מעמדה של קרנית בתביעות פיצויים בגין תאונות דרכים והמצבים שבהם ניתן לפנות אליה

קרנית היא גוף סטטוטורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ותפקידה המרכזי הוא לדאוג לכך שנפגעי גוף בתאונות דרכים לא יישארו ללא פיצוי רק מפני שאין חברת ביטוח שניתן לתבוע. כלומר, קרנית אינה "עוד חברת ביטוח", אלא מנגנון ציבורי ייעודי אשר נכנס לתמונה במצבים חריגים שבהם מנגנון ביטוח החובה הרגיל אינו מספק מענה.

מוגש מטעם המרכז לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

מתי ניתן לפנות לקרנית?

הכלל הוא שפנייה לקרנית רלוונטית בעיקר כאשר אין מבטח חובה שניתן להיפרע ממנו. המקרים המוכרים ביותר הם תאונות פגע וברח, שבהן לא ניתן לזהות את הנהג או את הרכב הפוגע; תאונות שבהן הנהג הפוגע נסע ללא ביטוח חובה בתוקף; ומקרים שבהם חברת הביטוח הרלוונטית נמצאת בפירוק או אינה מסוגלת לעמוד בחבותה.

עם זאת, חשוב להדגיש, קרנית אינה מחליפה את חברת הביטוח בכל מקרה שבו יש קושי בתביעה. אם קיימת חברת ביטוח חובה תקפה וברורה, התביעה אמורה להתנהל מולה. קרנית נועדה למצבים שבהם אין כתובת ביטוחית רגילה, ולא למצבים שבהם הנפגע מעדיף מסלול אחר או מבקש לעקוף מחלוקת רגילה מול מבטחת.

בתביעות שבהן עולה האפשרות לפנות לקרנית, אנו רואים לא פעם שהשלב הראשון הוא דווקא בירור עובדתי יסודי של נסיבות התאונה. במקרים מסוג זה, שאלות כמו האם ניתן לזהות את הרכב, האם היה ביטוח חובה בתוקף ומיהו הנהג בפועל, אינן רק פרטים טכניים אלא נקודת המוצא לקביעה אם קרנית היא אכן הכתובת המתאימה להגשת התביעה.

תאונת פגע וברח - המקרה הקלאסי

המקרה המובהק ביותר לפנייה לקרנית הוא תאונת פגע וברח. למשל, הולך רגל אשר נפגע מרכב שנמלט מהמקום, רוכב אופניים שנפגע מרכב שלא אותר, או נהג שנפגע מרכב שפגע בו ונעלם בלי להשאיר פרטים. במקרים כאלה, הנפגע אינו יכול לפנות לחברת ביטוח של הרכב הפוגע, משום שזהותו אינה ידועה. לכן קרנית עשויה להיכנס בנעליו של המבטח החסר.

בתיקי פגע וברח ישנה חשיבות מיוחדת להוכיח שהנפגע עשה מאמץ סביר לאתר את הרכב או את הנהג הפוגע. כלומר, לא מספיק לומר בדיעבד "לא לקחתי פרטים". ישנה משמעות לדיווח למשטרה, איסוף פרטי עדים, ניסיון לאתר מצלמות, תיעוד מקום התאונה ופנייה סמוכה ככל האפשר לטיפול רפואי. כל אלה מחזקים את הטענה שאכן מדובר בתאונה שבה לא ניתן היה לזהות את הגורם הפוגע.

רכב ללא ביטוח חובה

מצב נוסף שבו ניתן לפנות לקרנית הוא כאשר הרכב הפוגע נסע ללא ביטוח חובה תקף. כאן ההבחנה המרכזית היא בין נפגע תמים לבין מי שיצר את המחדל הביטוחי. הולך רגל שנפגע מרכב לא מבוטח, או נוסע שלא ידע ולא היה צריך לדעת שאין ביטוח חובה, עשויים להיות זכאים לפיצוי מקרנית. לעומת זאת, נהג שנהג בעצמו ללא ביטוח חובה נמצא במצב שונה לחלוטין, ובמקרים רבים לא יהיה זכאי לפיצוי מקרנית בגין נזקיו שלו.

ההיגיון ברור, קרנית נועדה להגן על נפגעים שלא אמורים לשלם את המחיר על מחדל ביטוחי של אחר, ולא לשמש רשת ביטחון למי שבחר לנהוג ללא ביטוח חובה.

כאשר בוחנים תביעות נגד קרנית, אנו נתקלים לעיתים קרובות במחלוקות סביב השאלה אם הנפגע ידע או היה צריך לדעת על היעדר ביטוח החובה, או האם נעשו פעולות סבירות לאיתור הרכב הפוגע. בתיקים מסוג זה, התנהלות הנפגע בזמן אמת והמסמכים שנאספו סמוך לתאונה עשויים להיות בעלי משקל משמעותי כבר בשלב בירור הזכאות, עוד לפני בחינת היקף הנזק שנגרם.

מה ניתן לתבוע מקרנית?

תביעה נגד קרנית עוסקת בנזקי גוף בלבד. היא אינה מיועדת לפצות על נזקי רכוש, תיקון רכב, ירידת ערך, גרירה או הפסד רכושי אחר. כאשר קיימת זכאות, הפיצוי נבחן לפי ראשי הנזק המקובלים בתביעות תאונות דרכים: כאב וסבל, הפסדי שכר, פגיעה בכושר השתכרות, הוצאות רפואיות, נסיעות, עזרת צד שלישי ונזקים נוספים בהתאם לחומרת הפגיעה ולנסיבות האישיות של הנפגע.

לסיכום

קרנית היא כתובת מרכזית וחשובה במערכת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך היא אינה הכתובת העיקרית והבלעדית בכל תאונה. מעמדה הוא של קרן ייעודית שנכנסת לתמונה כאשר אין מבטח חובה שניתן לתבוע, בעיקר בתאונות פגע וברח, בתאונות עם רכב לא מבוטח, או כאשר חברת הביטוח אינה יכולה לשלם. לכן, לפני שפונים לקרנית, חשוב לבדוק היטב מי הנפגע, מי הנהג, האם היה ביטוח חובה, האם ניתן לזהות את הרכב הפוגע, ומה נעשה בזמן אמת כדי לתעד את התאונה. בתיקים כאלה, דיוק עובדתי ומשפטי כבר בתחילת הדרך עשוי להיות ההבדל בין דחיית התביעה לבין קבלת פיצוי משמעותי.

מאמר זה הוכן על ידי המרכז לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, הפועל להנגשת מידע משפטי בתחום נזקי הגוף ותאונות הדרכים. המרכז מנוהל על ידי עו"ד שחר זמלר, והתוכן שלפניכם נשען על ניסיון מצטבר בטיפול בתביעות המתנהלות מול חברות הביטוח, קרנית וגורמים נוספים בהתאם לנסיבות כל מקרה