יוזמה חשובה: האם עיריית באר שבע תמצא את הפתרון לאלימות כלפי נשים?

ביום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים שיתקיים בשבוע הבא (05.12), אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף עם עיריית באר שבע תקיים תחרות נושאת פרסים לקידום מיזמים בנושא. התחרות פתוחה לקהל והמיזמים יעסקו בפיתוח כלים פרקטיים לעידוד מעורבות של גברים במאבק נגד האלימות. התחרות ממשיכה את המדיניות של המשרד להוגנות מגדרית באוניברסיטת בן גוריון, שהציבה לעצמה מטרה לפתח גבריות מיטיבה ושיתוף פעולה של נשים וגברים במאבק באלימות כלפי נשים.

המשרד פועל כבר שבע שנים באוניברסיטה ומקדיש את היום הזה כל שנה למטרה שונה כחלק מהמאבק באלימות כלפי נשים. בשנים האחרונות הוקדש היום לטיפול בנושאים כמו: תמרורי אזהרה לאלימות במשפחה, הטרדות מיניות באקדמיה וקידום של נשים במקצועות המדע והטכנולוגיה. השנה בפעם הראשונה מאז שנוסדה, המשרד פונה לפעילות של שיתוף ציבור, בדגש על שותפות עם גברים במאבק. הללי פינסון, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית מספרת מאיפה הגיע הרעיון: "מתוך הבנה שהמאבק באלימות כלפי נשים לא יכול להיות רק של נשים צריך לעשות מאבק חברתי כולל, צריך לייצר תודעה והבנה של גברים שהם חלק מהמאבק הזה. גם לתת להם הבנה של מה זה אומר אלימות כלפי נשים. אלימות כלפי נשים זה לא רק רצח ואיך הדברים האלה קורים גם במיקרו, ואיך יש אסקלציה של דברים שאולי אנחנו מנפנפים."

הללי סיפרה לנו עוד על האירוע והמטרות שלו: "עשינו משהו שלא עשינו מתקופת הקורונה אבל זה שיתוף פעולה יחד עם יריית באר שבע ויחד עם פחות או יותר כל ארגוני הנשים בעיר ומרכז היזמות של בן גוריון ויצרנו שותפות סביב הנושא הזה, יש חלק אחד שהוא יותר במתכונת של כנס האירוע יהיה בנוכחות נשיא האוניברסיטה וראש העיר.החלק השני הוא יותר פרקטי ובו אנחנו רוצים שיפתחו יוזמות שיעזרו לגברים לתת מענה כשהם רואים אלימות כלפי נשים, איך לפעול כי הרבה פעמים אתה רואה משהו ושואל את  עצמך מה אני אתערב. אנחנו גם מציעים בעצם עזרה למנצחים, ההאקתון כמו כל אחד כזה מלווה ע"י מנטורים שילוו את הקבוצות השונות ואז אחרי זה יהיה פרזנטציה ושיפוט. הפרוייקט הזוכה יקבל תוכנית אקסלרציה לשנה"

האם מדובר בפינק וואשינג?

(פינק וואשניג או טיוח ורוד - מתייחס לפרקטיקה של שימוש בערכים פרוגרסיביים או ליברלים כדי לטייח חוסר בהתנגדות אמיתית לאלימות מגדרית או אחרת)

"הפעילות שלנו היא לא וואשינג אלא להפך. החשיבה היא להיות אקטיביים ובאמת למצוא פתרונות, אם לא נסתכל על התופעה של אלימות נשים כתופעה חברתית שכחברה יש לנו אחריות למגר אותה אז אנחנו לא נמגר אותה. אני חושבת שבמציאות הישראלית בכלל, גם בחברה היהודית והערבית יש מאוד דגש על בניית גבריות מאצ'ואיסטית; גברים לא בוכים, גברים לא מראים רגשות וגברים צריכים להדחיק הכל. אנחנו יודעים מחקרית שיש קשר בין בנייה של גבריות מהסוג הזה לאלימות. הבקבוק צריך להתפוצץ ויש וחלק מהאתגר שלנו בחברה בישראל זה להציע כיוונים ואלטרנטיבות אחרות להתמודד עם רגשות כעסים והחיים המורכבים והקשים שיש פה"