עדות ממקור ראשון: פרויקט "סלון עוטף" יוצא לדרך ב-500 בתים וקהילות ברחבי הארץ
05.10.26 / 16:40
במלאת שלוש שנים לאירועי 7 באוקטובר, מיזם "סלון עוטף" מתרחב משמעותית. מאות שורדים, בני משפחות חטופים וחללים ואנשי כוחות ההצלה יגיעו למפגשים אישיים בבתים וקהילות – בהם בבאר שבע, שדרות והעוטף – כדי לשתף בעדותם. עמרי מירן, ששוחרר משבי חמאס ומשתתף בפרויקט: "כדי להבין מה קרה לנו, צריך לשמוע את הסיפורים מקרוב".
לקראת ציון שלוש שנים לאירועי 7 באוקטובר, יצא השבוע לדרך ברחבי הארץ מיזם ההנצחה "סלון עוטף". במסגרת הפרויקט, שמתקיים השנה בהיקף נרחב, יגיעו מאות ממי שחוו את אירועי השבת השחורה לכ-500 בתים, מוקדים קהילתיים, חברות וארגונים, וישתפו את הציבור בסיפורם האישי.
המיזם מחבר בין מארחים שפותחים את בתיהם לבין חטופים ששבו, בני משפחות של חטופים וחללים, נפגעי הטבח, משפחות שכולות ואנשי כוחות הביטחון וההצלה. המפגשים פתוחים לקהל הרחב (בהרשמה מראש באתר "סלון עוטף") ומתקיימים ביישובים רבים, ביניהם באר שבע, שדרות ויישובי עוטף עזה.
במרכז כל מפגש עומדת עדות אישית וישירה, המסופרת בקצב ובדרך שבוחר הדובר, ולאחריה מתקיים שיח פתוח עם המשתתפים, כאשר בחלק מהמפגשים אף משולבים שירה ונגינה. השנה, לצד העדויות על שאירע באותו יום, יעסקו המפגשים גם בהתמודדות המתמשכת עם האובדן, תהליכי השיקום, החזרה הביתה והניסיון לבנות מחדש את החיים. לדוברים ולמארחים מוענקת מעטפת מקצועית לקראת המפגשים, במטרה לאפשר שיחה רגישה ובטוחה.
הפרויקט מובל על ידי "255 – ארגון החטופים ומשפחותיהם", בתמיכת קרן קיימת לישראל (קק"ל) וקרן קונרד אדנאואר. שותפים בו שורת ארגונים, בהם תנועת "עתיד לעוטף", עמותת "קהילת שבט הנובה", "עדות 710", תנועת "קומו" והתנועה הקיבוצית.
עמרי מירן, ששוחרר משבי בעזה לאחר 738 ימים ומוביל מפגשים במסגרת הפרויקט, שיתף בתחושותיו: "כדי להבין מה קרה לנו ב-7 באוקטובר ומה עבר על החטופים ועל המשפחות מאז, צריך לשמוע את הסיפורים מקרוב, ממי שחיו אותם. מאות הסלונים שייפתחו ברחבי הארץ מאפשרים לסיפורים האלה לעבור מאדם לאדם ומבית לבית. אני רואה בהעברת הסיפור לציבור כולו ולדור הצעיר משימה לאומית חשובה ביותר, משימת חיים".
מור פרץ, מנכ"לית ארגון "255", הסבירה את החזון העומד מאחורי הפעילות: "את הסיפור של 7 באוקטובר צריכים לספר קודם כול מי שהיו שם וחוו אותו על בשרם. הם אלה שצריכים להשמיע את הקול שלהם ולתאר את מה שראו, וככל שהעדויות האלה יישמעו ויהדהדו ביותר בתים – כך נוכל לשמור את הסיפור כפי שחוו אותו האנשים שהיו שם. אנו כחברה צריכים להיות שם כדי להקשיב, לזכור ולהעביר אותו הלאה".
אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, הדגיש את החשיבות האסטרטגית של המיזם בתהליך ההנצחה הלאומי: "שלוש שנים אחרי, האחריות שלנו היא לא רק לזכור את מה שאירע, אלא גם להקשיב לאנשים שנושאים איתם את מה שחוו באותו יום נורא ומאז. המפגש הישיר מאפשר לשמוע את העדויות ולהכיר את ההתמודדות המתמשכת כדי לשקם ולבנות מחדש".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
