"הקראטה זה דרך חיים"

עולם הקראטה מתפתח כל הזמן, גם כאן בבאר שבע ילדות וילדים רבים רואים באומנויות הלחימה מקום של ביטוי עצמי, אמצעי לפיתוח יכולות פיזיות ומנטליות, מקום מפגש חברתי וספורט ממנו הם פשוט נהנים. שוחחנו ב'באר שבע נט' עם נופר עיני מבאר שבע, מדריכת קראטה לילדים שגם מתכננת להקים בקרוב קבוצת קראטה לנשים בעיר.

נופר עיני, בת 28, תושבת באר שבע בשנים האחרונות, כיום מדריכת קראטה ואמנויות לחימה טיפוליות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולילדים על הספקטרום האוטיסטי. נופר נכנסה לעולם הקראטה עוד כשהייתה ילדה בעצמה בגיל 12, אז למדה בחדרה ועדיין מגיעה להתאמן שם, היא שייכת לארגון i-skif  המלמד בשיטת שוטוקאן אצל המורה ד"ר אבי קלאו. אחרי הצבא עבדה נופר בתחום החינוך, עשתה תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי והתמקצעה בתחום. בשנים האחרונות פתחה נופר שני מועדוני קראטה, בבאר שבע ובעומר, בהם היא מלמדת ילדים בגילאי 4-15 קראטה בשיטה מיוחדת כשהיא מתאימה את ההוראה לצרכי הילדים. כך היא משלבת בקבוצות שלה ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים, ילדים על הספקטרום האוטיסטי והפרעות קשב וריכוז ומציעה להם אימונים באומנויות לחימה טיפוליות.

"האוריינטציה לחינוך המיוחד הגיעה מהשטח, מתוך צורך של אנשים בשילוב הילדים שלהם בספורט הזה, קבוצה של הורים פנתה אליי וביקשה מסגרת שמותאמת לצרכים של הילדים שלהם", סיפרה נופר ל'באר שבע נט', "יש לי בקבוצות ילדים כן על הספקטרום ולא, ילדים עם ובלי בעיות קשב וריכוז, הקבוצות פתוחות לכולם. אחד מהערכים החשובים בעיני הוא לאפשר לכולם הזדמנות שווה, כולם יכולים ללמוד קראטה".

ספרי על השיטה והדרך בה את מלמדת קראטה

"אחרי השחרור התחלתי לפתוח את הקבוצות הראשונות לילדים על הרצף האוטיסטי שהיו הקבוצה הראשונה שאימנתי. הקבוצות עצמן מעורבות, משולבות ופתוחות לכולם. הבנתי שהקראטה מתאים לכולם ולכולן והתחלתי להנגיש את דרך ההוראה לצרכים של ילדים על הרצף ועם הפרעות קשב וריכוז. אני משתמשת בעזרים ובסדר אימון מסוים, כמדריכה חשוב לי תמיד להתאים את האימון לקבוצה שנמצאת איתי, אם זה ברמת הקושי של התרגילים או עבודה על טכניקה... אני משתמשת במאפיינים שיש לכל קבוצת ילדים, כך למשל אני יודעת מה המנגנונים של קשב וריכוז ועוזרת להם לשפר את היכולות שלהם, מבחינת פיזיות, קואורדינציה, ויסות רגשי. אני בעצמי עם בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות, אז הקראטה עזר לי בפן הלימודי והחברתי וגם לאורך החיים".

השילוב בין ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים חשוב בעיניך?

"זה הדבר הכי נכון לעשות, זה שאני ילד על הרצף לא אומר שאני לא יכול ליהנות בפעילויות פנאי או להיות ספורטאי טוב. לפני כמה שנים קיבלתי טלפון מאימא שרצתה לרשום את הילד שלה אבל היא שמעה שיש ילדים גם על הרצף האוטיסטי בקבוצה והיא חששה... אמרתי לה שאני לא בוחרת מי מגיע, מי שרוצה ללמוד קראטה יהיה כאן. היום הילד שלה מתאמן אצלי ומפתח קשרים מאוד טובים עם חבריו לקבוצה. אנשים הבינו שזה הדבר הכי טבעי שיכול לקרות, הערך של כל אחד מהמשתתפים במסגרת שלנו מאוד גדול, עם או בלי צרכים מיוחדים".

-

"המסגרת שהם רוצים להיות בה"

נופר מדריכה קראטה בקבוצות קטנות לפי גילאים, מגיל 4 ועד כיתה א', וילדים בכיתות א' עד י'. מבחינתה המענה לצרכים של כל ילד וילדה מתחיל בגודל הקבוצה ומכאן חשיבות הקבוצות הקטנות. "קראטה יכול לשמש ככלי טיפולי לכל אחד, גם לילדים עם צרכים מיוחדים וגם לאנשים ללא ההבחנות האלה. לכן כשילדים מתמידים בספורט הזה לאורך זמן זה מעיד על האופי שלהם, נותן להם ביטחון, מרגיע וגם מחזק מבחינה פיזית", נופר מסבירה. מעבר לקבוצות שהיא מדריכה נופר גם מעבירה פעילויות במסגרות חינוכיות בבתי ספר באזור כתכניות העשרה לתלמידים. מבחינתה המהות של הקראטה היא דרך חיים, לאו דווקא בצורה תחרותית: "הילדים נמצאים במסגרת שנותנת להם את המקום לראות ולהרגיש שהם חלק ממשהו גדול מהם, זה מה שנותן את המוטיבציה, לאו דווקא התחרויות. מי שיעמוד בתנאים המקצועיים וירצה להתחרות כמובן יזכה לתמיכה ממני, אבל מבחינתי האימונים ביומיום הם עבורנו כדרך חיים, ילדים מגיעים כי הם צריכים מענה חברתי ואת הפעילות הפיזית שתקדם אותם".

