מתיחות בנגב: הפגנת ענק בבאר שבע מול "מדיניות הדחפורים" של השר בן גביר

היום (חמישי) מתייצבים מאות אזרחים, יהודים וערבים, למחאה רחבת היקף מול משרדי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בבאר שבע. ההפגנה, שזכתה לכינוי "מחאת עמוד הבית", מתקיימת בצל החרפה משמעותית באכיפה ובהריסת בתים בכפרים הלא מוכרים בנגב. זעם המפגינים הגיע לנקודת רתיחה בעקבות אירועי השבוע האחרון בתל ערד, שם נאלצו תושבים להרוס את בתיהם בעצמם ולמצוא מחסה זמני בבית הספר המקומי, מציאות שהמחישה עבור רבים את חומרת המשבר.

אל מול המחאה הגוברת, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מציג קו נוקשה ובלתי מתפשר. השר הבהיר כי ההפגנות אינן מרתיעות אותו והתגאה בהריסתם של למעלה מ-5,000 מבנים בלתי חוקיים, שלטענתו החזירו למדינה שטחים השווים בגודלם לשטחן של תל אביב וגבעתיים גם יחד. התייחסותו של השר למצוקת התושבים בתל ערד עוררה סערה גדולה אף יותר, כאשר הצהיר בוועידת השלטון המקומי כלפי אלו שישנים בבתי הספר: "אני אומר להם שיכינו עוד הרבה בתי ספר, כי אני הולך להרוס להם עוד."

מנגד, ארגוני החברה האזרחית ונציגי הקהילה הבדואית מציגים תמונה שונה לחלוטין ומאשימים את הממשלה בהתעלמות מהקשר היסטורי ארוך שנים. אדם אלאסד, סמנכ"ל עמותת "כוכבי המדבר", פנה ישירות לשר והדגיש כי המפגינים אינם מבקשים לעבור על החוק, אלא מוחים נגד מדיניות תכנון שאינה מותאמת למציאות שהמדינה עצמה יצרה מאז קום המדינה. אלאסד ציין כי לאורך עשורים ניהלה המדינה יחס אינסטרומנטלי כלפי הבדואים, וכעת היא מבקשת לפתור בעיות מורכבות שנוצרו במשך שבעה עשורים באמצעות דחפורים. לדבריו, משילות אמיתית דורשת לא רק אכיפה, אלא גם לקיחת אחריות היסטורית ואזרחית.

העימות אינו נגמר רק ברטוריקה, אלא גולש גם לקרב על העובדות. המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב פרסמה תגובה חריפה במיוחד לדברי השר, בה תקפה אותו חזיתית והפריכה את הנתונים שהציג. במועצה טוענים כי בעוד ששטחן של תל אביב וגבעתיים עומד על 55 קמ"ר, השטח שפונה בפועל בנגב אינו עולה על 2 קמ"ר בלבד. בנוסף, הם מצביעים על המחיר הכלכלי העצום של האכיפה – הפסד מצטבר של כ-250 מיליון שקלים עבור כ-2,500 משפחות שאיבדו את קורת הגג שלהן. במועצה הבהירו כי המדיניות הנוכחית אינה מייצרת משילות או יציבות כפי שנטען, אלא זורעת כאוס ומרששת אזרחים.

בסיכומו של יום, הרחובות בבאר שבע משקפים היום שתי תפיסות עולם מתנגשות. בעוד שהמשרד לביטחון לאומי מתמקד באכיפה מחמירה כפתרון הבלעדי לסוגיית הקרקעות והבנייה בנגב, המפגינים בשטח דורשים הכרה, תכנון חכם ואספקת שירותים שוויונית. הקריאה לסולידריות ולשותפות יהודית-ערבית במאבק נועדה להזכיר כי תושבי הנגב הבדואים לא ייעלמו מהאזור, וכי עתיד הנגב כולו תלוי ביכולת לנהל את המשבר מתוך הבנה מעמיקה ומתן פתרונות אזרחיים, ולא רק דרך צווים והריסות.

מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב נמסר: "בשנים האחרונות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פעלה רבות למען הסדרת ההתיישבות הבדואית וקידום פתרונות אמיתיים בשטח. אחת מהדוגמאות לכך בשכונה 1 ביישוב אבו קרינאת שתושביה זוכים היום לחיות בשכונה מוסדרת עם תשתיות, כבישים ומוסדות חינוך. לצד זאת, הרשות מקדמת פיתוח נרחב של שכונות ברחבי הנגב, שמיועדות לתת פתרונות אכלוס למשפחות מהפזורה''.

''כיום הרשות פועלת בנחישות למימוש שתי תכניות מרכזיות: תכנית המיקודים, שבמסגרתה אנו מפתחים מגרשים חדשים עם תשתיות עבור משפחות מהפזורה שחיות באופן כיום בלתי מוסדר ללא מיגון או תשתיות, ותכנית "יישור קו", שמבקשת לייצר הסדרה בכל הנוגע לתביעות הבעלות ביישובים סוגיה שמנעה במשך שנים את פיתוח היישובים בנגב והותירה אזרחים בדואים רבים ללא שירותים בסיסיים, ללא מיגון, ללא כבישים וללא מוסדות חינוך ועוד''.

''חשוב להבהיר כי אין כל סתירה בין שמירה על שלטון החוק לבין קידום פיתוח, השקעה בתשתיות ושינוי המציאות בנגב. להפך, הסדרה על פי חוק היא שמאפשרת למדינה להשקיע בתשתיות, להקים מוסדות ציבור, לחזק את הביטחון האישי וליצור עתיד טוב יותר עבור התושבים. אנחנו קוראים לחברה הבדואית לקבל את ההצעה שמונחת על השולחן ולבחור בדרך של הסדרה, פיתוח ועתיד טוב יותר למשפחות ולילדים בנגב."