חייכו: מפת מצלמות האבטחה של באר שבע נחשפת

(Geographic Information System (GIS הינה מערכת טכנולוגית הנמצאת בשימוש הולך וגובר של ראשויות מוניציפליות, ביניהן גם בבאר שבע. תפקידה של המערכת הוא למפות את המידע הגיאוגרפי והתשתיות העירוניות על פני שכבות, כמו שכונות, רחובות, כבישים וגבולות של שטחים שיפוטיים. אבל במקרים רבים אפשר למצוא שכבות מיפוי נוספות, שמאירות על המציאות החברתית בה, לרבות על המצב הסוציו-אקונומי בשכונות השונות.

עם השנים, אנו רואים התקדמות משמעותית של הרשויות העירונית, אשר עושות צעדים משמעותיים לקראת הפיכתן ל"ערים חכמות". משמעות הדבר היא, שבתחום פיתוח טכנולוגיות התקשורת והמידע, מכניסות הרשויות אל הערים שירותים מוניציפליים מקוונים, פריסת תשתיות WIFI ומידע תחבורתי- הכל למען לרווחת התושבים. עם זאת, ישנם שירותים שמתקינה העירייה עבור התושבים, שהקביעה כי הן מטיבות עם התושבים הינה מוטלת בספק, ודוגמא טובה לכך הן מצלמות האבטחה.

בבאר שבע מוצבות כיום בערך כ-130 מצלמות אבטחה ברחבי העיר, שאת מיקומן ניתן גם לראות בשכבת מיפוי ייחודית של מפת ה-GIS של העיר. על פניו, ניתן לומר כי מצלמות אלו, כשמן הן, נועדו להבטיח הגנה ואבטחה מירבית על תושבי השכונות השונות מפני פגיעות, פורענויות וכאמצעי לסיוע מציאת חשודים לאחר אירוע אלים ו/או אירוע וונדליזם. עם זאת, מודעותו של הציבור לטכנולוגיות מעקב אלה הולכת וגדלה, ויש מי שטוענים כי הצבתן של מצלמות האבטחה פוגעת בזכות הטבעית לפרטיותם של התושבים, מאחר והמצלמות פועלות אופן תמידי, גם כאשר לא מתרחש שום אירוע עברייני.

אותו אפקט, שרבים מאיתנו מכירים אותו בשם "האח הגדול", משפיע על פעולות האדם, שיודע כי צופים בו, מה שמביא אותו לעיתים לשנות את התנהגותו כלפי הסביבה ולחרוג מההתנהגות הטבעית שלו.

כמו כן, מבט ביקורתי נוסף שניתן לתת עליו את הדעת בכל הנוגע למצלמות אבטחה, מראה כי ניתן ללמוד לא מעט על המצב החברתי בעיר מאופן פריסת מצלמות האבטחה. נראה כי בשכונות החדשות יותר בעיר, מוצבות מצלמות אבטחה בודדות בלבד, בעוד שבשכונות הוותיקות יותר מספר מצלמות האבטחה מגיע לכמה עשרות.

כך למשל, ניתן לראות כי בשכונת רמות מוצבות 4 מצלמות אבטחה ובדומה לה מוצבו 2 מצלמות אבטחה בשכונת נווה זאב. זאת לעומת שכונה ד', שם מוצבות למעלה מ-20 מצלמות אבטחה ושכונת העיר העתיקה, בה מוצבות למעלה מ-30 מצלמות! היקש ישיר שניתן לעשות ממבט חטוף על הפריסה הזו, מלמדת אותנו כי אזורים הנחשבים מבוססים יותר מבחינה סוציו-אקונומית, נחשבים הרבה פחות כמועדים לפורענות מבחינת הרשויות, מאשר אזורים בהם חיה אוכלוסייה נחלשת (מבוגרים, מיעוטים ועוד).

אך למרות זאת, כאשר בוחנים ברמה המאקרו את יעילותן של אותן מצלמות, ניתן לראות כי הן תורמות רבות בעת אירועים אלימים שונים, בהם גם תאונות דרכים. דוגמא לכך אירעה לפני כחמישה חודשים, כשהבאנו לכם את סיפורו של רוכב אופנוע שהתנגש במונית שחצתה האדום את הצומת הגדול שבסוף רחוב רגר ליד קניון הנגב. היכולת לזהות כי המונית חצתה את הצומת בעת שהרמזור היה אדום, התאפשרה רק בזכות אותה מצלמת אבטחה שמותקנת בצומת ותיעדה את הרגע.