מקיף א׳ באר שבע ביוזמה חינוכית מרגשת: הורים וילדים יצאו יחד למסע לפולין

יש חוויות שקשה להסביר במילים, ויש רגעים שבהם מבט אחד אומר יותר מאלף מילים. בין אדמת פולין הטעונה בזיכרונות, העדויות על הזוועות שעבר העם היהודי והטקסים המרגשים, זכו השנה הורים ותלמידים מתיכון מקיף א' בבאר שבע לחוויה יוצאת דופן: מסע אל העבר, שהפך גם למסע של התקרבות, גאווה וחיבור בין הדורות.

לראשונה בתולדות בית הספר, יצאה בין 20 ל -27 באוקטובר 2026 משלחת הורים לפולין, במקביל למשלחת תלמידי שכבת י"ב. את היוזמה הובילה מנהלת בית הספר, מיכל בנבנשתי, מתוך תפיסה שלפיה החינוך לזיכרון, לזהות ולערבות הדדית אינו מסתיים בשערי בית הספר, אלא נבנה מתוך שותפות עמוקה עם המשפחות.

משלחות ההורים והתלמידים עברו את המסע במסלולים נפרדים, אך נפגשו בצמתים משמעותיים לאורכו. יחד השתתפו בטקסי זיכרון מרגשים, ובערב שישי התכנסו לארוחה משותפת על אדמת פולין. בתוך המציאות הטעונה של המסע, המפגש בין קדושת השבת, זיכרון השואה והמשכיות החיים קיבל משמעות מיוחדת.

גם הפרטים הקטנים נועדו להעניק להורים תחושת שייכות למסע: חולצות ייעודיות ויומני מסע שליוו אותם לאורך הדרך. אלא שמעבר למזכרות, היו אלה המראות, השיחות, השתיקות והרגעים המשותפים שהפכו את החוויה למשמעותית כל כך.

מיכל בנבנשתי, מנהלת מקיף א' ויוזמת משלחת ההורים, מסבירה כי הרעיון נולד מתוך רצון להעמיק את משמעותו של המסע לפולין ולהפוך את ההורים לשותפים פעילים בתהליך החינוכי. "לאורך השנים אנחנו מוציאים תלמידים למסע לפולין מתוך אמונה בחשיבותו החינוכית, הערכית והלאומית" שיתפה מיכל. "השנה ביקשתי להוסיף למסע נדבך משמעותי נוסף - את ההורים. רציתי לאפשר להם לחוות מקרוב את המקומות, הסיפורים, הטקסים והשאלות שילדיהם פוגשים, וליצור שיח בין דורי שאינו מסתיים עם הנחיתה בישראל".

מיכל: ״"אני מאמינה שבית ספר אינו יכול לחנך לערכים במנותק מהבית. כאשר הורים ותלמידים חווים חוויה משמעותית כל כך, גם אם במסלולים נפרדים, נוצרת שפה משותפת. הזיכרון ההיסטורי הופך לשיח משפחתי, והשאלות על זהות, מוסר, אחריות וערבות הדדית ממשיכות להדהד גם לאחר המסע".

אחד הרגעים שנחרטו בזיכרונה היה המפגש בין ההורים לילדיהם בטקסים על אדמת פולין. "ראיתי הורים המתבוננים בילדיהם בגאווה, וילדים המתבוננים בהוריהם בהתרגשות. ברגעים האלה הבנתי עד כמה משמעותי החיבור שיצרנו" אמרה בחיוך.

בנבנשתי מדגישה כי בתקופה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים ומחלוקות, יש חשיבות מיוחדת לחינוך לזיכרון, לסובלנות, לאחדות ולערבות הדדית.ה"המסע מזכיר לנו מהי משמעותה של מדינת ישראל עבור העם היהודי, ומהי האחריות המוטלת על הדור הצעיר לשמור על החברה שבה אנו חיים" שיתפה. "אני גאה בתלמידינו, בהתנהגותם הערכית ובבגרות שגילו לאורך המסע, וגאה לא פחות בהורים שבחרו לצאת למסע לא פשוט, להיפתח, ללמוד ולהיות שותפים. מבחינתי, זוהי תחילתה של מסורת חינוכית חדשה במקיף א'".

עבור ילנה, אמו של איתן צ׳קינה, המסע היה הרבה מעבר לביקור באתרי זיכרון. זו הייתה הזדמנות להתקרב לעולמו של בנה, להבין לעומק את החוויה שעוברים התלמידים ולחלוק איתו, גם אם בחלקים נפרדים של המסע, פרק משמעותי בחיים.

ילנה: "המסע לפולין היה עבורי חוויה מרגשת ומשמעותית במיוחד, לא רק בזכות המקומות שבהם ביקרנו והעדויות והסיפורים ששמענו, אלא גם בזכות ההזדמנות לעבור אותו במקביל לבני ולשאר התלמידים. ההיכרות המעמיקה יותר עם השואה מאפשרת לא רק לזכור את העבר, אלא גם להבין טוב יותר את ההווה ואת האחריות שלנו לעתיד".

החיבור שנוצר במהלך המסע לא הסתכם בקשר שבין הורים לילדיהם. גם משלחת ההורים עצמה הפכה לקבוצה מגובשת, שחבריה למדו להקשיב זה לזה, לחלוק רגשות ולמצוא קרבה דווקא בתוך השוני.

אפרת איטאס, שהשתתפה במשלחת, מתארת את המפגש האנושי כחלק בלתי נפרד מהחוויה. "הגענו למסע אנשים שונים, כל אחד עם עולמו, השקפותיו, אמונתו וסיפור חייו, ובתוך השונות הזאת נוצר חיבור כל כך יפה, שאִפשר לכל אחד להיות מי שהוא ולהרגיש שייך", היא מספרת. "יצאתי למסע בלב פתוח ולא יכולתי להיות מוכנה לעוצמת הכאב".

את משלחת ההורים הובילה מתי מינדלין, לצד המדריך מוריס זליקה, שליווה את הקבוצה בהדרכה היסטורית מעמיקה ורגישה.

במקביל למשלחת ההורים, יצאו תלמידי שכבת י"ב למסע בהובלת טיראן אביסרור והצוות החינוכי של השכבה. לאורך המסע זכו התלמידים לשבחים על התנהגותם הערכית והמכבדת. הטקסים המשותפים, שהוכנו בהובלת ורדה דר ואוסנת ביטון, היו מנקודות השיא של המפגש בין הדורות.י.

עבור קהילת בית הספר, משלחת ההורים הראשונה לפולין היא הרבה יותר מיוזמה חדשה. היא מבטאת תפיסה שלפיה חינוך משמעותי נבנה מתוך שותפות אמיתית בין בית הספר, התלמידים והמשפחות; מתוך היכולת להקשיב, לשאול, להתרגש וללמוד זה מזה.