מיוחד: כך תתמודדו עם המצב הביטחוני

יממה חלפה מאז החלה ההסלמה והמצב הביטחוני שיבש את שגרת החיים ביישובי הדרום והמרכז, כאשר כ-200 טילים נורו אל עבר האזור. כיפת ברזל אומנם הוכיחה את יעילותה והצליחה לבלום כ-90% מהטילים שנורו, אולם חלק מהטילים שלא נבלמו הצליחו לפגוע בין הייתר בבית מגורים ובכביש ראשי ולגרום לנזק ובהלה בקרב הציבור. לאור זאת, אנו מביאים לכם טיפים ועצות מקצועיות מאביגיל אוקנין חביב, מנחת הורים, מטפלת ויועצת זוגית ומשפחתית. 

כיצד את מייעצת להורים להסביר לילדיהם על המצב הביטחוני?

אני מייעצת להורים להסביר לילדיהם את המצב כמו שהוא. לומר להם את האמת שהרי הילדים חווים וחשים את האוירה וזה לא נסתר מעיניהם, ואם אנו לא נשוחח איתם בכנות וישירות הם עשויים לחפש תשובות במקומות אחרים, לא בהכרח נכונים ומדויקים. כמובן יש לשים לב שאנו נותנים הסבר שאין בו מידע מלחיץ ומפחיד.

מה כדאי לעשות בבית עם ילדים קטנים?

יש להשתדל מאד לשמור על השיגרה בבית. השיגרה מקנה לילדים ביטחון. להמעיט מאד את הצפייה בטלוויזיה שוב ושוב אותן מראות של הפצצות ופגיעות בבתים ובני אדם. לאפשר לילדים לצייר ואפילו למקד אותם ולהנחות אותם לצייר מה הם מרגישים וזו דרך טובה לשחרר רגשות שלעיתים לא ניתן לדבר עליהם וורבאלית. אפשרי גם לצפות בסרטי ילדים, שירים שהילדים אוהבים עם ריקוד שלהם איתנו ההורים יחדיו, כדי לשחרר את הגוף מהמתח וכן לשלב את הילדים במשימות שבבית כדי להסיח דעתם מהמתח והלחץ.

איך נכון להתמודד עם ילדים בוגרים חרדתים שכבר מבינים את המצב ומצויים בלחץ?

ילדים בוגרים מבינים את המצב במהירות. בעבר עד שמידע היה מגיע זה היה רק ברדיו, כיום כל האמצעים הווירטואליים, הטלוויזיה, הפייסבוק, האינסטגרם ואמצעי התקשורת האינטרנטיים, אפשרו לכך שהמידע זמין, מיידי ועם תמונות ויזואליות. ולכן, על ההורים להקדים ולשוחח עם ילדיהם על המצב ולעודד אותם לדבר ולשתף, מה הם מרגישים? ולתת לגיטימציה לכל קשת הרגשות. אם הילד פוחד לא להקטין את פחדיו או ללעוג לו, להיפך, זה בסדר לומר לילדים שגם אנו פוחדים ושהפחד הוא טבעי והגיוני. להיות אמפתיים כלפיהם ולאפשר להם לדבר על הפחד. כשדברים נאמרים בקול הם הרבה פחות מבהילים מאשר הם מצויים רק במחשבות פנימה.

לעיתים הדמיון של הילדים הרבה יותר חזק ומפחיד מהמציאות, לכן חשוב לשוחח ולהסביר. חיבוק חזק ועידוד חשובים מאד. כמובן, לחזור שוב ושוב על העובדה שיש לנו צבא חזק ששומר עלינו ואנו פה איתם ביחד להגן עליהם. במידה והילדים נתקפים בחרדה ממשית המלווה בתסמינים גופניים כגון: רעד של הגוף, בחילה, שלשולים, לחץ בחזה, סחרחורת, חולשה, עור חיוור. או סימנים פסיכולוגיים כגון: אי שקט, מתח, חוסר ביטחון, חשש גדול מהעתיד לבוא. יש לטפל בהם בתרופות הרגעה טבעיות כגון: רסקיו ולהימצא לידם ולצידם ולא חלילה להשאירם לבד בבית. גם עם ילדים בוגרים מומלץ לא להיצמד לחדשות ולמראות המציפים את המסך שוב ושוב. 

העיסוק בילדים נרחב מהסיבות הברור, אך חשוב לדבר גם על חרדות של אנשים בוגרים, אילו עצות תוכלי לתת להם?

גם אנשים בוגרים עשויים להיות בחרדה ופחד גדול ואפילו בהלה מהמצב. בעיקר כשמדובר במבוגרים עם נטייה לחרדה טבעית שמתחזקת עד כמה וכמה במצבי משבר, עליהם להימנע מצפייה מרובה בטלוויזיה, ולפעול לפי הנחיות פיקוד העורף. להיות פעילים בבית ולהיפגש עם אנשים קרובים, משפחה וחברים. לעשות אמבטיה נעימה, לאכול אוכל טעים ומנחם, לעשות תרגילי הרפיה ונשימות, להקשיב למוסיקה ואפילו לשלב ריקוד משחרר או הליכה בחוץ אם המצב מאפשר.

עלינו כמבוגרים וגם במסר שאנו מעבירים לילדינו לזכור, שזה מצב זמני שיסתיים. ושיש לנו צבא חזק ששומר עלינו, יש את כיפת הברזל שמיירטת ומונעת המון פגיעות פוטנציאליות, יש אזעקה שאמנם מבהילה אותנו, אך מתריעה בפנינו לתפוס מחסה בממ"ד ולהגן על עצמינו, יש מרחבים מוגנים בבית או בחדרי המדרגות בכל בניין, כל אלה מגבירים משמעותית את המוגנות שלנו.

כמובן שיש בהחלט מקום להיות זהירים ואחראיים על עצמנו ועל משפחתינו, אבל החרדה והבהלה לצערנו לא תורמת ולא מחזקת אותנו, אלא להיפך, פעילות מרובה יכולה להסיח דעתנו והרי ברור שגוף ונפש אחד הם. מקווה מאד שהשקט יחזור במהרה. אמן!