אחרי שבע שנים: מוריה שהם נפרדת מניהול בית הספר כלניות

מסע של שבע שנים הגיע לערב אחד של פרידה. במסעדת קותאי התכנסו צוות המורים והעובדים של בית הספר כלניות, לצד משפחתה הקרובה של מנהלת בית הספר, מוריה, שפרשה לפנסיה מוקדמת לאחר שהובילה את בית הספר מאז הקמתו לפני שבע שנים.

האווירה לאורך הערב הייתה חמה, שמחה ומרגשת. לצד רגעים של צחוק והתרגשות, נשמעו ברכות אישיות שנגעו בסיפור המשותף של מוריה והצוות, ובעיקר המחישו עד כמה הצליחה להשפיע על האנשים שסביבה מקצועית ואישית כאחד.

אחד הרגעים המרגשים בערב היה הענקת שי אישי למוריה, שרשרת שעליה תליונים בעלי משמעות סמלית, ובהם כלנית, לב ופרפר. כל אחד מהתליונים נשא עמו משמעות משלו, אך יחד הם סיפרו את הסיפור של הדרך: בית הספר שהקימה והובילה, הלב שהביאה לתפקידה, והשינוי והצמיחה שהתרחשו לאורך השנים.

יהודה, אב הבית, סיפר על מנהלת שידעה לשלב בין מנהיגות לבין אנושיות: "היית מנהלת שידעה לדרוש כשצריך, להקשיב כשצריך ובעיקר לראות את האדם שמאחורי התפקיד - לראות אותי. הצלחת לגרום לי להרגיש שהעבודה שלי היא הדבר הכי חשוב בבית הספר".

גם חפצי, סגנית המנהלת, עמדה בדבריה על אחת התכונות שאפיינו את מוריה לאורך השנים  - היכולת לבחור בטוב גם ברגעים מורכבים: "גם כשקשה, גם כשטועים, גם כשמשהו מאכזב, את איכשהו מצליחה לראות את הטוב.... זו בחירה. בחירה להאמין באדם, בחירה לדון לכף זכות, בחירה לסלוח" סיפר בחיוך.

בדבריה שלה בחרה מוריה להתחבר לשירתו האחרונה של משה רבנו, מנהיג ומחנך הדור, ברגע של פרידה מעם ישראל. הבחירה בדמותו של משה הייתה טבעית למעמד שבו היא מסיימת פרק משמעותי בחייה המקצועיים, לאחר שנים של הנהגה, עשייה וחינוך.

ברוח הימים של חשבון נפש, הודיה וסליחה, הודתה מוריה לצוות ולבני משפחתה על הדרך המשותפת, על התמיכה ועל האמון. לצד ההודיה, היא גם ביקשה סליחה: אם בשל העומס והאינטנסיביות של התפקיד היו רגעים שבהם פגעה, פספסה או לא הצליחה להיות שם כפי שרצתה.

הערב כלל גם מופע סטנד אפ של אייל נרדי, שהפך את סיפור הפרידה לחגיגה אישית ומשעשעת. נרדי העלה מופע מקורי שנכתב במיוחד עבור מוריה, ושילב בו פרטים אישיים ומקצועיים המאפיינים אותה ואת שנותיה כמנהלת. ההומור, ההיכרות האישית והפרטים הקטנים הפכו את המופע לאחד מרגעי השיא של הערב.