מהלוויה אל הפסנתר: השיר שנולד מהכאב ומנציח את סמ"ר בן כהן ז"ל

הבשורה על נפילתו של בן כהן ז"ל תפסה את טל שדה ברגע אחד שקט של בוקר ושינתה הכול. מתוך קשר של עשרות שנים עם אמו של בן, ומתוך מפגש מטלטל עם הכאב והגבורה, מצא עצמו יושב מול הפסנתר ומתרגם תחושות למילים ולצלילים. ביום הזיכרון, הוא חוזר אל הרגעים הקשים, אל החברות רבת השנים ואל הבחירה ליצור שיר שמנציח לא רק את בן, אלא גם את הרוח שהותיר אחריו.

טל שדה (49), תושב עומר, מנהל שיווק גלובלי בחטיבה החקלאית של ICL, המתגורר בעומר ומשמש גם כסגן וממלא מקום ראש המועצה, מחובר למשפחת כהן בקשר עמוק ורב שנים. "שרית, אמא של בן ואני חברים מגיל 14" משתף טל. "הכרנו בתיכון ונהיינו חבורה כזו של חבר׳ה. כל הנעורים שלנו ותקופת התיכון עברנו באותה הכיתה. רק לפני חודשיים חגגנו לשרית יום הולדת אצלי בבית ומה היה מאמין כמה החיים עתידים להשתנות. את צביקה כמובן שאני מכיר עוד מהימים שהם היו חברים, אחר כך חתונות ושמחות. מדובר בשני אנשים כל כך מיוחדים שברור שמהשילוב של שניהם יכולים לצאת רק ילדים שהם הטופ של סולם הערכים. אנשים פשוט מיוחדים שהפכו הורים לילדים מיוחדים".

שתף אותנו על הרגע שבו התבשרת על נפילתו של בן ז"ל

"הידיעה על מותו של בן הגיעה אלי באיזור שבע בבוקר. אחותי עדכנה אותי שיש הרוג מלהבים ששמו בן כהן ורשמה לי שהיא ממש חוששת שזה הבן של צביקה שעובד איתה. לאחר דקה, היא כבר שלחה את הודעת מקום עבודתם שאישרה זאת. אני זוכר את ההרגשה הזו בלב. פשוט שבר. מצאתי את עצמי יושב במיטה דקות ארוכות ופשוט בוכה. הלוויה היתה עם הספדים קורעי לב. לראות את שרית, סופדת לבן, זה אירוע לא נתפס. הדברים של צביקה, שדיבר ללא שהכין משהו אלא באופן אותנטי כל כך פשוט נגעו בי כל כך. האמירה שלו שגם אם היו ניתנות לבן עוד עשר פעמים – הוא היה בוחר את אותה הבחירה, להגן על תושבי הצפון גם במחיר חייו. את מבינה איזה ערכים היו לילד הזה? ילד שהיה בוחר שוב שוב את אותה בחירה! זו תוצאה של חינוך ערכי, של חינוך לאהבת הארץ ולאהבת האדם. תביני מאיזו משפחה הגיבור הזה יצא".

מתי החלטת לכתוב את השיר "בן -נולדת להגן, ולמה?

"בדיוק הבוקר שיתפתי את שרית. לא היה רגע של  "החלטה". זה פשוט קרה. המילים "בן, בחרת להגן" נאמרו בהלוויה כמה וכמה פעמים והדהדו אצלי בראש. בלילה ישבתי ליד הפסנתר וזה התחיל להתגלגל. כשהיה משהו מגובש שיתפתי את שרית ושאלתי אותה אם היא תרצה שאפתח את"  הרעיון. היא כמובן שמחה. ההקלטה של השיר היא חובקת עולם. תפקידי הגיטרות הוקלטו בבוסטון על ידי גיטריסט מוכשר בשם מיכאל קליסקי, והיה לי חשוב באופן הזה באמת להעביר את הסיפור של בן, למרחקים, גם מעבר לים".

לביצוע בחר שדה בזמרת ענת חליבה - בחירה טבעית עבורו. "ענת ואני מכירים מעל 30 שנה" שיתף טל. "כמי שבאולפן הביתי שלו עברו מאות זמרים וזמרות אגיד שמדובר באחת הזמרות המעולות שאני מכיר. הבחירה בה היתה טבעית. ענת ואני מכירים כל כך טוב כך שלא היה צריך להדריך אותה. כשהשמעתי לה את הסקיצה, היא התרגשה מאוד וזה מבחינתה היה כבוד גדול לקחת חלק בהנצחה של בן".

איך ידעת לבחור את המילי המדויקיות לשיר?

"המילים הן ריכוז של תחושות, עובדות, החמצה וגם של תקווה. היה לי ברור שהרצון של בן להגן הוא המוטיב המרכזי בשיר. בימים של השבעה, צביקה חזר המון פעמים על זה שבשעה שתיים עשרה ושלוש עשרה דקות חייו השתנו עם ההודעה. זה משהו שלא עזב אותי.
האהדה של בן להפועל באר שבע גם קיבלה ביטוי במילים (אדום זה רק לאוהדים/לא על מדים של חיילים) החיוך הכל כך ייחודי לו מוזכר כשהוא עכשיו מחייך למלאכים. ויש גם מקום להשלמה, לקחת נשימה, ולזכור שזה היה הרצון של בן  - להגן."

איך הגיבו הוריו של בן לאחר השמעת השיר המרגש?

"ממש הבוקר השמעתי לשרית את השיר בפעם הראשונה. בשלב מסויים ישבנו על הספה, היא ואני, מול התמונות של בן והדמעות לא פסקו. צביקה שלח לי הודעה מרגשת כי לא יכל לדבר. זה היה לי רגע קשה מאוד. בחיים שלי לא חשבתי שארשום שיר על בנה החלל של חברה שלי. זה לא הסדר הנכון של הדברים. קיבלתי הרבה תגובות אבל הסיפור פה באמת זה לא מה אמרו לי על השיר אלא מה אנחנו נגיד מעתה על בן. החובה שלנו היא להנציח אותו ואת יתר הגיבורים. לפני כמה ימים אמרתי לשרית: אני לא מאמין שילד בן 21 הצליח להשפיע ככה על כל כך הרבה אנשים. שרית, צביקה ושי מוכיחים גדלות נפש ברגעים המורכבים ביותר בחייהם, הם כבר הספיקו לארח את הצוות של בן, הם הלכו לבקר את אלו שניסו להציל אותו. ברגעים האלו, במקום להתעסק ולרפא את עצמם הם דואגים לאחרים. פלא שיצא ילד כזה? אני פשוט גאה להגיד: החברים שלי הם ההורים של בן".