אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר? ובכן, זה הכל בידיים שלנו

אתמול לקראת הדקה ה-65, אחרי השער הענק של ספורי (מדהים! נפלא! חלומי! וכן הלאה וכן הלאה), מצאתי את עצמי עומד ביציע הדרומי ובוהה בגג, או שיש לומר באין גג של איצטדיון טרנר. תהיתי האם יש משהו סמלי בכך שאנחנו מנצחים את אסופת השחקנים הכשרונית הזאת שנקראת "מכבי תל אביב", או האם זה סתם עוד ניצחון שיהיה רשום ברישומי המנהלת. האם יש סיכוי לחלום גבוה, להתעופף דרך האין גג ולהגיע למקומות הכי גבוהים שיש? או לפחות למקום הראשון?. אני מקווה מאד שכן, כי אחרת זה יהיה בזבוז משאבי טבע יותר גדול ממה שהמדינה עשתה בים המלח.

לא ניצחנו אתמול בפוקס, אפילו לא קרוב לכך – הרוש היה נפלא, והראה למה הוא ראוי להיחשב שוער מן המניין. אלחמיד-ויטור, למרות שמידי פעם נפלו לפינוי שטחים של פריצה, נראו כמו הצמד ההוא של 17-18. דדיה מעולה, הלדר לופס מסתמן כאם כל הגניבות, ואפילו גורדנה ויוספי (שעליהם יש לי הרבה מה לומר), ניטרלו כמעט לגמרי כל ניסיון של דן ביטון להעביר את הכדור אל השליש הקדמי. אספרייה הקרוקודיל/תנין/אליגטור הראה מעבר ליכולות כדרור גם חוכמת משחק, עם הכנסת הכדור לאנסה, שהוא בעצמו גם לא הפסיק לרוץ לרגע. ומיכה וניקיטה וספורי ועוד ועוד. אז פוקסים לא היו, והתקווה היא שגם לא יהיו בהמשך (טוב אולי קצת).

הנהלת באר שבע ורוני לוי, לצד השחקנים צריכים להסתכל במראה ולהגיד לעצמם – אנחנו יפים, אנחנו חזקים וחכמים, ואין שום סיבה שבעולם שלא נסיים כאלופים, ואני לא מגזים. באר שבע הראתה אתמול שהיא לא פראיירית של אף אחד, ושתנועות הגוף של קוואס וקניקובסקי לא ישברו את הקרסוליים של אף שחקן אדום על הדשא. הפועל באר שבע הראתה תעוזה – גם בתוצאה של 2-0, כמו שאמר האוהד הבכיר ג'ונם "צריך להמשיך לדחוף קדימה", וזה בדיוק מה שבאר שבע עשתה. עוד פס, עוד מסירה, עוד גליץ', להכניס את רוקאביצה, להכניס את יחזקאל, לא לוותר ולא להרפות.

העונה של באר שבע צריכה להיות כמו כמו חמשיר טוב – קצר ולעניין, תכלס ולא סחור סחור, אין סיבה ללכת סחור סחור. יש לנו מספיק כוח התקפי, שבמידה ויצא לפועל כמו שצריך, יוכל להביס כל הגנה בליגה ולא פעם אחת. המרובע הנפלא של יוג'ין, ניקיטה, שגיב ומיכה הוא כל מה שמאמן יכול לבקש – שחקנים עם מהירות מסחררת באגפים, בשילוב טכניקה נפלאה ויכולת לשחק גם בתור חלוצים, חלוץ אימתני שאוכל גולים לארוחת בוקר, ומאחוריהם בשלן בחסד, עם חוש ריח לבישולים יותר טוב משל נמר סיבירי.

אז לא, אין לנו סיבה לפחד מההמשך, וכל מה שצריך לעשות זה להמשיך בכיוון הנכון. בלי להתעסק בשטויות, בלי להתרגש מהקנטות של התקשורת, והכי חשוב פשוט לשחק טוב – בלי ליד, בלי כמעט. פשוט לשחק טוב.

אתמול היה טוב, ואין סיבה שלא יהיה גם מחר.

נ.ב -  צריך להגיד מילה טובה לרוני לוי - שלמרות הביקורות הקשות, שחלקן הגיעו לו בצדק יש לומר, הראה אתמול שמוח של כדורגל זה לא דבר שנעלם. פשוט צריך אולי 14,000 אוהדים ששרים בשיגעון בשביל שיזכירו לך להעיר אותו.