"קיבלתי החלטה שאני מרימה את עצמי למקום של יצירה, מעוף ודמיון"

"הקמתי את העסק שלי בעשר אצבעות עם הרבה אמונה ותחושת ייעוד מובהקת. למרות שחוויתי משברים, איכשהו הצלחתי להתרומם. הפעם, הקורונה ממש ריסקה אותי. אני חושבת שזה פגע בי יותר מנטלית מאשר כלכלית", סיפרה לילך עמי אמסלם בעלת העסק 'לילך בידור והפעלות', "הרגשתי מיואשת, מתוסכלת, כועסת. הרגשתי שאני נמצאת בתחושה נוראית של אי וודאות. הבנתי שהמצב הזה הוא מצב נתון ושאם אמשיך ככה רק אזיק לבריאות שלי. אז קיבלתי החלטה שאני מרימה את עצמי למקום של יצירה, מעוף ודמיון. החלטתי להמציא את עצמי מחדש, ליצור משהו חדש ולהגיע לילדים בדרך אחרת".

לילך, בת 40 מבאר שבע ואמא לשלושה ילדים, כמו עצמאיים רבים אחרים חוותה מקרוב את קשיי הקורונה. לפני מעל ל-15 שנים היא הקימה את העסק שלה 'לילך בידור והפעלות'. היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ממכללת ספיר ומדריכת אירובי והחליטה לשלב את שתי האהבות שלה בעסק- תנועה ועולם הילדים. מדובר בעצם בחברה המספקת מענה לפעילויות תרבות ופנאי לילדים ולכל המשפחה. הפקות תוכן, חוגים, תוכניות חינוכיות והעשרה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, מופעים, סדנאות והרצאות.

ואז כשהגיעה הקורונה בבת אחת כל העבודה שלך נעצרה? איך היו התחושות?

"אני בן אדם שמאוד אוהב להיות כל הזמן בעשייה ופתאום בבת אחת הכל נעצר ונסגר אחרי פורים, בקיץ חזרנו לתקופה קצרה ואז בספטמבר שוב סגרו אותנו. מצאתי את עצמי בבית פשוט לא עושה כלום, נכנסתי לתקופה קשה, לא יכולתי להרים את עצמי מהספה, זה השפיע על המצב הנפשי שלי מאוד. פתאום אין אפשרות להיכנס לגנים או לפגוש את הילדים פרונטלית, עבודה עם ילדים זה משהו שקשה לעשות מרחוק. עשיתי במהלך התקופה הזו זום פעם אחת אבל זה הרגיש לי זר ומנוכר, את כל כך רוצה להעביר את האהבה לילדים ומול מסך זה קשה מאוד. ילדים צריכים את הקשר האישי, את המגע והמבט, שירגישו את האהבה שלנו. אז פתאום מצאתי את עצמי לבד. מעשייה אינסופית לבטלה מוחלטת. הרגשתי את החסר הזה בנפש, בגוף. ממש כאב פיזי. אין לתאר כמה המפגש החי עם הקהל מחייה אותך, מטעין אותך, כמה אנרגיות אפשר לקבל מחיוך, מחיבוק, ממבט פנים מול פנים, בלי פילטרים ובלי מסיכות, תרתי משמע. הילדים מעניקים לך כוחות על!".

עד כמה הקורונה פגעה בך כבעלת עסק עצמאי מהבחינה הכלכלית?

"הקורונה פגעה בעסק מבחינה כלכלית חד משמעית, המענקים שקיבלנו זה אפילו לא ארבעים אחוזים מההכנסות שלנו בשגרה. יש לי גם המון עובדים, גם שכירים וגם פרילאנסרים, שחקנים, מדריכי ילדים... הרבה אנשים שהתפרנסו מהעבודה בעסק, אנשים מכל אזור הדרום שפתאום לא יכלו גם כן לעבוד. היו הרבה עובדים שפשוט הלכו לעבוד בעבודה אחרת כי הם היו חייבים להתפרנס, אני גם יודעת שברגע שנחזור לעבודה הרבה מהם לצערי לא יחזרו וזה מאוד עצוב".

באיזה שלב הבנת שאת שמה סטופ לתחושות הקשות ומנסה להרים את עצמך?

"זה היה בתחילת חודש ספטמבר, הבנתי שאנחנו לא הולכים לחזור לתקופה ארוכה. גם חגגתי יום הולדת 40 עם המשפחה המצומצמת, כשאני רגילה לחגוג בצורה יותר גדולה, היה לי מאוד קשה. באיזשהוא שלב אמרתי שאני חייבת לאסוף את עצמי, מה שנקרא 'נפלו לי כל האסימונים', הבנתי שצריך להתחיל לחשוב איך אני מגיעה בכל זאת לילדים, איך אני שומרת על קשר עם הלקוחות ונשארת בתנועה. אז התחלתי לכתוב רעיונות וכך עם חשיבה יצירתית נוצרו שני פרויקטים שאני מאוד גאה בהם".

