הספר "הפועל באר שבע: ביוגרפיה" על המדפים: "עוסק בלב הקשר בין אוהד לקבוצה"

ההצלחה של הפועל באר שבע בשנים האחרונות מתבטאת בכמה וכמה היבטים. בין ההצלחות המקצועית על הדשא ועד לשינוי שהקבוצה ערכה בפן החברתי בעיר, פילסה עצמה הפועל באר שבע גם לתחום שעלול להפתיע רבים: הספרות העברית. במהלך השנים האחרונות, הושקו מספר ספרים אשר עוסקים בקבוצה מבירת הנגב. האחרון שבהם הוא "הפועל באר שבע: ביוגרפיה" אותו כתב שאול אדר והושק בשבועות האחרונים.

הספר מוגדר כ"מכתב אהבה" של שאול לקבוצתו, הפועל באר שבע. מדובר ב-310 עמודים אשר מגוללים בתוכם את סיפורה של הקבוצה האדומה ושל העיר באר שבע מבעד לעיניו של אדר, שנולד בעיר ושהוא, איך לא, גם אוהד שרוף של הקבוצה. אדר מתאר את תולדות הפועל באר שבע החל בימיה הראשונים, דרך אליפויות שנות השבעים, הדעיכה שאחריהן וארבעים שנות המדבר הבאות, וכלה בתור הזהב של הפועל באר שבע מאז רכשה אלונה ברקת את הקבוצה ועד היום.

בראיון ל"באר שבע נט" מספר אדר, שליווה את הקבוצה בשנותיה היפות בשנות השבעים עת חגגה שתי אליפויות רצופות, על מה בעצם מספר הפרויקט שלו: "הספר מתאר את ההיסטוריה של הפועל באר שבע תוך דגש על תור הזהב של שלושת האליפויות האחרונות אבל עיקרו הוא בחינת הקשר בין הקבוצה לעיר - מה הופך את הפועל באר שבע לקבוצה באר שבעית?. אני מתאר את העיר, הארכיטקטורה שלה, התושבים ואת שנות ילדותי והקשר עם הפועל באר שבע. הנקודות המרכזיות הן אליפויות שנות השבעים, הגביע, השנים הרעות והגורמים שהביאו לפריחה הנוכחית: האוהדים, אלונה, ברדה, טרנר ובכר"

אם חשבתם שמדובר בתיאור של השנים האחרונות – אדר ממהר לתקן: "אני מתחיל עם הקרב על באר שבע במלחמת העולם הראשונה שבעקבותיו בעצם נותרה באר שבע המנדטורית מאחור בעוד ישובים כמו תל אביב, חיפה ירושלים וגם מקומות קטנים בהרבה זינקו קדימה. באר שבע הייתה כפר ערבי לא מפותח שלא עניין את הבריטים או ראשי הממסד הציוני והפער הזה נותר בצורה זו או אחרת עד היום"

כמה זמן לקח תהליך הכתיבה?

"התחלתי לחשוב על כתיבת הספר כבר במהלך עונת האליפות השלישית והחלטתי לכתוב אותו כשג'ון אוגו הבקיע מול מכבי תל אביב. לשמחתי הפרויקט התעכב וכך יכולתי להכניס את האליפות החמישית לספר. אספתי חומרים במשך כשנה ותהליך הכתיבה עצמו היה מהיר מאוד. רק כחודש בקיץ האחרון. הספר היה כתוב לי בראש הרבה זמן"

אמנם בוודאי קשה לבחור, אך בכל זאת – תנסה לציין פרק או קטע אחד שאסור לאוהדי באר שבע בתכלית האיסור לפספס

"אחד הפרקים המשמעותיים ביותר הוא הפרק שמתאר את התארגנות האוהדים ששינתה את פני היציע ותרבות העידוד בבאר שבע בתחילת המאה הנוכחית. המאבק בין שער 5 וילדי האינטרנט לשער 2 שהסתיים בהפיכת הקהל לסובלני ותומך. הפרק חשוב כל כך כי הוא מראה שהמהפך של הפועל באר שבע התחיל ביוזמה מקומית של אנשים צעירים החליטו לשנות התנהגות מזיקה. שער 2 כבר לא קיים אבל תמיד יש סכנה לחזור לשם כפי שראינו העונה ולכן המסר הוא אותו מסר: הפועל באר שבע החלה במסע הגדול שלה רק אחרי שהקהל הפך לטוב יותר. זו נקודה שרלוונטית גם עבור תושבי העיר בכלל. יש הרבה בעיות ואפליה ממסדית אבל גם תושבי העיר צריכים לחשוב קודם כל איך הם משפרים את המצב בעצמם והדוגמה של אותם אוהדים תקפה לכל תחום בחיים".

במה מיוחד הספר שלך מספרים דומים שהושקו בשנים האחרונות?
"לא יצא לי לקרוא את הספרים האחרונים, אבל הבנתי שאחד מהם הוא רומן והשני אלבום כך שאין קשר. הספר שלי הוא ספר היסטוריה מנקודת מבט אישית והוא מספר את סיפורה של הקבוצה והעיר באופן מעמיק. למשל, יש פרק שלם על אצטדיון טרנר ובו שיחה עם נתן גולדמיט הארכיטקט, פירוט על האדריכלות הברוטאליסטית שמאפיינת את העיר, ההשפעה שלו על הקבוצה ועל הזהות העצמית של התושבים. שתדע שהיינו ממש קרובים לקבל אצטדיון נוראי שלא מתאים לעיר"

האם לדעתך מדובר בספר שיוכל לגעת באוהדי כדורגל שאינם של הפועל באר שבע?
"הספר עוסק בליבו בקשר בין אוהד לקבוצה. מה המשמעות של הדרדרות ומה עושה אליפות לאוהד. למה אנחנו אוהדים כל כך את הקבוצה שנקלענו לאהוב ואיך היא משפיעה על חיינו? אלו נושאים אוניברסליים כמו שספרו של ניק הורנבי "קדחת הדשא" לא פונה רק לאוהדי ארסנל. אוהדי קבוצות אחרות יכולים ללמוד מהתהליך שעברנו והתגובות שקיבלתי עד היום מאוהדי הקבוצות האחרות מצוינות"

אדר מסכם: "הספר גם חוזר לרגעים הגדולים והמהנים ביותר בחיינו כאוהדים. שמחתי לדבר עם יעקב כהן ואפרים צבי גיבורי אליפויות שנות השבעים שהרגשתי שלא זכו עד היום לכבוד המגיע להם, נהניתי להיזכר בזכייה בגביע ואני מתרגש בכל פעם שאני קורא מחדש על רגעי השיא של השנים האחרונות. מהמשחק מול בית"ר במאי 2016, הניצחון בנתניה ועד הניצחון בטדי והמסע האירופאי. בתקופה פחות טובה כמו הנוכחית, חשוב להיזכר לאיזה פסגות הגענו"