"אני כרגע מגשים חלומות בתחומים אחרים" - ראיון עם גיא ברנע, השחיין האולימפי לשעבר

ככזה שהעבודה תמיד הייתה חייו, מוצא עצמו ברנע גם היום - כשנתיים וחצי לאחר הפרישה, מתזז בין פגישות עסקים, בהם הוא מייצג בכבוד את מותג בגדי הים פרי מחשבתו ויצירתו – Weekends at‎. החברה החדשה יחסית היא הבייבי של ברנע, שיחד עם חברו הטוב רון - בוגר בצלאל, מביאים לעולם הביגוד משהו אחר, חדש, וכזה שמתאים לטענת ברנע "לא רק לשחיינים". כמובן שמעבר לכך, יושב ברנע בוועדות של הוועד האולימפי, ובין היתר הוא גם מרצה לילדים על איך זה להיות ספורטאי.

נפגשנו איתו לראיון, לשאול אותו בין היתר איך הייתה הרגשה להיות מהעבר השני של בריכת השחייה באולימפיאדת טוקיו 2020 לצד אלי אילדיס, וגם על מצב הספורטאים הדרום. ותתפלאו לשמוע, שגם שחיין אולימפי צריך למצוא זמן בשביל לשחות.

אז איך היה בטוקיו?

"החוויה בטוקיו הייתה חלומית. פתאום אתה מגיע לשם מזווית אחרת, עם לחצים אחרים. זה אתגר שאני אישית מאד אוהב – בכלל, אני אוהב את העשייה התקשורתית, ואני נהנה לשתף פעולה בערוץ הספורט. כמובן שגם ממש שמחתי לראות ששיבצו אותי עם אלי אילדיס".

מה ההכנות לפני אירוע כזה? קיבלת המון פידבקים על הידע שהפגנת.

"התכוננו לזה ברמה מטורפת, חודשים רבים לפני, עוד כשהתחלנו לשדר את אליפויות אירופה. משם התחלנו באמת לבנות מאגרי קבצים על כל השחיינים והשחייניות שבטופ העולמי, ולבנות את הסיפור מסביב לכל אחד ואחת מהן, כי זה באמת עולם ומלואו. יש פה הרבה יותר מרק שחיינים, יש פה אנשים עם סיפורים מדהימים, ולהתכונן לזה הצריך שעות עבודה מטורפות".

ועדיין, אנשים ממש אהבו את הפרשנות שלך ושל אילדיס כמובן. היה בה משהו מלהיב, אז השאלה היא – האם הבנת שצריך לעשות משהו שונה? כי בקלות אפשר ליפול לשיממון של הבריכה, ועוד בלי קהל.

"אתה מבין שבתור הפרשן אתה מתווך את הדרמה, וכמובן שאתה רוצה להעצים את החוויה. כשבחרו בי, ישר חשבתי לעצמי – איך אני מצליח להעביר את החוויה בצורה כזאת שאנשים ירצו לצפות בזה. כי כמובן שיש את התחרות עצמה, אבל יש כל כך הרבה דרמות מסביב. זה היה תהליך אינטנסיבי אבל מאד מספק".

ברנע, כיום בן 33, כידוע, נולד וגדל ממש כאן בעומר. במשך שנים רבות, במהלכן השתתף גם באולימפיאדת בייג'ינג, ובמספר אליפויות עולם, התנוססה תמונתו כמעט בכל פינה ברחבי העיר, כאות הוקרה על הגאווה שהסב למקום.

זה אישיו מבחינתך שגדלת פה? זה חלק מהדמות שלך בתור ספורטאי ישראלי?

"אני מאד גאה בעובדה שאני מפה. גדלתי פה, ואת התחרויות הראשונות שלי עשיתי פה בקיבוצים בסביבה. זה מקום שמאד יקר לי, ובכל מקום שאני בעולם, אני מציין שאני מפה. מה גם שההורים שלי עדיין גרים פה. וגם שהייתי גר בחו"ל, בימים שלפני תחרויות גדולות, בין אם זה אולימפיאדה, או תחרויות עולם - הייתי מגיע לעומר, בשביל ההכנה האחרונה. הייתי מגיע לכאן לשחות, ולהיות עם המשפחה. זה הבית שלי, המקום בו גדלתי, ואין כמו בבית".

אתה מרגיש שיש פה מספיק התייחסות לספורטאים בדרום?

