אשת הנדל"ן, עליזה מנור, ניצחה פעמיים את מחלת הסרטן: "החלטתי גם הפעם שאין סיכוי שהסרטן יכריע אותי"

עליזה מנור היא השראה לכוח נשי. כזו שלא מוותרת על החיים ולא נותנת לשום מכשול או מחלה להפסיק לגרום לה לשאוף קדימה, אלא רק לבעוט  קדימה בדרכה הנכונה והבטוחה להגשים חלומות שכבר ברחו מהמגירה. כמי שמוכרת בבאר שבע (גם במישור בארצי) כאשת עסקים ממולחת ובעלת הישגים, מפולפלת, מצליחה ומשגשגת, שיודעת לראות ולירות למרחקים גם אם יש הרבה גברים מסביבה, היא כאן לספר את הסיפור של חייה. כבעלים של חברת "מנור פרויקטים" המתמחה בליווי פרויקטים מסחריים, קניונים, פאוור סנטרים ומתחמי מסחר בשכונות משלב תכנון, מכירת קרקעות ומתחמי מסחר ותעסוקה – עשתה זאת ובגדול, ומעידה על עצמה בריש גלי: "אני אופטימית שדבקה במטרה!".

תספרי לי מה שלומך בימים אלה

"חזרתי לפעילות מלאה למרות שרידים של תחושות ומגבלות, כי השנים והחיים הוכיחו לי שהעבודה והפעילות הציבורית הן אלה שמבריאות אותי וממלאות אותי באנרגיות טובות".

עליזה מנור מתגוררת בבאר שבע, לשעבר חברת מועצת העיר, מקימה ומשמת כיו"ר אגודת ידידי תיאטרון באר שבע וחברת הוועד המנהל של התיאטרון מזה כעשרים שנה וחברת ההנהלה הציבורית של המכללה הטכנולוגית. מנור פרויקטים מלווה חברות רבות כיועצת ומשווקת בלעדית של שטחי המסחר, ביניהם חברת "אביסרור משה ובניו" ,להם  משמשים כמשווקי הבית בכל מתחמי המסחר כגון: מתחם שד' רגר, אשקלון שכונת אגמים, באר יעקב, שכונת הפארק באר שבע, בני ברק, אשדוד ובקרוב מתחם יוקרתי בשדה דב תל אביב.

עברת חתיכת מסע בחייך וניצחת פעמיים את הסרטן – תשתפי אותנו בתחושות האישיות שלך.

"בשנת 2012 חליתי בסרטן השד. בדצמבר 2020 התבשרתי שחליתי בסרטן מסוג לימפומה. בשתי הפעמים התייחסתי לכך כעוד פרויקט שעלי לטפל בו וכך היה, ניהלתי את המשברים כאילו אני צופה מהצד. בסרטן השד עברתי 48 הקרנות ב'אסותא' רמת החייל, דבר שהצריך ממני להיות כל בוקר במכונת ההקרנה בשעה 10:00 בדיוק. בסרטן הלימפומה כבר קיבלתי את כל הפרוטוקול של כימותרפיה וביולוגי. לאחר שסיימתי את הטיפולים נגרם לי נזק בדיסק בגב שחייב ניתוח נוסף".

מה עמד לנגד עיניך בתהליכים הרפואיים והנפשיים הלא קלים של הטיפולים?

"אני אדם פרקטי וכמו שכבר אמרתי, הרגשתי שאני חייבת לנהל את המשברים הבריאותיים שלי כאילו לא מדובר בי. נטרלתי רגש ובניתי תוכנית פעולה לשמירת העסק ולתקופת הטיפולים. החלטתי שאני לא מסתירה את מצבי מאף אחד ומנסה לקיים שיגרה גם ממיטת חולי. יאמר לזכות היזמים שאני עובדת איתם שהם עמדו לצידי בכל התקופות האלו בסיוע לוגיסטי וכלכלי, זה לא מובן מאליו."

