אימהות וקריירה

מהרגע שהפכנו לאימהות, אנחנו אימהות לכל החיים. בוודאי תסכימו איתי שמדובר בתחום שאי אפשר להתפשר בו על כלום - לא על זמן איכות, לא על חינוך, לא על חוויות משותפות כמשפחה ובטח שלא על חיבוק נוסף במהלך היום. אנחנו לא רוצות לפספס אפילו דקה שבה אפשר לעשות עוד משהו למען הילדים שלנו, גם אם זה אומר רק להיות בסביבה ולוודא שיש להם הכל. כשזה מגיע לעבודה, הראש עובד במקביל והמחשבה על הילדים איתנו לאורך כל היום. גם בקריירה וגם באימהות ישנו סיפוק, הגשמה ומימוש עצמי, אבל יחד עם זאת אלו שני תחומים לא פשוטים בכלל - כל תחום בנפרד ובייחוד כשמדובר על השילוב בניהם.

בתור בעלת סטודיו למיתוג, אני מתעוררת בבוקר עם רצון להצליח. זה בוער בי להתקדם, לפתח את העסק ולהגיע אתו הכי רחוק שאפשר. שיהיה מושלם אם בכלל ניתן להגדיר את זה כך, אבל בו זמנית בא לי להיות אמא מושלמת נוכחת ומשמעותית בחיים של אלון. איך משלבים את ההורות יחד עם הצלחה עסקית? לא פעם מוצאת את עצמי מתחבטת בשאלה האם לקחת על עצמי עוד פרויקט, שמגלם בתוכו הנאה, הכרה מקצועית וכמובן הכנסה כלכלית, אל מול הוויתורים אותם אצטרך לעשות - לפעמים לעבוד אל תוך הלילה, לפעמים בסופי שבוע ואפילו בחג אם הדד ליין לסיום צפוף.

כבר כמה עשורים שזה לא מתאפשר פיננסית או מקובל חברתית להיות עקרת בית (בנינו אנחנו גם לא רוצות). לצד זה תמיד מהדהד לו שיח ציבורי ביקורתי על אימהות ״קרייריסטיות מדי״. זה נשמע לפעמים כמו "אנחנו רוצים שתצליחי, אבל אל תצליחי יותר מדי. שתהיה לך אמביציה, אבל לא יותר מדי ממנה. תלכי לעבוד אבל אל תשכחי את העבודה השנייה שלך בבית". לא יודעת מה אתכם אבל מעולם לא שמעתי על גבר שבנה אימפריה כשהוא עובד בחצי משרה. אבל אתם יודעים מה? שמעתי על אלפי נשים שלא קיבלו קיבלו קידום, ואפילו לא התקבלו לעבודה בגלל שיש להן ילדים בבית.

כנראה שהתשובה לשאלה, איך לשלב אימהות וקריירה מורכבת מאין ספור הסברים מתישים על תהליכים מורכבים, ברמה הגלובלית. על הסטנדרט הכפול שאתו אנחנו מתמודדות כנשים וכאימהות. ברמה האישית, כנראה שכל אחת לבסוף מוצאת את האיזון הנכון לה. אל תהססו לבחור להגשים את עצמכן, להציב מטרות ולהתקדם לעברן ואל תתביישו לבקש ולקבל עזרה ותמיכה. בסופו של יום, ילד מאושר זה ילד שגדל להורים מאושרים.