ספרי על סיפור מרגש או מיוחד שזכור לך מאימון הילדים

"כל אימון הוא סיפור. היה לי ילד למשל שהיה דופק את הידיים בקיר, יוצא מהאימון וטורק את הדלת ואחרי קצת יותר משנה בקבוצה הוא הפסיק עם ההתנהגויות האלה. או ילד שכל הזמן שיתף שבבית הספר הוא כועס וזורק כיסאות... והוא סיפר שבגלל שהוא מצליח באימונים גם כל היום שלו היה טוב יותר כי הוא התפרץ פחות. הילדים האלה מקבלים מעטפת טיפולית רחבה והקראטה נותן להם את המענים שלא מקבלים בטיפול קלאסי. זה לא ריפוי בעיסוק או פגישה עם פסיכולוגית, זו מסגרת שמגיע להם להיות בה, שהם רוצים להיות בה. אני כמדריכה אתאים את הקראטה אליהם, מבחינתי כולנו מתמודדים עם האופי של עצמנו מידי יום, לא משנה אם יש לנו צרכים מיוחדים או לא. רואים את ההתפתחות שלהם, יש ילדים שגם עוזרים לי בחלקים מסוימים להעביר את האימון, היו כאן בעבר מורים מיפן ושוויץ שביקרו והכירו את המתאמנים וזה גם היה חשוב עבורם".

איך עברה עליכם תקופת הקורונה?

"בתקופה של הקורונה היינו חודשיים וחצי בבית, עשינו אימונים מקוונים פעמיים ביום בזום. היה משהו מאוד מרגש בחוויה הזו עם הילדים שמגיעים יום יום לאימון או שניים בזום. למרות שהם בבית הם לובשים את החליפה, ההורים סידרו להם מרחב, פינו להם את המחשב כדי שהם יוכלו לעשות מה שהם אוהבים... מבחינתי זה לא היה מובן מאליו, אותי כמדריכה שלהם זה מאוד ריגש ונתן לי המון השראה. הרבה הורים אמרו שלפעמים זה היה הדבר היחיד שהשאיר את הילדים בשגרה, זה לא מובן מאילו ומאוד מרגש. לאחרונה חזרנו להתאמן בצורה מסודרת בהתאם להנחיות וההגבלות, הקבוצות קטנות יותר כדי שיתאימו להנחיות החדשות... אנחנו ממשיכים להתאמן גם בקיץ".

-

דוחפת את הנשים קדימה

מעבר להיותה מדריכת קראטה לילדים, לאחרונה נופר זיהתה ביקוש לכך גם מצד נשים בבאר שבע. היא העבירה בעבר מספר סדנאות ואירועים קהילתיים בקראטה בשכונה והבינה שהביקוש קיים. "המטרה שלי היא שגם נשים, חוץ מהילדים והילדות, יקבלו מה שאני קיבלתי מהקראטה, להעביר את זה הלאה. לכן אני פותחת קבוצת קראטה נשים בבאר שבע", שיתפה נופר. היא גדלה בעולם הזה מאז שהייתה בת 12 ומספרת שלה, כילדה עם בעיות קשב וריכוז, הספורט עזר במגוון תחומים בחיים. "באומנויות לחימה האפשרות שלך כאישה לפרוח היא עצומה, אין גבולות. החוויה שלי כאישה בעולם הזה טובה מאוד, לא סתם אני שם יותר ממחצית מחיי".

את רואה היענות מצד נשים בעיר להתנסות בעולם הזה?

"נשים לא באות להתאמן בהכרח כדי ללמוד להגן על עצמן כי הן חוששות שיש עליהן איום, אלא כי הן מתחברות לספורט, מתחברות לזה שהמדריכה שלהן אישה. לעבודה עם נערות וילדות יש ערך גדול בעיני, זו דוגמה אישית לבנות בספורט ובאומנויות לחימה באופן כללי. יש כאן חשיבות עבור הנשים לעשות ספורט שהוא כיף וטוב להן, לא משנה כמה אמרו לך שזה ספורט של בנים או שאת בן בעצמך. את מתאמנת ומתייחסים אלייך כמו כולם, מסתכלים על היכולות שלך. כשבנות מתאמנות הן עושות את זה בצורה מדהימה, הן באות עם מוטיבציה גדולה, מוכשרות וקולטות מהר מאוד. אם מישהי מגיעה עם צורך ספציפי כי היא עברה חוויה כלשהי, האימון מאפשר לה תחושה של שליטה, מעודד מסוגלות ומחזק את הערך העצמי. כאישה בעולם הזה אני יודעת להגיד שהרבה מההתמודדויות שלי בחיים מושפעות ממה שלמדתי בקראטה. לא כי למדתי איך לתת אגרוף או להגן על עצמי, אלא כי קיבלתי בוסט גדול לביטחון העצמי שלי והבנתי מה אני שווה, חוויתי הצלחות. את חווה סביבה בטוחה שמקדמת אותך וזה בסוף מה שאני מנסה לתת למתאמנות שלי, לדחוף אותן קדימה".