בפעם השנייה שבו התבשרת על המחלה, האם הקבלה, התהליך הטיפולי, הכאב, האופטימיות – משתנים, או שזו עדיין מלחמה עם אופטימיות להתגבר עליה שוב?

"הפעם השנייה תפסה אותי בעיצומה של הקורונה, כולנו עבדנו מהבית ולמדנו להתנהל בזום (שזו ברכת הקורונה). ובחודש דצמבר כשאני בעיצומם של אימונים וספורט, כי זה מה שעשינו בעיקר בקורונה - התנפחה לי הברך וחשבתי שזה כתוצאה מרצועה צולבת קדמית שנקרעה לי בתאונת סקי שנתיים קודם לכן".

נלחצת?

"ישר הלכתי  לבדוק. עברתי צילום MRI מיד והמתנתי לרופא שלי שיגיד לי שזו סתם נפיחות שמצריכה כדורים. לצערי, יומיים לאחר ביצוע הבדיקה, יום חמישי בערב, כשאני בחופשה בצפון אצל חברים, הוא צלצל וביקש שאבוא בבוקר מיד לאיכילוב."

מה היה בפגישה?

"בתחילה חשבו שהסרטן בעצם ואושפזתי מיד. לאחר שתי ביופסיות הבינו שזו לימפומה מסוג B אגרסיבי. מה שעודד אותי היה זה שלמרות ההגדרה 'אגרסיבי', זהו סוג שבדרך כלל שמתגברים עליו והוא לא נוטה לחזור. התחלתי מיד סדרה של טיפולים כימותרפיים וביולוגים, ובמקביל, התחלתי טיפולים לא פשוטים ולא נעימים שמחד אמורים לרפא את הסרטן, אבל מנגד פוגעים בכל דבר ואיבר אחר בגוף. זה דבר שמלווה כל חולה ומחלים לאחר מכן במשך שנים, אבל אני כמו שאני, תמיד אופטימית, בועטת, עיקשת ורואה רק את הטוב. החלטתי גם הפעם שאין סיכוי שהסרטן יכריע אותי ושאני אראה לו שוב את הדרך החוצה מגופי".

האם פחדת מהמוות?

"אני לא פוחדת מהמוות, אני פוחדת מהדרך למוות!. פוחדת ממה שאשאיר אחרי המוות, הילדות, הנכדים, המשפחה. יש לי עוד הרבה מה לעשות לפני ולכן לא חשבתי בשום נקודת זמן שאני הולכת למות. תמיד חשבתי חיובי, ואני טוענת ששמונים אחוז מההחלמה זה חוזק מנטאלי, דבר שהתברכתי בו בחיי. יש לי חברה טובה שתמיד אומרת לי שאני מרכיבה את המשקפיים הוורודות של יעל מסיפור הילדים".

מה עזר לך לעבור טיפולי כימותרפיה והקרנות נוספים?

"התקופה הייתה תקופת קורונה, הרבה סגרים ואנשים עובדים מהבית. תום נכדי פתח איתי את הבוקר וסגר איתי את היום בשיחות פייס-טיים, מילא אותי באנרגיות מטורפות. נועה ביתי הקטנה התחילה לימודים במילאנו וגם איתה התקשורת הייתה כזו כל היום, וספיר שמתגוררת בתל אביב בילתה את מרבית זמנה איתי. לאחותי ואימי ומספר מצומצם של חברות אפשרתי לבקר בשל מערכת חיסון שלא קיימת בזמן הטיפולים, לצד קורונה שמשתוללת. תזונה בריאה, יוגה וחשיבה חיובית. לצד זה ליווה אותי צוות רופאים ואחיות מדהים".

הלכת בגאון והחיוך עם קרחת  - זה משהו שבא מההבנה שאת יפה בכל מצב?

