ציפי הרפנס: "זו זכות גדולה להשיא משואה ומקווה לייצג את באר שבע בכבוד"

"כשבישרו לי שנבחרתי להשיא משואה בערב יום העצמאות חשבתי שזו בדיחה של אחד באפריל וניתקתי את השיחה, פעמיים. בפעם השלישית הנציג בטלפון אמר לי שהשרים מירי רגב וחילי טרופר על הקו ורוצים לבשר לי על הבחירה בי אז הבנתי שזה רציני", כך סיפרה ל'באר שבע נט' ציפי על הרגע הראשוני בו הבינה שנבחרה להשיא משואה בערב יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל.

אז איך הרגשת באותו הרגע?

"אמרתי לשרה רגב "את יכולה לחזור על זה שוב והפעם לאט", הגבתי ממש בהתרגשות, ישבתי עשרים דקות על הכיסא רק כדי להבין שזה אמיתי. אמרו לי שכדאי לי להתחיל לעשות טלפונים להודיע למשפחה כי תוך עשר דקות זה כבר מתפרסם. ישר התקשרתי לרוביק ולאנשי עיריית באר שבע, למנכ"ל רשת אמי"ת, להורים שלי ולילדים שלי. חלק הגיבו כמוני בהפתעה גמורה, ובאמת תוך עשר דקות הכל התפוצץ, קיבלתי מבול של טלפונים והודעות, עד אמצע הלילה לא קלטתי שבחרו בי. גם היום אני עדיין ממש מרוגשת".

ציפי הרפנס, מנהלת את תיכון אמי"ת טכנולוגי בבבאר שבע ב-8 השנים האחרונות. הרפנס נמצאת בתחום החינוך כבר 25 שנים ולפני שהגיעה לתיכון אמי"ת טכנולוגי עבדה גם באולפנת אמי"ת אוריה בה חינכה וריכזה את מקצוע מדעי המחשב. ציפי בת 44, נשואה לברכיה ואימא לשישה ילדים, היא נולדה וגדלה בבאר שבע ומגדירה את עצמה כ"באר שבעית בנשמה". סבא של ציפי היה הרב יצחק פרוכטר זצ"ל, יקיר העיר באר שבע, מבוני ומקימי העיר, עסק בעזרה לזולת ובמעשי צדקה. הוריה הם נחמה טובה והרב שמחה פרוכטר מבוני העיר שעסקו גם הם בחינוך.

את שמחה לייצג את העיר באר שבע? את מערכת החינוך בתקופה כה מאתגרת?

"זה שאני מייצגת את העיר באר זה מטורף בעיני, אני באר שבעית בנשמה. סבא שלי הרב יצחק פרוכטר זצ"ל הוא יקיר העיר באר שבע. אבא שלי ואחותו היו התאומים הראשונים שנולדו בבאר שבע, השורשים שלנו נטועים עמוק כאן. העיר באר שבע מצמיחה דורות, משהו בזה שהיא מאפשרת לכל אדם למצוא את עצמו ולפרוח כאן זה משהו שייחודי לעיר. אז אני מאוד גאה, השילוב של זה עם החינוך בעיר זו גאווה עבורי, החינוך אצלי זורם בדם. גם אמא שלי, חמתי והאחים שלי נמצאים במערכת החינוך וזה מדהים בעיני".

איך עברה השנה הזו עלייך כמנהלת בית ספר בתקופת הקורונה?

"בעיני זו הייתה שנה טובה מאוד כי האתגר הזה דווקא גרם לנו בבית הספר להיות במיטבנו ולפרוח, אני אוהבת קושי ואתגר, בגלל שבמצבים כאלה אנחנו מבינים שאנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו ולצמוח. באמי"ת טכנולוגי מאוד מהר הבנו שאנחנו צריכים לייצר לעצמנו פתרונות, לא סגרנו את בית הספר ליום אחד. בית הספר המשיך לפעול כרגיל ושימש דוגמה לסיפור הצלחה של תפקוד במהלך הקורונה, היו לנו מעט מאוד חולים וידענו איך להתנהל במצב הזה. חשוב לדבר על עבודת הצוות שהייתה מצד כולם בבית הספר, על כך שעבדנו בשקיפות ואמון עם ההורים, עשינו הכל כדי שכולם יהיו בריאים. התשתיות בבית הספר היו מוכנות למצב כזה, יש לכל תלמיד מערכת לימודים אישית, קשר אישי עם הצוות, אנחנו מעניקים חוסן לתלמיד ולמשפחה ובתקופה הזו זה רק התעצם והעמיק. פשוט הבנו שזה משהו שהולך להיות ארוך טווח, אז העמקנו את הקיים. כל הזמן מדברים על ההשפעה השלילית של הקורונה מבחינת חוסן נפשי ואצלנו זה היה הפוך, היינו יחד כל הזמן וראינו שיפור אצל התלמידים בלימודים ובגיוס ואני שמחה על כך".

בחודשים האחרונים במהלך תקופת הקורונה, ליוותה ציפי את תלמידה צוריאל כהן בן ה-17, אשר עבר השתלת כלייה. כפי שסיפרנו לכם בעבר ב'באר שבע נט' הייתה ציפי עבורו "אימא שנייה" לאורך התהליך, היא ישנה איתו בבית החולים וממשיכה ללוות אותו גם כיום בהחלמה והחזרה לשגרה. "אין כמו התלמידים שלי בעולם, הם כמו הילדים שלי. אני מאמינה שהעתיד נמצא בבני הנוער, גם סבי זכרונו לברכה חשב ככה וגם אבי", הוסיפה ציפי, "חשוב לי שהתלמידים שלי יהיו אנשים תורמים, חיוביים ושמחים. הרבה אנשים מתייחסים בכובד משקל למערכת החינוך אבל זה גם כיף, להיות מורה ומחנך זה סיפוק אדיר ותחושת שליחות עצומה".

מה תרצי להגיד לכל הקוראים הבאר שבעים על כל התמיכה?

"קיבלתי אהבה מטורפת, אני עדיין מקבלת הודעות ואהבה. יש לי תלמידות ותלמידים מלפני 20-15 שנה ששלחו הודעה, ואת יכולה לראות אחרי עשור את הפירות, את מבינה מה המשמעות של החינוך כשאת רואה בוגרים ובוגרות שאומרים לי איך החינוך השפיע על החיים שלהם. חשוב לי לייצג את העיר בכבוד, גם הבגדים ובכלל כל מה שקשור בטקס מבחינתי אני מתעקשת שזה יהיה מקומי. להמשיך לחזק אחד את השני ושהעיר תהיה מיוצגת בכבוד. זו הזדמנות להגיד תודה לבאר שבעים, זו זכות גדולה, אני מתרגשת ומקווה לייצג אתכם בכבוד".