וכך לילך הפיקה סדרה חינוכית ומקורית לילדים בשם 'עולם התנועות של לילך', סדרה מצולמת שמציעה מגוון פעילויות המעודדות את הילדים להתעמל ולנוע בליווי מנגינות, דקלומים, למידה ומשחקים והכל בתנועה והנאה. "הסדרה מנגישה לילדים בגיל הרך את החוגים והפעילות התנועתית שהם מפסידים בתקופה הזו, כל פרק הוא 15 דקות בו אני מעבירה בכל פעם פעילות בתנועה שמטרתה לקדם את הפעילות הגופנית של הילדים ולשלב אותה בחיי היום יום", הסבירה לילך, "במיוחד היום כשהילדים נמצאים הרבה מול המסכים, פשוט ניסיתי לחשוב איך אני מביאה את עצמי לגן ולילדים בצורה הבטוחה ביותר". הסדרה נמכרת בכל הארץ לחברות, רשויות ומועצות, לגננות, לאנשי מקצוע ולהורים ומוגשת במארז צבעוני על דיסק און קי ממותג.

"בנוסף לסדרה ייצרתי משחק תנועתי- חברתי לילדים, משחק מיוחד וכיפי. יש בו קלפים ומצורף משטח רצפתי במגוון צבעים. יש גם משימות אתגר והכל מעוצב להפליא הודות למיכל בן דוד המוכשרת שהפכה מחשבה ורעיון למציאות. המשחק טרם יצא לשיווק ובהחלט יש למה לחכות!", סיפרה לילך. היא מסבירה שהיה לה חשוב לייצר משחק ששם דגש על הפן החברתי שחסר מאוד היום ונותן גם ערך מוסף חינוכי. "במשחק כל פעם ילד אחר לוקח קלף ויחד עם החברים הם מבצעים את התנועות כשהוא מוביל את התנועה, כך שהמשחק גם תורם לביטחון העצמי שלהם".

איך היו התגובות עד כה? הרגשת שהצלחת לחזור לעצמך?

"היו תגובות מצוינות, גם דאגתי לעשות קבוצות מיקוד של ילדים, גננות והורים שנתנו לי משוב על הפעילות לפני שזה יצא. נפגעתי מאוד כלכלית אבל הקושי של היה יותר מנטלית, אז זה ממש עזר לי, מצאתי שוב פתאום סיבה לקום בבוקר, זה העסיק אותי ברמה האישית כאדם יוצר ופעיל שאוהב את מה שהוא עושה, אני רואה בזה סוג של שליחות וזכיתי לעבוד בעבודה שאני כל כך אוהבת".

את מחכה כבר לחזור להופיע לילדים? אופטימית להמשך?

"כן אני אופטימית ומקווה שאולי אחרי חג פסח תהיה לנו הזדמנות להתרומם מחדש ולהתכונן לפעילויות בקיץ. הכי חסר לי המגע והקשר האישי עם הילדים, בקיץ עשינו פעילויות במרחבים פתוחים ומרחוק, וכל כך קשה כשהילדים רוצים לבוא ולחבק אותך ואת לא יכולה. אני מתגעגעת לראות את החיוך שלהם, את השמחה והברק בעיניים... גם הילדים מאוד נפגעו מהקורונה בפן הרגשי בכל הגילאים, כשיש פעילויות כמו שלנו זה מוציא אותם מהשגרה, זה עוזר להם להתפתחות חברתית. מעבר למערכת החינוך, גם החינוך הבלתי פורמאלי ופעילויות הפנאי לילדים זו מעטפת שמאוד חשובה עבורם ועל זה לא מדברים. יש אנשים שלמדו והשקיעו וזה הפרנסה שלהם שיושבים עכשיו בבית כבר שנה שלמה. בעיני חוסר הוודאות היה הכי קשה אבל עכשיו אני במקום טוב יותר, מאמינה בפרויקטים שעשיתי כי יש בזה המון לב ונשמה עבור הילדים".

מה המסר שחשוב לך להעביר מהתקופה הזו שעברה עלייך?

"אני מאמינה שלקשר הבינאישי אין תחליף, לא משנה כמה אנחנו מתקדמים טכנולוגית שום דבר לא ימלא את המגע הפיזי והתקשורת הזו ואני מאמינה שזה יחזור ובענק. אני מאוד מתגעגעת לעשייה ומחכה לחזור לפעילות. התקופה הזו קשה אבל מהקורונה יצאו גם דברים טובים וצריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה. כבעלת עסק עצמאי אני במרוץ של עשייה ומייצרת לעצמי עבודה כל הזמן ופתאום בקורונה עצרתי, עשיתי הפסקה ממרוץ החיים , זה הכניס אותי לפרופורציות, ביליתי יותר עם המשפחה והילדים וזה גרם לי להעריך את הדברים הטובים וגם הקטנים בחיים. צריך פשוט להגיד תודה על מה שיש כי שום דבר לא מובן מאליו".