"לפני תחילת הטיפולים החלטתי לעשות קרחת, כי לא יכולתי לחשוב על כרית מלאה בשיער בבוקר. נסעתי לירושלים למקום המוביל ביותר בפאות וקניתי פאה שעלתה לי 18 אלף שקל. קניתי גבות שמדביקים כשהגבות נושרות והתכוננתי מתוך פחד. כאחת שאוהבת שיער והטיפוח חשוב, לי לא יכולתי לחשוב שאהיה עם קרחת. לטיפול הראשון באיכילוב נסעתי עם פאה, אבל לא יכולתי לסבול את התחושה שלה על הראש, ולאחר מכן עברתי למטפחות שקניתי בכמויות שגם איתן פחות הסתדרתי. הבנתי שהקרחת תלווה אותי חודשים ובחרתי ליהנות ממנה. אם הייתי יכולה הייתי ממשיכה ללכת מגולחת, אבל זה עושה לי דה ז'וו לתקופה שאני רוצה לשכוח."

בסרטן הראשון שהגיע לחייה בשנת 2012, בסשן טיפולים להצלת חייה, שכללו הקרנות שגורמות לכוויות לא נעימות ולעייפות תמידית, עליזה מסוגלת להסתכל  אחורה אל התקופה שעברה, מבחינתה, במינימום נזק. בפעם השנייה שחלתה, היא כבר ליוותה את המשרד שלה, שמנוהל ביד רמה על ידי סיגל שעובדת לצידה זו השנה ה-17, מרחוק. "התקופה של הקורונה לימדה את כולנו להתנהל מרחוק" שיתפה "אתרי בנייה עבדו בקצב נמוך, דאגתי לנהל מלמעלה את הדברים כשהרגשתי טוב יותר ודאגתי לקבלת ההחלטות שנעשתה מרחוק. כשלא הרגשתי טוב, בימים הקשים - הפעלתי את היזמים שלי, שבשמחה ואהבה ליוו והבינו את המצב".

לאחר שהחלימה, אוסטרליה היה המקום האחרון שפתח את שעריו לאיחוד משפחות, וכבר בדצמבר 2021, עליזה עלתה על המטוס המיוחל וטסה לפגוש את הנכד הראשון שלה תום, שכה ייחלה לחבקו ולא רק מרחוק. "מפגש קסום עם ילד מופלא שהיה רגיל לראות את סבתא שלו במסכים" שיתפה בחיוך זוהר "ופתאום פוגש אותי בגודל טבעי, מחויך ועם יכולת לתת חיבוק אמיתי של סבתא. אולם כשחזרה מאוסטרליה, התמודדתי עם פריצת דיסק וניתוח בגב, כתוצאה לוואי של הכימו."

השיער ארך, את נראית קורנת, יפה ותמיד אסתטית ואופנתית – מה הסוד שלך?

"גדלתי בבית עם אמא אלגנטית ושיקית. נשים שהקיפו אותי מילדות תמיד נראו טוב, אסתטיות ועם חוש טעם מעולה (מזי מורה מיתולוגית שלי שתמיד ראיתי כמודל לאישה יפה, אסטטית, קרייריסטית). אני חיה נדל"ן, חיה את עולם האופנה והסטייל וחשופה לטרנדים הכי חדשים בכל תחום המסחר, דבר שמחייב אותי להיות מעודכנת תמיד. מה גם שאני אוהבת אסתטיקה, עיצוב, קולינריה טובה וטוענת שהמראה שלך הוא המראה של הנפש שלך".

מה מפחיד אותך כיום?

"אני לא אדם פחדן מטבעי מלבד הדאגה לשלום משפחתי, בנותיי ונכדיי, תום ודייזי המדהימה שנולדה לפני כשלושה חודשים. אני מקפידה להיות במעקב כל רבעון ולבצע פט סי.טי. כל חצי שנה. וכל כאב הכי קטן מקפיץ אותי כמובן, אבל מתוך הבנה שבכל מחלה גילוי מוקדם בדרך כלל מציל חיים".

את נהנית מהחיים, טסה הרבה ומטיילת בעולם, יוצאת, מבלה ונהנית מהחיים – את עוצרת לפעמים או רוצה להספיק הכל?

