נציגי הקואליציה עונים: מהם הצעדים הדרושים להתמודדות עם משבר האקלים בבאר שבע והנגב?
14.12.21 / 01:34
אמש, התקיים פאנל ייחודי שעסק באקלים בנגב, בנוכחותם של חברי כנסת ופעילים פוליטיים ממפלגות וארגונים שונים. במהלך הפאנל התייחסו הדוברים לסוגיות סביבתיות בבאר שבע ובנגב; כיצד ניתן לשפר את המצב הסביבתי בנגב? מה הקשר בין איכות הסביבה לבין התחבורה הציבורית והתעסוקה? ומה הממשלה הנוכחית מתכננת כמענה לבעיות הסביבתיות?
במשך השנים פוליטיקאים רבים בחרו לטאטא את משבר האקלים מתחת לשטיח. על אף שמדובר באחת הבעיות הבוערות ביותר בפוליטיקה העולמית- משבר חוצה גבולות, לאומים והבדלים אתניים, רוב הפוליטיקאים הישראלים מעולם לא הציבו אותה בראש סדר העדיפויות. יתכן כי הסיבה המרכזית לכך, היא שזה פשוט לא משתלם- לוקח זמן לראות את ההשפעה של החלטות סביבתיות (שלא נדבר על תוצאות בשטח). במדינה שמתכנסת לבחירות באופן תכוף כל כך, אולי עדיף להציב אידיאולוגיות ברות השמה בטווחי זמן קצרים יותר.
אמש (יום א'), התכנסו פוליטיקאים ופעילים חברתיים לפאנל ייחודי שאירחה האגודה הסטודנטיאלית של אוניברסיטת בן גוריון, בו דנו המשתתפים בסוגיות הנוגעות לאיכות הסביבה ומשבר האקלים. מהר מאוד התברר כי הוא שלוב ושזור באופן מוחלט עם החברה והכלכלה. דוברי הפאנל, אלעד הוכמן- מנכ"ל מגמה ירוקה, סטלה וינשטיין- מנכלי"ת מפלגת ימינה, ח"כ מוסי רז ממרצ, יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, ח"כ רם שפע- ממפלגת העבודה- יו"ר הסיעה ויו"ר הוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל, וח"כ אלון טל מכחול לבן- יושב ראש וועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור, כלל הדוברים פעילים בעשייה הסביבתית בישראל במשך שנים, והוכיחו שלמרות שלא משתלם להתעסק באקלים, הנושא חשוב מספיק וצריך לפעול לפתרונות מידיים. במהלך הפאנל הציגו את עמדתם וענו לשאלות המשתתפים. "מדברים על חוקים גדולים, אבל מה עם צל בתחנת אוטובוס"? כך פתח את הפאנל אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה.
סטלה וינשטיין, מנכ"לית ימינה, הציגה בדבריה את תוכניות הממשלה בכל הנוגע לאקלים, ביניהן בלטו תוכנית 100 הצעדים, הפחתת גזי חממה עד שנת 2050 והשקעה בהייטק הישראלי למען פיתוח פתרונות גלובליים. "ראש הממשלה שם דגש על התחום הסביבתי, התחייבנו שעד שנת 2050 נפחית את פליטת גזי החממה ב-85%, ועד שנת 2025 להפסיק להשתמש בפחם. אנחנו מדינת הייטק, משקיעים תקציבים בפיתוח וראש הממשלה שם את העניין בראש סדר העדיפויות. ישראל היא פסיק קטן בנושא הפסולת והאקלים, אך זה חשוב שניתן את החלק שלנו בפסיק הזה. אנחנו יכולים לתרום במשאב האנרגיה העיקרי שלנו- המוחות שלנו. השקעה באקו סיסטמים לפיתוח הפתרונות".
ח"כ מוסי רז, מוסיף לדבריה: "אנחנו במצב חירום. יש לגרום לכך שכל צריכת האנרגיה שלנו תהיה מאנרגיה מושאבת (אנרגית שמש). כדי שזה יקרה אנחנו כנראה צריכים להתייעל אנרגטית. מדינת ישראל קבעה לעצמה יעד, אבל לא נראה שהיא תעמוד בו. אנחנו צריכים להשקיע המון כסף באלטרנטיבה, עובר עכשיו חוק על מס פחמן, זה חשוב, אבל זה לא מספיק. בישראל משבר האקלים מלווה במשבר סביבתי יותר חמור ממקומות אחרים, מאחר ואנחנו המדינה הכי צפופה בעולם".
"הממשלה עושה דברים שלא עשו הרבה שנים, אבל המקור של העשייה מגיע מעמותות וארגונים". אומר ח"כ רם שפע. "המיינסטרים היום זה להיות בקואליציה סביבתית. כשמסתכלים על משבר האקלים ועל סביבה וכלכלה- צריך לחבר את הכל ביחד. כשתפיסת העולם שלך היא מאוד קפיטליסטית ונותנת לשוק לעשות את שלו הסביבה נפגעת". ח"כ אלון טל מוסיף לדבריו עם נימה של תקווה: "10 שנים לא הייתה חקיקה סביבתית בישראל, אני מאמין שאנחנו נעשה את זה ונעשה את זה ביחד".
