סחבת, בירוקרטיה והבטחות באוויר: הפרויקטים שמוציאים לתושבי באר שבע את המיץ

פתיחת שנה חדשה היא תמיד הזדמנות לערוך חשבון נפש, לסכם את שהיה ולהביט קדימה. אבל עבור רבים מתושבי באר שבע, חלק ניכר מההבטחות העירוניות הגדולות של השנים האחרונות מרגיש עדיין רחוק שנות אור ממימוש.

פרויקטים שאמורים היו לשנות את קו הרקיע, להגן על חיים, לשפר משמעותית את המרחב הציבורי ולהזניק את הכלכלה המקומית, מוצאים את עצמם נגררים בסבך הבירוקרטיה, סובלים מכשלים הנדסיים מביכים או פשוט נזנחים מאחור. הנה הסקירה המלאה של המיזמים שתקועים בבוץ, אלו שיפורקו וייבנו מחדש, וגם נקודת האור שמוכיחה שלעיר עדיין יש פוטנציאל אדיר למשוך השקעות.

הפקק שלא נגמר: שדרות רגר עדיין בשיפוצים

אם יש נושא שיושב לתושבי באר שבע "כמו עצם בגרון", אלו הן העבודות הבלתי פוסקות בשדרות רגר. העורק הראשי והחשוב ביותר של העיר הפך בשנים האחרונות לאתר בנייה נצחי, שמשבש את חייהם של עשרות אלפי נהגים מדי יום. פקקים ארוכים, צווארי בקבוק ועומסים חריגים הפכו לשגרת הבוקר והערב של כל מי שמנסה לחצות את העיר.

בינואר 2026, הבטיחה עיריית באר שבע כי רחוב יהודה הלוי, פרויקט משלים שגם הוא שיבש את התנועה בין השכונות, ייפתח בחודש העוקב. אולם, לגבי שדרות רגר, הבשורה הייתה עגומה הרבה יותר: העבודות על שלב ג' צפויות להימשך לפחות עד הרבעון הראשון של שנת 2027.

העירייה תירצה את העיכובים ב"אירועי חירום לאומיים, ממצאים ארכיאולוגיים ואתגרים תת-קרקעיים בלתי צפויים", והבטיחה שבסופו של דבר הנהגים ייהנו מ"גל ירוק", נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ), שבילי אופניים ומערכות רמזור חכמות. בינתיים, תושבי העיר נאלצים להתאזר בסבלנות (שכבר מזמן פקעה) ולהמשיך לעמוד בפקקים, בזמן שהפרויקט שאמור היה להקל על התנועה, ממשיך להיות גורם העומס המרכזי בבאר שבע.

התחדשות עירונית: האפס המהדהד והסחבת הקטלנית בשכונות הוותיקות

אם יש נתון נוסף שצריך להדיר שינה מעיני קברניטי העיר, הרי שזהו נתון ההתחדשות העירונית. בזמן שבתל אביב, פתח תקווה ובת ים חוגגים אלפי התחלות בנייה חדשות במסגרת פינוי-בינוי ותמ"א 38, בבאר שבע המספר העדכני של דירות שהחלו להיבנות במיזמים אלו בשנת 2025 עומד על אפס מוחלט. למרות למעלה מ-660 התחלות בנייה בשכונות החדשות והמרוחקות בעיר, ההתחדשות בתוך "הטבעות הפנימיות" והשכונות הוותיקות פשוט אינה קיימת בפועל. המלחמה האחרונה הדגישה יותר מתמיד את החשיבות הקריטית של פרויקטים אלו כיצרני ממ"דים מצילי חיים, אך תושבי הדרום, ובירת הנגב בפרט, נותרו מופקרים מול איום הטילים והסיכון לרעידות אדמה.

הדוגמה המובהקת ביותר למחדל ולסחבת מתרחשת ברחוב המעפילים בשכונה ג'. נציגי הדיירים שם מנהלים מאבק סיזיפי, מתסכל ומייאש מול העירייה בניסיון להבין מה עולה בגורל בתיהם המתפוררים, אך נתקלים בחומת אטימות שקופה. מיילים דחופים, גם כאלה הנשלחים על ידי נציגים המשרתים במילואים תחת אש, מופנים לראש העיר ולסגנו וזוכים להתעלמות רועמת או לתשובות לקוניות.

