שדה של קעקועים
16.03.21 / 20:00
אם עוד לא שמעתם על המקעקע הכי שמח בדרום, זה הזמן להכיר את עולמו האמנותי של דוד שדה, אמן קעקועים מוכשר שמזרים אליו מאות תושבים מהדרום ועד המרכז, שחולמים על קעקוע ברמת הדיוק והמקצוענות ומקבלים חווית שירות בסטודיו הצבעוני שלו. סיפור חייו של מי שעזב את העבודה במפעל 'טבע' אחרי 12 שנה כדי לקום כל בוקר מחויך ולקעקע את כל מי שרק חולם או חולמת.
כשנכנסים לסטודיו של דוד שדה (43) בדרום הארץ ובסטודיו במרכז, אמן הקעקועים הכי נדרש בסביבה, ישנה תחושה משמחת של מקום בילוי תוסס ואנרגטי. באנו להתקעקע ולבלות - זו המנטרה והתחושה הזו שזורמת בעורקים. כשפותחים את הדלת רואים קיר גרפיטי מגניב וצבעוני, אופנוע הארלי וצמוד אליו מונחת בניחותא משאבת דלק, בשביל הקטעים.
הוויב כל כך מזמין, שמרגישים פול ביטחון כשמתיישבים למול המקעקע המזוקן הכי חביב שיש "כל מי שנכנס אומר שכיף להיות פה" מפרגן דוד לעצמו, ובצדק "אין כאן אווירה של האנגר גראונד, לא חשוך ושחור כמו פעם ואני הכי אדיב שיש". כל זה יצר סביבו באז וסקרנות לבוא להתקעקע את הבחור החדש בשכונה עם שמחת חיים שרק לקנא בה.
40 אחוז מגופו של דוד מקועקעים ביצירותיו. לכל קעקוע בגב, בזרועות, בבטן ואיפה לא, מסתתר סיפור חיים מפרקי חייו "היד מוקדשת לבן הבכור נבו" מעדכן את גופו "יש ציור של המזל שלו מאזניים, הוא נולד שנת הדרקון אז יש דרקון, לוגו של העסק, לוטוס על היד, שם הילדה נעמה ביד השנייה ובני ניתאי על החזה. בצד שמאל מעל הלב"
והיכן ממוקמת אשתך תמר?
"האישה חרוטה בלב. אין לה נקודה אחת של קעקוע. היא אומנם מעריכה אומנות, אבל לא אוהבת עליה. גם לה לקח כמה שנים עד שעיכלה את כל הקעקועים עלי".
הקעקוע לוטוס שעל ידו משקף את סיפור חייו. ילד שאהב ולצייר מילדותו על כל מחברת בבית הספר וזה בעיקר בגלל בעיות קשה וריכוז שלא אובחנו ותורגמו בכעס מצד המורים "כעסו עליי וטענו שאני מצייר במקום להקשיב" נזכר לאחור "לא הבינו אז שככה הייתי בעצם מקשיב, תוך כדי יצירה. בגלל זה עד היום אני הולך למורה לאומנות ללמוד, כי תמיד חשוב ללמוד ולהשתפר".
בגיל 17 הוריו נפטרו ממחלה. תקופה קשה שבה נאלץ להתמודד בללמוד כיצד חיים ומתנהלים ללא הורים תומכים "אני חושב שברגע שאתה נדחק לפינה, אז אין לך ברירה" מסביר את התחושה "גדלתי בשכונה ג' בבאר שבע והכי קל היה לי ליפול לפשע תמים, אבל ממעט השנים שהיו לי עם הוריי, אמא שלי הצליחה לחנך אותנו לטוב. עשיתי שטויות כמו ילד, אבל חונכתי נכון."
דוד עבר 12 שנה בחברת "טבע" במחלקת מחקר ופיתוח וחי חיים בורגנים עם אשתו תמר, עובדת ברום, ושלושת ילדיהם. כשחגג ארבעים הוא החליט לפנק את עצמו לכבוד הגיל העגול וטס לפסטיבל טומורולנד להתאוורר מהשגרה "מדהים, מאסט לכל אדם" נזכר בחוויה ששינתה את חייו "וודסטוק של שנות האלפיים. הפקה שאת לא רואה ולא תראי בשום מקום אחר בפלאנט וטיילתי בעולם. 400 אלף איש והכל עובד כמו שעון שוויצרי, את לא עומדת דקה בשירותים ומקבלת בחוץ דאורדראנט, מסטיק ומי פה בחוץ. שירותים כימיים כמו במטוס בוואקום ולא מסריח שבא לך להקיא את הנשמה. ארגון ברמה שאת לא מבינה. ריחפתי באוויר, הרגשתי כמו פרפר והאנרגיות של כולם בהיי , בכיף ובשמחה".
