה, ואף זורקים פריטים מסוכנים במרחב כגון מקררים, דבר אסור על פי חוק ומסוכן. "ביום שהם באו לזרוק את המקרר הענק התקשרתי לעירייה, אמרו לי שאני צריכה להגיד להם מי האנשים שזורקים. זה ממש לא הגיוני שאני אבקש מהם פרטים, איך ניגשים למשימה כזו? בכנות, אני מפחדת, אני לא מכירה אותם ולא יודעת אם הם עלולים לסבך אותי או להתנקם בי".

מ' מעידה כי הזבל משפיע באופן משמעותי על חיי היום יום שלה. "באסה לחיות ככה. אני עוברת שם כל יום, מגיעים המון חרקים, ציפורים, חתולים, חלקם גם מגיעים לתוך הבית שלי. היו לי עכברים בבית הרבה פעמים, לדעתי זאת הזנחה של שנים".

כשהעירייה רוצה- הכל אפשרי

כפי שעיריית באר שבע כבר הוכיחה בעבר, כשמטרד סביבתי הופך לסכנה ציבורית אפשר להתערב. להלן מקרה של גן שעשועים ישן בשכונה ג', שנחשף בכתבת באר שבע נט והיווה סכנה ממשית עבור ילדי העיר ואף טופל בעקבות החשיפה לפני כחצי שנה. 

מלבד מקרה זה שממחיש היטב את יכולתה של העירייה לחולל שינוי בכל הנוגע לשטחים אלו, העירייה יכולה להסתמך על "חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז 1987" במידת הצורך. "רבים בערים ובעיירות של המדינה המגרשים הריקים המהווים מקור למטרדים לסביבה והמזמינים שפיכת אשפה עליהם, ואף פלישות ובנייה בחלתי חוקית. הניסיון מראה שגינון שטח ריק הוא הדרך הטובה ביותר למניעת תפיסת שטח ושימוש בו למטרות הפוגעות בחוק ובאיכות הסביבה.

לכן מוצע להסמיך את הערים והמועצות המקומיות לצוות על גינונים של מגרשים כאלה, כאשר כל מטרתו של הגינון לשמור על שלמות המגרש ומניעת מטרדים ואין בגינון כדי להקנות לציבור זכויות כלשהם במגרש או למנוע בניה או פיתוח המגרש לפי היתר כדין לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 ". סעיף 2 לחוק זה קובע: "אם סבורה הרשות כי מגרש ריק שבתחומה המאוכלס דרוש לציבור, כל עוד הוא ריק, רשאית היא לצוות, כי על אותו מגרש יינקטו פעולות לגינון זמני של המגרש, הכל כפי שתפרש בצו".

באותו המסמך שפורסם על ידי העובדים הסוציאלים, אותו חשף בפנינו עומר חיון בראשית הכתבה, הוצעו מספר פתרונות אפשריים לבעיית השפ"פים:

• "שינוי המעמד המשפטי של השטחים משפ"פ לשצ"פ - להעביר את האחריות על שטחים אלה לרשויות המקומיות, אפשרות למימון האחזקה ע"י העלאה מסוימת של גובה הארנונה (אוכלוסיות מוחלשות מקבלות הנחה)
• הכרה בכניסות לבניין המשותף כיחידות נפרדות לעניין נקיון השפ"פ שבתחומן
• לקיחת אחריות של חברת עמידר יחד עם הרשויות לתחזוקת המבנים
• פתרון משולב: שינוי המעמד המשפטי יחד עם שינוי החוק החל על הרוכשים מעמידר + חיוב רשויות לגביה מסובסדת של דמי ניהול מבעלי הנכסים + השקעת רשויות וחברת עמידר בבניינים שעדיין בבעלותה".

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה:

"כפי שצוין בכתבה מדובר בתחום השטח הפרטי ולא השטח הציבורי עליו אמונה העירייה ולכן אפשרויות הרשות במתן סיוע מוגבלות. יש לציין שבחלק ניכר מהבניינים הסובלים מהזנחה ישנו אחוז גדול של משקיעים המתגוררים מחוץ לעיר עם מעט מאוד עניין לתחזק ולשמר את התחזוקה והאסטטיות של הנכס שלהם. עם זאת לפנים משורת הדין, במקומות בהם ישנו מיעוט משקיעים ורוב של אוכלוסייה מרקע סוציו אקונומי נמוך, פעמים רבות מבצע האגף לאיכות הסביבה בעירייה מבצעי ניקיון יזומים באזורים אלו. במקביל כזכור, בבאר שבע פועל פרויקט "אצלנו בחצר" פרויקט ראשון מסוגו לחידוש המרחבים הפתוחים הפרטיים, הצמודים לבנייני המגורים, בעיקר בשכונות הוותיקות. מדובר בפיילוט שהחל בדרך מצדה בשכונה ב' וצפוי להתרחב לשכונות נוספות".