בנוסף לנתק התקשורתי, חוסר הסכמה פנימי בתוך מסדרונות העירייה לגבי גובה המבנים הרצוי (כשהמספרים מזגזגים בין 7 ל-9 ואפילו 14 קומות) תוקע הלכה למעשה את היזמים, שאינם יכולים להציג תוכניות כלכליות ישימות. שיא החלמאות נרשם לאחרונה בדיון מכריע בוועדה המחוזית: נציגי העירייה הגיעו לדיון ללא נתונים מספקים כדי לאשר תוספת קומות, שהיא תנאי בסיסי להפיכת הפרויקטים לכלכליים עבור היזמים. התוצאה? הוועדה דחתה את הבקשה כמעין "אקט חינוכי" מול חוסר המקצועיות, ותושבי השכונות הוותיקות נותרו ללא פתרון מיגון באופק.

מתחם M טאוור: חלום "השדרה החמישית" שקורס וטובע בצחנה

זה היה אמור להיות מגה-פרויקט נוצץ, הלב הפועם של ההתחדשות העסקית בעיר, מין "שדרה חמישית" מקומית שתרכז אליה משרדי יוקרה, מסעדות ותנועה ערה של הולכי רגל. במקום זאת, מתחם M טאוור הפך בשנה האחרונה לסמל מביך של כישלון הנדסי, תכנוני ותחזוקתי. עשרות מיליוני שקלים הושקעו בפיתוח המרחב הציבורי, כולל בניית רחבת דק יוקרתית ונחל מלאכותי שאפתני בשם "נחל אייס", אך לאחרונה נחשף המחדל: בשל כשלים הנדסיים חמורים – התשתיות במקום פשוט שוקעות אל תוך הקרקע.

גורמים בחברה הכלכלית נאלצו לאשר כי חלקים נרחבים מהמרחב הציבורי, שעלות פיתוחם שולמה מכספי היזם (כ-25 מיליון שקלים, על פי הערכות), ייאלצו לעבור פירוק ובנייה מחדש. המשמעות היא שמיליוני שקלים ירדו לטמיון בגלל כשל בתכנון או בביצוע, ובעלי העסקים במתחם ייאלצו לסבול בקרוב שוב מאתר בנייה מגודר, רועש ומאובק בפתח עסקיהם.

זאת, במקביל לתלונות קשות על הזנחה יומיומית נמשכת: נחל האייס, שאמור היה להוות פינת טבע מרגיעה, הפך לביצת יתושים המעלה ריחות מצחינים. הריצוף סביב מתפרק, ורצפת הדק מכוסה באופן קבוע בפגרים של ציפורים ובצואת אנפות ויונים. בעלי העסקים, שמשלמים דמי שכירות אדירים מתוך ציפייה לסביבת עבודה נאותה, רותחים מזעם ומעידים כי העירייה מנקה את המתחם רק כאשר צפוי ביקור תקשורתי של בכירי העירייה או אח"מים. העירייה, מצידה, מגדירה את השקיעה כ"עבודות נקודתיות" בשולי הרחבה בעלות זניחה, אך הפער בין ההודעות הרשמיות למציאות בשטח מעולם לא נראה גדול יותר.

המרכז הווטרינרי העירוני: 17 מיליון שקלים של הדמיות

כבר לפני 8 שנים הובטח לתושבי באר שבע מרכז ווטרינרי חדיש ומתקדם, שאמור היה לשים סוף לתנאי הכליאה הקשים של חיות הרחוב וכלבי ההסגר בעיר, ולאחד את כלל השירותים הווטרינריים תחת קורת גג מודרנית אחת. ביוני 2024, הפרויקט עלה שוב לכותרות בהכרזה חגיגית על הקמת המרכז בעלות של 17 מיליון שקלים בצפון מערב העיר. ב-2025 אף נדחו רשמית התנגדויות התושבים מהשכונות הסמוכות, והדרך לביצוע נראתה סלולה.

אך כיום, עמוק בתוך סוף שנת 2026, השטח המיועד נותר שומם. אין דחפורים, אין יציקות, ואין אופק. פעילי בעלי החיים בעיר, שמתמודדים מדי יום עם משבר כלביות וחתולי רחוב קשה, איבדו סבלנות ואספו קרוב ל-1,200 חתימות של תושבים זועמים בדרישה למענה מיידי וברור. הפעילים מפנים אצבע מאשימה חריפה כלפי הנהלת העיר, בטענה לסדרי עדיפויות לקויים: "יש עשרות מיליונים לחגיגות, לאירועים ולגינון יוקרתי, אבל לבעלי החיים חסרי הישע אין אגורה", הם טוענים. בשטח – המרכז הווטרינרי החדש עדיין קיים אך ורק במצגות יחסי הציבור.