תגלית בוטנית היסטורית: מין נדיר של תמרי פרא "טורקיים" התגלה בלב הנגב

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('f816e2d3-f2f6-46f9-bf67-cbe07b8d8093','/dyncontent/2025/12/24/87792e79-ae9d-449c-838b-1ecf25a29b29.jpg',20650,'קפאסה חורף 0126 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('f816e2d3-f2f6-46f9-bf67-cbe07b8d8093','/dyncontent/2026/1/18/a7ff61ac-d729-4906-b6d4-f1271fa0675e.jpg',20148,'נטו ספיר 0925 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7]]);})

חוקרים הופתעו לגלות כי בנאות המדבר המבודדות של ישראל מסתתר ה-Phoenix theophrasti – מין עתיק שתועד עד כה רק בכרתים ובטורקיה. התגלית תוצג בשבוע הבא בכנס בערבה, לצד אזהרה חמורה: "האוכלוסייה בסכנת הכחדה בגלל זיהום ושאיבת יתר"

צילום: רחלי ברדותגלית מדעית מרעישה משנה את מה שידענו על עצי התמר בארץ ישראל: מחקר גנטי מקיף חושף לראשונה כי בנאות המדבר המבודדות בדרום הארץ, שרדה אוכלוסייה שרידית של מין תמר נדיר – Phoenix theophrasti (תמר תאופרסטוס). עד היום, הסברה הרווחת הייתה שמין זה גדל אך ורק בכרתים ובחופים של דרום-מערב טורקיה.

המחקר, שארך כשנתיים וכלל שיתוף פעולה בינלאומי בין אוניברסיטאות חיפה ותל אביב, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת, התבסס על דגימות DNA שנלקחו מ-14 נאות מדבר בנגב ובערבה. החוקרים הניחו בתחילה כי כל התמרים (למעט דקלי הדום) הם מהמין המוכר "תמר מצוי", אך הניתוח הגנטי הראה אחרת: בעין זיק, עין שביב, עין צין ועין עקרבים, מסתתרים עצי פרא הנושאים מטען גנטי עתיק וייחודי.

"הייחוד הגנטי של תמרי הבר בנגב מצביע על מרכז תפוצה קדום עם התאמות לתנאים ההיפר-צחיחים של המדבר", מסביר פרופ' גיא בר עוז מאוניברסיטת חיפה. לדבריו, לתגלית יש השלכות משמעותיות על הבנת תהליך הביות של התמר: מחקרים קודמים הראו כי המין הנדיר הזה תרם חומר גנטי לזנים מקומיים עתיקים (כמו זן "מתושלח" המפורסם) ולזנים מצפון אפריקה, מה שסייע להם לשרוד.

ד"ר רועי גלילי, שותף במחקר, מוסיף: "העצים האלו הם ממצאים ארכיאולוגיים חיים ונושמים. הם אוצרים מידע על ההיסטוריה האקולוגית של האזור וראויים למעמד של 'עצי מורשת'".

לצד ההתרגשות המדעית, הסקר חושף תמונת מצב מדאיגה. בעין צין ובעין עקרבים, שם גדלו בעבר מאות תמרים, נותרו כיום רק 28 עצים זכרים ועץ נקבה אחד בלבד. הסיבות לקריסה הן שאיבות יתר, דלדול מי תהום וזיהומים תעשייתיים שמקורם במפעלים באזור (כמו האסון הסביבתי בנחל צין). ד"ר אריאל מרוז מזהיר: "להתמוטטות הזו יש השלכות נופיות ואקולוגיות קשות. על הרשויות לפעול מיד לשיקום העצים ולטיהור הקרקע".

ממצאי המחקר המלאים יוצגו ביום רביעי הבא (14.1.26) בכנס "תמרי המעיינות" שייערך במרכז ויידור בערבה התיכונה. הכנס יעסוק גם במיזם השימור הייחודי, במסגרתו מגדלים כיום במו"פ ערבה מאות שתילים מגרעינים שנאספו מהמעיינות, במטרה להשיב את תמרי הפרא לנוף המדברי.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('51070bc5-7223-4e5c-bcbf-3535727cc2e1','/dyncontent/2026/1/9/7b43a28e-47bc-4a43-a82e-a22c391fd4e1.jpg',20707,'דיזיין 0126 מקומי אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה