הכירו את דור ההמשך: משפחת בר
07.10.20 / 17:06
'באר שבע נט' בסדרת כתבות 'דור ההמשך' תכיר לכם מקרוב את המשפחות שהחליטו לשמר את העסקים שלהן בעזרת הדור הצעיר ולהמשיך בדרך המשותפת. והפעם משפחת בר בעסק המשפחתי 'גלידה באר שבע'
'גלידה באר שבע' היא כבר מזמן מוסד קולינרי וסמל מיתולוגי בבירת הנגב ובארץ בכלל, אין אחד שלא ביקר בגלידריה הוותיקה והגיע לטעום את הגלידה הייחודית שלא ניתן למצוא באף מקום אחר. מייסדת גלידה באר שבע, שהוקמה בשנת 1950, היא יוליה רוטנברג שחלמה להכין את הגלידה הטעימה ביותר בארץ. כיום העסק האהוב מנוהל על ידי משפחתו של הנכד עודד בר. לכבוד כתבת 'דור ההמשך', עודד ושרון בר סיפרו ל'באר שבע נט' על העסק המשפחתי, ההשראה שמצאו בסבתא יוליה והדרך המשותפת.
יוליה רוטנברג, אישה בשנות ה- 36 לחייה עלתה ארצה מפולין בעקבות המלחמה באירופה. יוליה הגיעה לישראל עם בעלה ובתם היחידה. המשפחה הקטנה התמקמה בבאר שבע והקימה מפעל גלידה בייצור ביתי מסורתי, מפעל שפועל עד היום ברחוב הדסה בעיר העתיקה. יוליה ששרדה 2 מלחמות עולם הייתה אישה חזקה וריאלית שהאמינה בעבודה קשה אך היה לה חלום. "החלום שלה היה, להכין את הגלידה הטעימה ביותר שאפשר למצוא בארץ ולא פעם נהגה לומר בגאווה "יש לי גלידה עולמית", משמע טובה בקנה מידה עולמי", סיפרה ל'באר שבע נט' שרון. כיום העסק מנוהל על ידי משפחתו של הנכד שהעתיק את מקום מגוריו מתל אביב לבאר שבע לפני כ-16 שנים, כאשר הסבתא חשה שכוחותיה לא במותניה להגיע יום יום לעבודה כשהיא כבר בת 92. סבתא יוליה זיכרונה לברכה נפטרה בשנת 2005 והשאירה את העסק למשפחתה.
אתם מרגישים שסבתא יוליה היוותה השראה עבורכם להמשיך את דרכה?
"יוליה הקדישה את כל זמנה ומרצה למפעל חייה ואנו משפחתה ממשיכים את דרכה. הגלידה בשבילנו היא לא פרנסה או עסק, אלא דרך חיים. חנות המפעל בעיר העתיקה זה הבית שלנו. דורות של ילדי המשפחה גדלו פה נכדים ונינים. כיום הנינים כבר גדולים ובמקום סתם לשחק על שקי הסוכר והאגוזים הם כבר עובדים ממש".
מה הדבר הכי חשוב שלמדתם ממנה במהלך השנים?
"סבתא יוליה לימדה אותנו מהי לכידות משפחתית, חריצות, יוזמה, מקוריות, לדעת להסתדר בכל מצב-ימי הקורונה מדגישים זאת ביתר שאת, נתינה לחלש, מתן בסתר, אכפתיות ומצוינות".
משמרים את מפעל חייה
משפחת בר מספרים שסבתא יוליה האמינה שאסור להתפשר על איכות הגלידה. היא האמינה שהמוצר שלה מצוין ולכן למרות שנסעה לכל תערוכות הגלידה המתקיימות מדי שנה באיטליה, תמיד שמרה על קשרי מסחר עם האיטלקים, בתחום המיכון והמוצרים הנלווים לגלידה בלבד. "יוליה לא האמינה שגלידה טרייה טבעית אפשר לייצר מחומרים שמייבאים מאיטליה, אלא גלידה טרייה וטבעית אפשר לייצר רק ממרכיבים טריים וטבעיים, כאלו שנמצאים בשוק המקומי של כל מדינה. השוק האיטלקי שהתפתח לייצוא לא פיתה אותה לעשות קיצורי דרך", שרון מספרת, "יוליה סיפרה לעודד שהסוד שלה טמון ביכולת לשכוח מחישובים ומספרים בזמן שהיא רוקחת את הגלידה שלה. אסור לכמת ולחשוב "כמה זה עולה לי" אמרה וביחד עם זאת הוסיפה "גלידה זה לא זהב", גלידה זה מוצר שמחירו צריך להיות כזה שכל אדם יוכל להרשות לעצמו". כתוצאה מכך משפחת בר מסבירה שגלידה באר-שבע שומרת עד עצם היום הזה על מחירים נמוכים ביחס לשוק המקומי למרות שהם יודעים שחומרי הגלם שלהם הם המשובחים ביותר כשהם משמרים את מפעל חייה.