כידוע, הראשונות להיפגע ממשבר האקלים הן האוכלוסיות המוחלשות ויש לא מעט כאלה בבאר שבע ובדרום, אילו פעולות יש לעשות כדי למנוע מהן להיפגע?
ח"כ מוסי רז: "צריך להפוך את היתרון לחיסרון. לחזק את הערים הקיימות, קודם כל את באר שבע, אבל וודאי גם את האחרות. כשאת אומרת אוכלוסייה מוחלשת, אז יש כאן בדואים, ויש כאן עיירות פיתוח. כבר היום הכלכלה של ישראל היא בין ה-20 המובילות בעולם, והיא גם יכולה לטפס בסולם אם היא תפתור 2 בעיות: שילוב ערבים וחרדים בעולם התעסוקה, זה יקרה והם מעוניינים.
הבדואים שנמצאים פה, עלינו לייצר מצב שבו אנחנו מכירים את הנוכחות שלהם על הקרקע ונותנים להם באמצעות זה לייצר חשמל, אולי לא רק להם אלא גם לעיירות הסמוכות. יש לחזק את הנגב גם באמצעות העברת בסיסי המודיעין לכאן, להפוך את הצבא לצבא מקצועי, שיהיה כאן ויחזק את כל המקום הזה. ככה יתאפשר להפוך אותו לבירת הסייבר של העולם, לא רק של ישראל".
בדבריו, התייחס חבר הכנסת רז לסוגיית התחבורה הציבורית: "צריך לפתח תחבורה ציבורית. יש בסיס קיים, היא טעונה שיפור והיא צריכה להיות מותאמת לעולם החדש שאליו אנחנו רוצים לשאוף. המקום הזה הוא העתיד של מדינת ישראל מהרבה בחינות, אך יש כאן הכרח קודם כל לבטל טעויות שנעשות. אסור להקים ישובים חדשים, גם פה וגם בצפון. זה מחליש את הערים הסמוכות ומגדיל את התלות ברכב פרטי. אנשי הנגב צריכים לעבוד בנגב. כתוצאה ממה שאמרתי, יכולה להיות תעסוקה בנגב, שתוביל את האנשים לרמות ההכנסה הגבוהות בישראל, אנחנו יכולים להגיע לשם עוד 30 שנה".
ח"כ רם שפע מוסיף בעניין התחבורה: "כשנכנסתי לכנסת אחד הדברים הראשונים שרציתי להתעסק איתם זה הנושא של התחבורה הציבורית. חודש וחצי השארתי את הרכב שלי בכנסת ונסעתי בתחבורה ציבורית, למרות שאין תחבורה ציבורית לתחנת הרכבת ממנה אני מגיע. עשיתי את זה במשך תקופה כדי להתעמק ולהבין את הבעיות, אם הייתי גר בהרבה מקומות קצת דרומה מכאן לא הייתי יכול להרשות לעצמי לעשות את זה, כי אין תחבורה. כשמדברים על תכנון ערים- יש מעט מאוד מתכנני תחבורה שמעורבים בתכנון, ולפעמים מערבים אותם מאוחר מדי. ככה פתאום מתחילים להבין שיש פער בתחבורה, חשוב להוסיף חיבור של תחבורה עם תכנון עירוני.
כשאנחנו עסוקים במשבר אקלים, מבינים שביטחון המזון שלנו הוא אתגר אסטרטגי, לכן אנחנו צריכים לשמור על השטחים שלנו, ובנגב יש הכי הרבה שטחים חקלאיים בישראל. אם נדע להוזיל את המחיר לצרכן אז יהיה רק רווח לכולם, וזה מאבק שצפוי לנו בשבועות הקרובים. האוכלוסיות המוחלשות פה הן יעד חברתי, אחרי הרבה שנות הזנחה של הממשלות הקודמות, המצב בערבה קשה ומאתגר. צררך לייצר תחבורה, מרכזי תעסוקה, ואז אולי נצליח לאט לאט לעזור להם להיות מועצמים ולא מוחלשים".
"תדמית הנגב צריכה להשתנות". אומר ח"כ אלון טל. "למדתי להעריך מאוד את מפעל הייעור של הנגב- לקחת ערים ולהפוך אותן למקומות מוצלים. בעיני, חברה נמדדת לפי החולייה החלשה שבתוכה, לפי דעתי החולייה הכי חלשה במדינת ישראל זאת האישה הבדואית השנייה והשלישית שמוצאת את עצמה ללא זכויות אזרח בכלל, לפעמים קנו אותה בשוק והיא לא יודעת עברית, והיא תקועה בסוג של עבדות. בשבוע שעבר ישבתי עם איילת שקד, והיא העיזה לשאול האם אנחנו רוצים להשאיר את המצב הזה כמו שהוא. יש תפקיד למדינת ישראל, כאשר יש מצב שברהט כל מנהל בית ספר הוא עם אישה שניה או שלישית והוא מקבל כסף מהמדינה, אנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו מוכנים לעשות את זה. לא הצליחו לייצב אף מדינה בלי נשים. צריך לחזק פמיניזם בציבור הבדואי".
