"לחם, עבודה!": המכשול בדרך לפיתוח אזור באר שבע והנגב

אזור הנגב מהווה כ-60% משטח מדינת ישראל, אך מרבית האוכלוסייה מרוכזת באזור גוש דן, וגם כך למעלה מ-50% מוקדי התעסוקה, כך לפי בדיקה כלכלית שערך מכון גיאוקרטוגרפיה לגבי הצפי לעתיד של איזור באר שבע והנגב. הבדיקה נערכה באמצעות  ד"ר רינה דגני, מנכ"ל מכון גיאוקרטוגרפיה, מתכננת ערים ומומחית לכלכלה עירונית, לפיה יותר מ-50 אחוזים מהפעילות התעסוקתית במדינת ישראל מתרכזת ב"מדינת תל אביב", כ-30 אחוזים נוספים באיזור חיפה והגליל, ואילו המחצית הדרומית של מדינת ישראל נהנית בקושי רב מכ-15% ממוקדי התעסוקה.

לחם, עבודה!

ד"ר דגני מסבירה כי במהלך העשור הקרוב מתוכננת בנייה מואצת של למעלה מ-150 אלף יחידות דיור בדרום הארץ, הן במסגרת תכנית מחיר למשתכן והן הסכמי הגג. זו הזדמנות פז לא רק להביא אוכלוסיות חזקות ממרכז הארץ לדרום, אלא גם להפוך אותו למטרופולין תעסוקתי משמעותי.

לדברי ד"ר דגני, אמנם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי לטובה בבאר שבע עם הנהגה עירונית נמרצת, ועם שיפור במקומות התעסוקה, הן בכמות והן באיכות. אלא שלדבריה, מצוקת התעסוקה עלולה להחריף אם וכאשר ימומשו הסכמי הגג של הממשלה ברחבי הארץ. הסיבה נטועה בכך שחלק נכבד מהבנייה העתידית לעסקים תתמקד דווקא במרכז הארץ, שם קיימים עודף שטחי תעסוקה, בשעה שחלקו של איזור באר שבע והנגב ייפחת עוד יותר ביחס להיום.

מצב העסקים בבאר שבע לא פשוט, 1,097 עסקים נסגרו בשנת 2017 לעומת 899 שנפתחו, ו-15.1% מהעסקים נתונים בסכנת סגירה. גם השכר הממוצע החודשי בבאר שבע נמוך יותר, 7,768 בבאר שבע לעומת 9,886 תל אביב, מנגד, מגורים זולים בהרבה בבאר שבע מאשר בתל אביב. ועדיין, תעסוקה היא גורם מרכזי במעבר של אוכלוסייה מהדרום למרכז, כאשר למעלה מ-50% ממוקדי התעסוקה ממוקמים באזור המרכז. זו אחת הסיבות שיכולה להסביר את ההגירה השלילית ממנה סובלת באר שבע - בשנת 2016 עזבו את העיר 5,423 תושבים, ו-4,060 נוספו, מה שמותיר את באר שבע עם מאזן הגירה שלילי של 1,363 תושבים. נראה כי למרות ההתפתחות האדירה של העיר, תנופת הבנייה ובניית מרכזי הקניות, הבילוי והפנאי, עוד נדרש מאמץ רב בתחום התעסוקה כדי להפוך את באר שבע למטרופולין.

לפתח תעסוקה בדרום

לדברי ד"ר דגני, על הממשלה לתעדף מרכזי תעסוקה בדרום הארץ במקום בגוש דן כדי לשפר את המצב הקיים. הקמת מטרופולין תעסוקתי גדול במרווח שבין באר שבע לאשקלון, שישרת את תושבי הנגב, ויכלול בתוכו שילוב של מרכזי מסחר עם מגדלי משרדים, כולל חברות הייטק, בעלי מקצועות חופשיים וכו', כמקובל בגוש דן, החלטה זו תביא למהפך המיוחל, ותביא אוכלוסיות חזקות לדרום, שיאיישו הן את הפרוייקטים של מחיר למשתכן והן את הסכמי הגג, ויהוו "שובר שיוויון" משמעותי ביותר.

יש לפתח צמודי קרקע באזור באר שבע ולדאוג לתחבורה ציבורית ראויה

רון בוכמן, מנכ"ל חברת "חסין אש" מבאר שבע, מאמין בפריחה הכלכלית של באר שבע והדרום. לדבריו יש לכך תשתית, והראיה לכך הינה השגשוג ללא תקדים ממנו נהנית לאחרונה בית הנגב. מנגד, הוא מציין כי יש להמשיך לפתח את אזור באר שבע והנגב המערבי, לצד פיתוח יישובי הלווין צמודי הקרקע דוגמת להבים, עומר ומיתר ובד בבד לקדם שכונות צמודות קרקע נוספות בבאר שבע הנהנית, כידוע מעתודות קרקע גדולות. החיבור, מדגיש בוכמן, בין אוכלוסיה חזקה ואיכותית לבין בנייה עמידה בפגעי הזמן, יסייעו למיצוב הנגב ובאר שבע כחלק מתוכנית הנדל"ן הכוללת.

יחי ההבדל הקטן

שמאי המקרקעין והמשפטן ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מוסיף לכך ואומר כי המפתח לשיפור המצב נטוע בתחבורה ציבורית טובה, איכותית, נגישה ומהירה, כפי שמקובל בכל מדינות המערב. במטרופולין לונדון לדוגמה, שגודלו כמרחב בין באר שבע לאשדוד, מגיעים מאות אלפים לעבודה באמצעות תחבורה יעילה, אף שהם מתגוררים רחוק יותר מאשר המרחק היחסי בין ב"ש לתל אביב. "ההבדל הקטן", אומר כהן, הינו בכך שאותו מטרופולין מרושת ברשת יוצאת מן הכלל של מערכת היסעים המונית, הכוללת רכבות מהירות, רכבות תחתיות, שאטלים, אוטובוסים מהירים ועוד. ברגע שתהיה מערכת כזו שתחבר את הנגב עם גוש דן, וללא צורך להחליף כל העת אוטובוסים ורכבות, ניתן יהיה בנקל להתגורר בבאר שבע ולעבוד בתל אביב ולהיפך.