אתם מאמינים שסבתא יוליה, בתחילת דרכה, חלמה שהעסק יהפוך למשפחתי והדורות הבאים ילכו בעקבותיה?
"כשגלידה באר-שבע נפתחה בשנות ה-50 המציאות הייתה כזאת שאנשים ביקשו להתפרנס ולחיות בכבוד. המדינה הייתה בהקמה והאיום מצד מדינות ערב היה מוחשי וממשי. קשה להאמין שסבתא תכננה כל כך רחוק. יחד עם זאת המוניטין של הגלידה שלה יצא למרחוק כבר בשנים הראשונות בו פעלה ולכן כשהנכדים נכנסו לעניינים כבר היה ברור שיש ביקוש גדול לגלידה שלה בכל הארץ. בשנות ה-90 כבר היה ברור שגלידה באר-שבע כאן להישאר. גלידה שמלווה דורות של אנשים, המון זיכרונות, המון נוסטלגיה והמון המון הווה".
אתם מרגישים שהיא הייתה גאה?
"אנחנו משוכנעים שסבתא הייתה גאה בכך שהמשפחה משמרת את מפעל חייה באהבה גדולה ובגאווה. אנחנו חושבים שהיא הותירה לנו מסורת מפוארת ומתנה גדולה. אנחנו יודעים שלאן שלא נלך ומה שלא יהיה יש ברשותנו את סוד הכנת הגלידה המופלאה שלה".
משפחה מתוקה
למעשה מרגע שמשפחתו של עודד הגיעה לבאר שבע כל המשפחה בעסק. "העבודה בעסק היא טבעית ובגילאים הצעירים זה לא נחשב עבודה. כולם פשוט פה פיזית ביחד", מסבירה שרון, "אחרי הצבא חלוקת התפקידים כבר ברורה יותר, כולנו יודעים לעשות הכול. בימי הקורונה נזכרנו בזה היטב. בסגר הראשון הוצאנו את כל העובדים לחל"ת למעט הנהג שעזר בהובלות משלוחים מרוכזים לרחבי הארץ. כעת בסגר השני השארנו כ-5 עובדים בלבד לשינוע, ייצור ומכירה וכל המשפחה פה מהבוקר עד הלילה".
בעקבות הקורונה נאלצה משפחת בר להתאים עצמה למצב החדש והחלה בביצוע משלוחי גלידה עד הבית. "מדהים היה לראות איך בימי הסגר הראשון אנשים התרגשו מאוד כאשר התחלנו לבצע משלוחי גלידה. תקופת הקורונה אילצה אותנו כמו שאר העסקים לחדש ולשנות, כחלק מהחידושים הקמנו חנות אינטרנטית חדשה בה כל לקוח יכול להיכנס ולהזמין את אותה הגלידה המוכרת והאהובה במשלוח עד הבית בתוך כשעה מרגע ההזמנה", הוסיפה שרון, "כמו כן, רקחנו גלידות חדשות אשר מותאמות גם לקהל הצעיר יותר המחפש טרנדים וחידושים כמו במבה נוגט, מרשמלו, קרמל מלוח, שוקולד לבן, קרם לוטוס ועוד".
האם הקשר ביניכם, בני הזוג, התחזק בעקבות העבודה המשותפת?
"הקשר בין כל בני המשפחה חזק גם בזכות הגלידה. העשייה המשותפת, היצירתיות, השעות המשותפות בעבודה כל ימות השבוע כולל סופי שבוע וחגים וכמובן האהבה הגדולה לגלידה עצמה שמונחת על שולחן האוכל שלנו בארוחות שישי וחג, כשמארחים, מתארחים ובכלל. בכל פעם מחדש הסיפוק המשותף מהתוצרת הנהדרת שמענגת את בלוטות הטעם, מרעננת את הנפש ומשמחת את הלב".
מה תאחלו אחד לשני לשנה החדשה?
"נאחל אחד לשני, לילדינו ולכל בית ישראל שנת בריאות, שמחה פנימית, ולדעת להפיק הנאה ממה שיש גם כשהזמנים קשים".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