"היום קשה לי להגיד. אבל כשגדלתי הרגשתי שנתנו לי את כל הכלים להצליח. תמיד אפשר יותר, ואני חושב שמתישהו בעתיד אני ארצה לעזור לפתח את הספורט בבאר שבע. אני עוד לא יודע איך ומתי".

במשך שלוש שנים ארגן ברנע, בעודו שחיין פעיל, את אליפות הנגב כאן בדרום. עשה מאמצים גדולים על מנת להשיג ספונסרים, גם ערוצי הטלוויזיה נרתמו לאירוע, ואפילו את טובי השחיינים במדינה הצליח להביא הנה.

לטענתו יש עוד כמה דברים שכדאי שישפרו פה, על מנת שייצאו עוד שחיינים אולימפיים מהדרום – "חייבים להקים עוד מתקני שחייה פה באזור, יש מעט מידי. כמובן שיש גם את עניין המאמנים, שצריך לשפר את המעמד שלהם, גם מבחינה כלכלית".

נראה שאתה לא נהנה מהפרישה כמו כל הספורטאים - הם הולכים נופשים ונחים, ואתה עובד ממש קשה.

"אני כרגע מגשים חלומות בתחומים אחרים – יש לי מותג של בגדי ים לגברים שאני הקמתי ואני מקיע בו את כל כוחי, והוא מאד קרוב לליבי. קוראים לו - "Weekends at‎", ועזרו לי להקים אותו רון נדל ודוב אדר, ועכשיו אנחנו עובדים בארצות הברית, ומגייסים משקיעים".

אבל מה הקשר בינך לבין בגדי ים בכלל?

"תשמע, בתור שחיין תמיד התבאסתי על בגדי הים שלנו, במיוחד אלו ששימשו אותנו לאימונים. הם היו תמיד משעמים וגנרים, ואני הרגשתי שאפשר לעשות זאת יותר טוב, ולא רק לשחיינים. כמובן שבהתחלה פנינו לעולם הספורט, אבל לאט לאט, שמנו לב שהגישה העיצובית שלנו מתאימה גם לקהל הרחב היותר".

אז מה כה מיוחד במותג החדש שלכם?

"מבחינתי, זהו מותג שבא לשבור את כל הגנריות שיש בבגדי ים לגברים, וגם את הבינוניות. הבדים והגזרות שפיתחנו הם ברמה הגבוהה ביותר, והשותף שלי הוא בוגר בצלאל, וכרגע יש לנו אפילו שיתוף פעולה עם "אולפני יוניברסל" בארצות הברית". 

איפה אפשר למצוא חנויות שלכם?

"יש לנו את אינטרנט שעבדנו עליו קשה, על מנת שיהיה נגיש. ומעבר לכך אנחנו גם נמצאים במקום שנקרא "צ'לסי מרקט", בניו יורק. שם זהו בעצם החנות הפיזית המרכזית שלנו, בנוסף לעוד מקומות בהם גם יש לנו חנויות כמובן."

אז אתה בתקשורת, ובעסקים, מה עם תפקיד מקצועי בעולם השחייה?

"חשוב לי לשמור על קשר עם הספורט. אני רוצה לתרום איפה שאני יכול, כי אני חושב שיש לי הרבה מה להציע. עד השנה הייתי בוועד הספורטאים האולימפי, ואני גם מרצה בין לבין לכיתות ילדים, וגם במוזיאון הוועד האולימפי. אבל אני מרגיש שכרגע אני רק בשנים הראשונות של אחרי הפרישה, ואני כולי ממוקד בלבנות את עצמי מחוץ לעולם השחייה". 

עדיין שוחה?

"בטח, זה הכי כיף בעולם".

אני מניח שאין לך את הלבטים של האדם הרגיל, שצריך להרים את עצמו בשביל לצאת ולעשות את זה?

"אז תתפלא, והאמת שכן, אבל פחות בגלל עצלנות כלשהי. יותר בגלל חוסר בזמן אמיתי – אני כל כך עסוק במהלך היום, אני רץ בין פגישות עסקיות לגבי המותג של הבגדי ים, ואני משתתף בעוד כל מיני פרוייקטים. אבל שזה כן קורה, זה אחד הרגעים הכי טובים שיש. אני נהנה מהשקט, וממש נותן לעצמי להשתחרר, ומרגיש את המים. וכל פעם אני אומר לעצמי שאני צריך לפנות את היום שלי יותר למען זה, אבל זה ממש קשה".