ביום השלישי לפסטיבל, ישב דוד על איזה הר למול השקיעה, חייך, נשם ואוויר צלול ומלמל לעצמו שזה די מעיק לחזור עכשיו לשגרה של עבודת משמרות במפעל אחרי הנאה צרופה שהוא חווה ברגע זה, ואז נפלה בו החלטה שלמה: הוא חוזר לארץ, מתפטר ומתחיל לעבוד באהבת חייו: קעקועים.
החלטת לצאת לדרך חדשה
"המטרה היא לקום עם חיוך בבוקר כל יום וליהנות ממה שאני עושה. איך זה קרה? אין לי מושג. באמת. החלטת וזה קרה. וזה התחיל לתקתק מפה לאוזן. כמו שסיפרת לי שהיית בפיצוציה והמוכר שאל אותך למה את לא הולכת אליי לשדרג קעקוע ישן? ככה זה זרם. אני לא אוהב להרים לעצמי , אבל טיק טוק התחברתי לאנשים. זה היה הפקטור שגרם להתפרץ וכמובן העבודה הטובה".
הוא פתח את הסטודיו, התחיל לשווק את עצמו באינסטגרם ופייסבוק והחל לקבל קליינטים מכל מקום "אני מפרסם סטורים מגניבים" הוא צוחק "כמו היום, צילמתי מישהו עם קעקוע ביד ואני מורח לו משחה, מלטף לו את היד ובסוף מרביץ לו ביד כשהיא בוערת אחרי שעובדים עליו. הפרצוף שלו אמר הכל ושיגעתי אותו, בגלל זה כולם אוהבים לבוא אליי, הכל באווירה מצחיקה וכייפית. אני עובד בלי פרסום מסיבי".
ממי למדת את העבודה?
"בהתחלה עבדתי אצל מקעקע חבר אולג, שמקעקע בצורה בינלאומית, קניתי ציוד והוא פשוט לימד אותי כל מה שצריך. בהתחלה הייתי ביישן וגמגמתי, אבל הוא פשוט היה מקסים אליי ולימד אותי את הכלים הראשונים".
איפה הכי כואב לקעקע?
"אענה לך מה שאני עונה לכולם: הכל כואב. ככה יהיה לך יותר פשוט להבין. אם מתעקשים, איפה שקרוב לעצמות. אם תקעקעי את הברך ברור שיכאב, על המרפק ברור שיכאב, אבל זה לא כואב אלא יותר מציק. זה כאב שעושה צמרמורת. להוריד קעקוע יותר כואב מלעשות קעקוע."
התושבים בדרום באים עם ראש פתוח או שקיבלת בקשות יוצאות דופן?
"אנחנו יותר סגורים מהמרכז, אין בקשות מטורפות, אבל לאט לאט זה ייפתח. במרכז למשל בחורות עושות חופשי שרוולים וזה זה לא קורה. אולי אחת שעשיתי לה, אבל היא גם באה לבקר מארצות הברית. אנחנו הרבה יותר שמרניים, הרבה ישובים מסביב, דתיים, בכל הדרום, וגם מי שלא דתי דופק חשבון להורים".
מה לעולם לא תסכים לקעקע?
"כל מה שקשור לנאצים לא אקעקע בחיים או כל מה שיפגע בדת שלנו".
עכשיו בכנות, תסביר למה קעקוע זה יקר?
"הוצאות שוטפות לתחזוקה של מקום, נכנסים לתוך תמחור של קעקוע? ברור. הציוד, אומנות שלי, הולך ומשקיע בתחום, לומד אצל מורה לאומנות, סמינרים, משקיע. רוצה זול? לכי לחאפרים. אני לא מדרג את עצמי שם וכל מקעקע שמכבד את עצמו יתמחר בהתאם. למה תמונות עולות כמה מיליונים ,זו רק תמונה. זה לא יהיה המקור אם יהיה זול, חושב שזה עומד על אותו משקל ושלי קצת יקר ממוצע כי אני אחראי למה שאני עושה. אם תבואי עוד שנה למקעקע ותבקשי שיתקן את הקעקוע הוא יגיד לך תתקדמי, עברה שנה. אני אקבל אותך כמו גדול."
לאינסטגרם של דוד שדה https://bit.ly/3eLhRsx
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
