אם תשאלו את תושבי באר שבע, אירועים שמבינים דבר או שניים באווירה טובה תמיד מתקבלים פה בחיבוק גדול, ושלושת הימים האחרונים במתחם "ביג איסט" הוכחו בדיוק ככה. פסטיבל אוקטוברפסט הגיע לעיר והביא איתו ניחוחות של חו"ל, נהרות של בירה קרה, המוני אנשים מחויכים ובעיקר המון, המון מה לאכול. לקחתי לעצמי שלושה ימים לטייל בין הדוכנים, לטעום, להקשיב ולהרגיש מקרוב את הדופק של הפסטיבל. הנה החוויה שלי ממה שהלך שם.

ערבים קרירים, אלפי חיוכים וים של בירות

שיוט בין הדוכנים בשני הערבים הראשונים של הפסטיבל סיפק בדיוק את מה שמצפים מפסטיבל אמיתי: מזג אוויר מושלם, אווירה תוססת וקהל עצום שמילא את המתחם. הדוכנים הציעו חגיגה של טעמים  - החל מהנקניקיות המיוחדות של השף מושיק רוט, דרך עוף הפופקורן הפריך של השף אהרוני, ועד לצ'וריטוס המושחתים לא רחוק מהמתוקים של גלידה באר שבע, מנות בשר עסיסיות לצד צ'יפס עמוס בגבינה בולגרית מלמעלה. היו שם אפילו פסטות ופתרונות יצירתיים לכל רעב.

גולת הכותרת הקולינרית הייתה כמובן מגוון עצום של בירות שזרמו כמים, שסגרו פינה בצורה מושלמת עם כל ביס. המקום היחיד שפחות הרשים בתוך כל השפע הזה היה דוכן הכנאפה - שלצערי נתן חוויה של קרם במקום מרקם וטעם של גבינה אמיתית. נו טוב, אי אפשר להצליח בהכל.

"מועדון הקצב" שורף את הבמה (אבל איפה רואים משהו?)

מבחינת ההופעות, האירוע של היום השני נפתח באנרגיות שיא עם מועדון הקצב של אביהו פנחסוב. "המשוגע" שעלה להופעה פשוט טיפס על הבמה ועל הקהל, והרים את האווירה לשמיים. עם זאת, היה לזה מחיר קטן: למי שעמד מרחוק היה קשה מאוד לראות את המתרחש כי ההסתרה הייתה מלאה. למרות זאת, האנרגיות עשו את שלהן ואי אפשר היה להישאר אדישים לקצב.

שישי בצהריים: שרב של 31 מעלות, מחצלות ודיג'יי אהרוני

ביום שישי הפסטיבל שינה פנים. השמש של באר שבע החליטה לתת פייט רציני עם 31 מעלות חמות במיוחד בצהרי היום. אמנם היה חם להסתובב בין הדוכנים, אבל הקהל הבאר שבעי לא נתן לזה להשבית את השמחה. מראות של אנשים יושבים על מחצלות ברחבי המתחם, לוגמים בירה קרה, נהנים ממוזיקה טובה שתיקשר השף אהרוני (שעבר עמדה ונתן סט מוזיקלי מעולה) - הוכיחו שהאווירה חזקה יותר מהחום. אנשים נשרפו אולי קצת מהשמש, אבל בעיקר נהנו והשתזפו באווירה טובה עם להקת השמחות.

בשורה התחתונה: אוקטוברפסט בבאר שבע הוכיח שיש פה פוטנציאל אדיר לפסטיבלים פתוחים שמשלבים אוכל טוב, אלכוהול איכותי ותרבות. החוויה הכוללת הייתה צבעונית, חיה, מפרגנת ובעיקר כזו שעושה חשק לעוד. שאלה אחת שעלתה שוב ושוב גם בקרב הציבור: למה צריך לשלם כניסה של 25 ש"ח, ולא להתרווח על כניסה חינמית לפסטיבל, שגם ככה בו משלמים יפה על אוכל ושתייה -למה לא מגיע לנו קצת כניסת חופש?

נתראה בשנה הבאה!