"אני אדם אנרגטי מאוד, אוהבת לעבוד קשה מאוד, אבל לצד זה גם לטייל המון ולצרוך תרבות לגוף ולנפש. מכורח הנסיבות, ששתיים מבנותיי גרות בחו"ל, אני גם מבלה חלק מהשנה אצלהן. לאחרונה הייתי כחודשיים בסידני לרגל לידת נכדתי דייזי, מה שלא מנע ממני בשל השעות ההפוכות מהארץ, להמשיך לבלות ולעזור עם נכדיי עד לשעת השינה שלהם, ומיד להתחיל את יום העבודה מרחוק עם הארץ מול המשרד שלי למול היזמים ועם ישיבות זום מרובות - עד לשעות הקטנות של הלילה בסידני. כשחזרתי מסידני המראתי יום אחרי עם ספיר ביתי השחקנית לטקס הסיום של נועה במילאנו, שסיימה שלוש שנים לימודי עיצוב אופנה במרנגוני".

האם את רואה את עצמך בזוגיות, מתחתנת תשוב?

"לא רואה את עצמי נשואה פעם נוספת, אבל בהחלט בזוגיות כשאמצא את האחד שיאתגר ויעניין אותי".

אני יודעת שהרבה נשים פונות אליך לקבלת עזרה, הקשבה, עידוד ויעוץ

"אכן מתקשרות אלי ויוצרות איתי קשר לא מעט נשים דרך חברות ודרך הרשתות החברתיות, ואני מנסה לעזור בעיקר מנטלית ופרוצדוראלית. אני יודעת היום שחלק חשוב מתהליך ההחלמה מסרטן קשור לחוזק המנטאלי והנפשי של החולה ומהסביבה התומכת. יש אנשים שמסתירים את היותם חולים, תפיסה שאני לא מקבלת ולא מבינה איך חיים איתה. ההיפך – לשתף, לדבר, לחלוק ולא לשמור בבטן שום דבר בתהליך שעוברים מסייע לעבור אותו קל יותר."

מה סוד הקסם של עליזה מנור?

"לחיות נכון על כל המשתמע מכך, להיות אדם חיובי שעושה לביתו וגם לסביבתו".

מה הבנות שלך לומדות ממך?

"גידלתי שלוש בנות מופלאות. אלה שגרה באוסטרליה כבר 15 שנים, נסעה ללימודים עם בן זוגה ירון, סיימה דוקטורט בסאונד ואקוסטיקה, מרצה לתואר שני הטכניון בסידני ובאוניברסיטת סידני. היא וירון חתני שעוסק בנדל"ן בסידני, הורים של תום ודייזי נכדיי האהובים. ספיר שגרה בתל אביב היא שחקנית ששיחקה בהפקות של תיאטרון באר שבע ושל  תיאטרון 'הבימה', ועוסקת כיום גם במשחק וגם בתחומי הסושיאל והמדיה. נועה סיימה בימים אלו לימודי עיצוב אופנה במרנגוני מילאנו ומתכננת להשתלב בתחום זה באחת מבירות האופנה".

את אמא לביא שעושה הכל למען בנותיה, זה ראוי להוקרה לכל החיים

"השתדלתי להעניק לבנותיי את הביטחון הכלכלי והמנטאלי ללמוד ולעסוק כל אחת במה שחלמה והגשימה. לימדתי אותן שהן תמיד תהיינה עצמאיות, חזקות, אסרטיביות ורציניות בכל בחירה שלהן, ושבכל בחירה שלהן אהיה שם לצידן. הן מחוברות בקשר מדהים ביניהן. לימדתי אותן לצד זה איכויות, חשפתי אותן לתרבויות הקסומות שיש לעולם להציע, גרמתי להן לאהוב תרבות, מוזיקה, קולינריה וספר טוב. אני גאה בכל אחת מהן והזמנים בהן אנחנו נפגשות כולנו, אלו רגעי האושר שלי."

איך את מתארת את עצמך במשפט אחד?

"אופטימית שדבקה במטרה!".