סטלה ווינשטיין מנכ"לית ימינה, הנציגה הקפיטליסטית היחידה בפאנל, מדגישה כי אפשר להיות קפיטליסט ושעדיין יהיה אכפת ממשבר האקלים. "ניתן לפתור את המצב באמצעות הקפיטליזם והשוק החופשי. החיה הזו דווקא יכולה להיווצר בדרום במדינת ישראל, אני לוקחת את ה"הוט ספוט" לכיוון החיובי, זה באמת המקום החם הבא בעיני. אזור הדרום הולך להכפיל את עצמו, לצערי זה נהיה החצר האחורית של מדינת ישראל בכל הנוגע לפליטות וזה נוראי בעיני, הפתרון הוא לסגור את המפעלים המזהמים ולמצוא להם חלופות באמצעות הייטק. לייצר אקו סיסטם טכנולוגי באמצעות מתן פתרונות למשבר האקלים. הקמת בסיסים צבאיים, יותר ויותר יחידות מודיעין, לתעדף אזורי בנייה לאוכלוסיות צה"ל, למשוך את האוכלוסיות החיוביות, אני בניגוד לחבריי בפאנל בעד הרחבת ערים. אני במקרה חברת מועצת העיר אשדוד וחברת וועדת בניין ערים, פעמים רבות משתמשים במומחים לתחבורה רק בשלב הסופי של התכנון כאשר מאוחר מדי להוסיף שינויים.
אחד הפתרונות זה לסייע ליזמים, אם יזם רוצה להקים פה את החממה הטכנולוגית שלו אנחנו צריכים לתת לו הטבות מס, אנחנו צריכים לתת לו את האמצעים החינוכיים הכי טובים, זה ייתן גם פתרון לאוכלוסייה הבדואית שנמצאת כאן. חשוב גם לייצר קשר בין הרשות המקומית לשלטון הארצי. לתת פטור מארנונה, שיהיה מגובה על ידי משרד הפנים. שיהיה קל יותר להקים עסק בנגב לעומת המרכז.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, מגיב לדבריה של סטלה: "הנגב צריך להתחבר לנגב, בסופו של דבר הרבה מתושבי הנגב לא נשארים פה, בירת הסייבר והצהל העולמית וה'קפיטליזם הנאור' לא יפתרו לנו את הבעיות. קודם כל היחסים בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות צריכים להשתפר. יש להסתכל לאמת בעיניים- אין צורך בישובים חדשים פה. לא יכול להיות שמשרד השיכון כיום עדיין מתחיל עם הערכות של הסכמי גג חשאיים. ראינו מה קרה לשדרות ונתיבות וערי הלווין של באר שבע, הרסו אותן תחת נטל בנייה שפירק אותן תחת ההסכמים שלהם.
נבחרי הציבור כאן מכירים מה התושבים כאן צריכים. לפני שמדברים גבוהה גבוהה צריך להתחבר לנגב. צריך להתייחס לאוכלוסיות. איזה סוג דיור צריך להיות פה? מה אנחנו יכולים לתת לאנשים כדי להישאר כאן. לעשות זום אין".
ח"כ שפע מוסיף לדבריו: "אני חושב שבסופו של דבר זה לא בין קפיטליזם לקומוניזם טהור. אני מדבר רגע באופן כללי, כשאתה נותן לשוק חופשי לעבוד, לא צריך להגזים בהתערבות בו. איפה שהשוק לא עושה את שלו, כשהוא לא משקיע בנגב כי אין לו אינטרס להשקיע בנגב, המטרה שלנו בעיני כממשלה זה לראות איפה יש נזק גדול לתושבים, אין פתרון קסם. הפתרון כדי להשאיר אתכם פה זה פתרון שמורכב מכל תחומי החיים. רבים וטובים היו וניסו להשאיר את הסטודנטים פה בנגב. תעסוקה מורכבת והישארות בנגב תלויה בכל מרכיבי החיים, צריך הרבה מאוד שנים שכולם יבינו שזה האתגר הלאומי, זה לוקח זמן אבל אני מרגיש שיש לי אחריות אדירה כאחד האנשים שמייצגים את הדור הבא וזה אומר שחושבים על העתיד".
נועה דקל מנחת הפאנל מסכמת: "הפאנל נוצר מתוך יוזמה של התאים הסטודנטיאליים שפועלים בקמפוס בשיתוף עם האגודה הסטודנטיאלית בבן גוריון. השאלות שעלו מהסטודנטים והסטודנטיות היו בנושאי תעסוקה, דיור, אוכלוסייה ושינויים מדיניים, בשל היותנו ציבור סטודנטיאלי צעיר, יוזם ומעורב. אני מאמינה שלא מעט שואפים להישאר כאן בדרום אחרי התואר, כמובן אם תינתן לנו התשתית והאפשרויות - וחלק בלתי נפרד מכך תלוי בסביבה וההתמודדות עם משבר האקלים. אני מקווה שהפאנל עם נבחרי הציבור העלה סוגיות חשובות על סדר היום והם יובילו לשינויים משמעותיים בחיינו".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
